לידה |
22 באוקטובר 1854 הנדסוורת', הממלכה המאוחדת |
---|---|
פטירה |
13 באוקטובר 1914 (בגיל 59) Eltham, אוסטרליה |
מקום לימודים | אקדמיה ז'וליאן |
תחום יצירה | ציור |
זרם באמנות | אסכולת היידלברג |
פרסים והוקרה | פרס ויין |
צאצאים | מרג'רי ווית'רס |
וולטר הרברט וית'רס (באנגלית: Walter Herbert Withers; 22 באוקטובר 1854 – 13 באוקטובר 1914) היה אמן נוף אוסטרלי יליד אנגליה וחבר באסכולת היידלברג של אימפרסיוניסטים אוסטרלים.[1]
וית'רס נולד בהנדסוורת' (אנ'), סטפורדשייר, בנו של אדווין וית'רס. הוא גילה רצון מוקדם לצייר, אך אביו התנגד לכך שיהפוך לצייר מקצועי.
בשנת 1882 הוא הגיע לאוסטרליה בכוונה לעבוד בחווה. לאחר שעבד כ־18 חודשים בחווה, עבר וית'רס למלבורן וקיבל תפקיד כשרטט בחברת הדפסות. בתקופת עבודתו בשחור-לבן צייר וית'רס בגיר העתקת ציור של אוטו פון ביסמרק, שהיווה דוגמה יפה במיוחד לעבודתו בכיוון זה.[2] בזמנו הפנוי ביקש וית'רס לפתח את האמנות שלו, ובסופו של דבר עבודותיו התקבלו לתערוכה באקדמיה הוותיקה במלבורן.
בשנת 1887 חזר וית'רס לאירופה, ושם התחתן עם פאני פלין באוקטובר אותה שנה. הוא ורעייתו התיישבו בדירה קטנה בפריז והוא למד כמה חודשים באקדמיה ז'וליאן. [3]
הוא חזר לאוסטרליה עם רעייתו ביוני 1888 לאחר שהוזמן לבצע עבודות בשחור לבן עבור פרגוסון ומיטשל ממלבורן. עבודתו החשובה ביותר נעשתה בתקופה זו - איורים לספר של אדמונד פין (אנ'), "דברי הימים של מלבורן העתיקה".
וית'רס התמקם בהתחלה בקיו (אנ'), פרוור של מלבורן, ולאחר מכן באיגלמונט (אנ') שמעבר לנהר ירה. הוא התיידד עם ארתור סטריטון, צ'ארלס קונדר, טום רוברטס, פרדריק מק'קבין ואמנים מובילים אחרים של התקופה. הוא החל למכור כמה תמונות, אך השפל הכלכלי שם קץ לתוכניות שלו. בשנת 1890 עברו וית'רס ומשפחתו לאחוזת צ'רטריסוויל (אנ') במזרח איוונהו (אנ'). בשנת 1903 הם עברו בפעם האחרונה לאלת'ם (אנ') לבית עץ, שם הוסיף וית'רס סטודיו, וצייר עבודות רבות המציגות את הנוף המקומי. [4]
ניכרת השפעתו של וית'רס כצייר, על סטודנטים צעירים בתקופתו. הוא קיבל עבודה כמאסטר לציור ורישום בבתי ספר, ובין התלמידים שלו היו פרסי לינדזי ואחיו הצעיר נורמן לינדזי.
בשנת 1891 הוא פתח סטודיו ברחוב קולינס (אנ') ווסט, שם ערך את התערוכה הפרטית הראשונה שלו. משנת 1894 בילה וית'רס את ארבע השנים הבאות בקוטג' ברחוב קייפ, היידלברג (אנ'), ויקטוריה. כאן צייר כמה מעבודותיו המשובחות ביותר. בשנת 1894 הוצגה יצירת המופת שלו, "חורף רגוע" בתערוכת אגודת האמנים הוויקטוריאנית (אנ') שנקנתה על ידי נאמני הגלריה הלאומית של ויקטוריה. "בית הסלקטור", שצויר בשנת 1895, היה הישג שזכה להערצתם של ארתור סטריטון ופרדריק מק'קבין.[2]
הוא התפתח בקריירה יציבה של ציור אם כי בהתחלה ללא הצלחה מסחרית. בשנת 1897 הוענק לו פרס ווין (אנ') הראשון בסידני על תמונתו "הסערה", שנרכשה באותה שנה עבור הגלריה הלאומית של ניו סאות' ויילס (אנ') (AGNSW). הוא נבחר למועצת אגודת האמנים הוויקטוריאנית בשנת 1889, ובשנת 1905 מילא את תפקיד הנשיא במשך שנה.
בריאותו התדרדרה לקראת סוף חייו אך הוא המשיך לצייר כמות גדולה של ציורים בצבעי שמן וגם בצבעי מים. לאחר מותו עבודתו הצליחה בתערוכות ובגלריות.
הוא נפטר באלת'ם, ויקטוריה ב-13 באוקטובר 1914, והותיר אחריו את רעייתו וארבעת ילדיהם, כולל מרג'רי וית'רס, שהייתה גם ציירת. הוא נקבר בכנסייה האנגליקנית של סנט הלנה.