כיכר קולון וחזיתה הצפונית של הקתדרלה | |||||
אתר מורשת עולמית | |||||
---|---|---|---|---|---|
| |||||
מידע | |||||
עיר | סנטו דומינגו | ||||
מדינה | הרפובליקה הדומיניקנית | ||||
שטח | 106 הקטאר | ||||
קואורדינטות | 18°28′23″N 69°52′59″W / 18.473°N 69.883°W | ||||
העיר הקולוניאלית של סנטו דומינגו (בספרדית: Ciudad Colonial או Zona Colonial - "האזור הקולוניאלי") היא הרובע ההיסטורי של העיר סנטו דומינגו ברפובליקה הדומיניקנית, הממוקם על חוף הים הקריבי ועל הגדה המערבית של נהר אוסאמה. הרובע משתרע כיום על שטח של כ-5 קמ"ר ומאז שנת 1990 הוא מוכר על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.
את היישוב האירופי הראשון במקום ייסדו הספרדים ב-1496, אם כי העיר הוקמה באופן רשמי ב-4 באוגוסט 1498 בידי ברתולומאו קולומבוס, אחיו של כריסטופר קולומבוס, ונקראה "סנטו דומינגו דה גוסמן" (Santo Domingo de Guzmán) לכבודו של דומיניקוס הקדוש. העיר נוסדה על הגדה המזרחית של נהר אוסאמה והתרחבה לגדה המערבית בשנת 1502 ביוזמתו של מושל האי האח ניקולס דה אובנדו (Nicolás de Ovando y Cáceres). בשנת 1509 העניק פרננדו השני, מלך אראגון לעיר את הכינוי "העיר הראשונה של לאס אינדיאס"[1], ובעיר הוקמו קתדרלת פרימדה דה אמריקה (Catedral Primada de América), בית החולים דה סן ניקולס דה בארי (San Nicola de Bari), בית מכס ומנזר סן פרנסיסקו (Monasterio de San Francisco - בתצלום האוויר 5), שכל אחד מהם מתהדר בהיותו הראשון מסוגו בהמיספירה המערבית. לאלה נוספה בשנת 1538 אוניברסיטת סנטו תומאס דה אקווינו (Universidad Santo Tomás de Aquino), גם היא העתיקה ביותר בעולם החדש. רחובותיה של העיר, אשר רוצפו באבנים, תוכננו והוקמו לפי תוכנית שתי וערב, דוגמה שאפיינה את היישובים הספרדיים בעולם החדש לאחר מכן. העיר הוקפה בחומה שנמתחה מגדות הנהר בפינתה הצפון-מזרחית ועד לחוף הים הקריבי בדרום-מערבה. חומה זו תחמה את העיר עד סוף המאה ה-19. מאז שנת 1965 ערכה ממשלת הרפובליקה הדומיניקנית פעולות לשימורה של העיר הקולוניאלית, ואלה הובילו לבסוף להכרזתה כאתר מורשת עולמית בשנת 1990.
אבן הפינה של הקתדרלה, או בשמה המלא "קתדרלת מריה הקדושה של ההתגלמות, הראשונה באמריקה ובלאס אינדיאס" (Catedral Santa María de La Encarnación, Primada de America y de las Indias - בתצלום האוויר 1), הונחה בשנת 1514 על ידי דייגו קולומבוס, בנו של כריסטופר קולומבוס, ובכך הייתה לקתדרלה הראשונה בעולם החדש. עם זאת הבנייה החלה רק עם הגעתו של בישוף חדש אל העיר בשנת 1521, וב-1544 הושלם עיקרו של המבנה שכלל ספינה באורך של 54 מטר. יש הטוענים כי אלמנתו של דייגו הביאה את שרידי גופתו ואת שרידיו של כריסטופר קולומבוס אל המבנה מספרד, ואלה הוטמנו במרתף הקבורה מתחת למזבח. ב-1546 הוקדשה הקתדרלה על ידי האפיפיור פאולוס השלישי וזכתה לשמה הראשון "הקתדרלה המטרופוליטנית של לאס אינדיאס" (Catedral Metropolitana de las Indias). כפי שקרה בכנסיות נוספות שמשך בנייתן התארך, מערב המבנה סגנונות אדריכליים שונים, ובהם גותי, רומנסקי ובארוק. במשך השנים נוספו למבנה שמונה קפלות, משרדים וקלויסטר, וכיום הוא משתרע על שטח של 3,000 מ"ר.
מצודת דייגו קולון (Alcazar de Diego Colón) ניצבת בפלאסה אספניה (Plaza España - "כיכר ספרד" - בתצלום האוויר 2). היא נבנתה על ידי קולון על גדת נהר אוסמה בקצה הצפון-מזרחי של העיר, לאחר שהגיע אליה ב-1509. עבודות ההקמה נעשו על ידי 1,500 אינדיאנים ונמשכו מ-1510 ועד 1514. קולון עצמו שב לספרד אך אשתו נותרה במצודה והתגוררה בה עד מותה ב-1549. בני המשפחה המשיכו והתגוררו במקום עד שנת 1577 לערך והבניין נינטש ומצבו התדרדר. ב-1776 הוכנה תוכנית להפיכת המצודה לבית כלא אך זו לא יצאה אל הפועל, גגו התמוטט והוא שימש כדיר. רק ב-1870 הוכרזה המצודה כאתר לאומי, אך משלוש קומותיו ו-55 חדריו של הבניין המקורי נותרו כיום שתי קומות ו-22 חדרים[2]. המצודה שופצה באופן מקיף בשנות החמישים של המאה ה-20, וכיום היא משמשת כמשכנו של המוזיאון הקולוניאלי המוקדש לרהיטים ומוצגים אחרים מהתקופה.
מבצר אוסאמה (Fortaleza Ozama - בתצלום האוויר 3) על גדות האוסאמה, כחצי קילומטר מדרום למצודת דייגו קולון נחשבת למבנה הצבאי האירופי העתיק ביותר בעולם החדש. בניית המצודה החלה בשנת 1502 והיא המשיכה ושמשה כבית כלא עד שנות השישים של המאה ה-20, מועד בו שופצה ונפתחה לציבור הרחב. במצודה שני מבנים, הראשון הוא קאסה דל אלקאלדה (Casa del Alcalde) והאחר הוא מגדל אומנאחה (Torre del Homenaje). מגדל זה הנישא לגובה של 18 מטר היה הגבוה ביותר בקולוניה עת הושלמה בנייתו ב-1507 ועובי קירותיו מגיע לשני מטר.
בקאסס ראלס (Casas Reales - "הבתים המלכותיים") שכן בית המשפט (Real Audencia). עד לשנת 1529 שימש בית המשפט את כלל נחלאותיה של ספרד בעולם החדש, אולם עם התקדמות הכיבוש הוקמו בתי משפט נוספים, שלכל אחד מהם תחום שיפוט מוגדר. בית המשפט הוקם ב-5 באפריל 1511 מכוח צו של המלך פרננדו השני ומאוחר יותר שימש המבנה כארמון המושלים בעיר (Palacia de los gobernadores y de la capitania).
הפנתאון הלאומי (Panteón Nacional) הוקם החל בשנת 1714 ככנסייה ישועית, והחל לשמש לייעודו ב-1756. עם גירוש הישועים מרחבי האימפריה הספרדית ב-1767, כחלק מהרפורמות הבורבוניות, שימש המבנה כמחסן, בניין משרדים, משכנו של בית ספר וכתיאטרון. לבסוף שוחזר על ידי הרודן רפאל טרוחיו, שייעדו להיות לו לאחוזת קבר, אך הוא לא נקבר בו וכיום משמש המבנה כאתר הקבורה של גדולי האומה.
שער קונדה (Puerta Del Conde - בתצלום האוויר 4) הוקם בשנת 1558 וכונה אותה עת "פורטה סראדה" (Puerta Cerrada). המקום שימש משך שנים רבות כשערה היחיד של העיר, וב-27 בפברואר 1844 נחתמה בו הכרזת העצמאות של הרפובליקה הדומיניקנית.
המספנות המלכותיות (Las Reales Atarazanas - בתצלום האוויר 2) שוכנות מצפון למצודת דייגו קולון והקמתן נמשכה 35 שנים, החל ב-1509 ועד 1544. מבני המתחם מקושרים זה לזה בחצרות פנימיות, וכיום משמש המקום כמוזיאון ימי ושוכנים בו משרדי המורשת העירונית, חנויות, מסעדות וגלריות אומנות.