ויליאם וואלס תאייר | |||||
לידה |
15 ביולי 1827 לימה שבניו יורק, ארצות הברית | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
15 באוקטובר 1899 (בגיל 72) פורטלנד, אורגון, ארצות הברית | ||||
מדינה | ארצות הברית | ||||
מקום קבורה | בית הקברות לון פיר, פורטלנד, אורגון, ארצות הברית | ||||
מפלגה | המפלגה הדמוקרטית | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
ויליאם וואלס תאייר (באנגלית: William Wallace Thayer, נודע גם כ-W. W. Thayer; 15 ביולי 1827 – 15 באוקטובר 1899) היה פוליטיקאי אמריקאי, איש המפלגה הדמוקרטית, שהיה פעיל במדינות איידהו ואורגון, וכיהן כמושל אורגון השישי בשנים 1878–1882, וכנשיא בית המשפט העליון של אורגון בשנים 1888–1889.
ויליאם וואלס תאייר נולד בחווה ליד העיירה לימה שבמדינת ניו יורק. הוא התחנך בבתי ספר ציבוריים ולמד משפטים בקולג'. ב-1851 הוא התקבל ללשכת עורכי הדין של מדינת ניו יורק, ולאחר מכן הוא עסק בעריכת דין יחד עם אחיו בבאפלו ובהמשך בטונוונדה שבמדינת ניו יורק.
שגשוג בענף הכרייה בטריטוריית איידהו משך את תשומת ליבו של תאייר ב-1860, והניע אותו לעבור מערבה. ב-1861 הוא הגיע לקורוואליס שבאורגון, שם הוא הצטרף לאחיו, לשעבר חבר בית הנבחרים של ארצות הברית, אנדרו תאייר, במשרד עורכי הדין שלו. ב-1863 הוא עבר לאיידהו, ופתח משרד עורכי דין בלואיסטון.
ב-1866, שלוש שנים לאחר שעבר ללואיסטון, נבחר תאייר כתובע של המחוז השיפוטי השלישי של טריטוריית איידהו. באותה שנה הוא עבר לבויסי כדי לכהן במושב אחד של בית הנבחרים של הטריטוריה עד 1867.[1] זמן קצר לאחר סיום כהונתו זו הוא עבר לפורטלנד, אורגון.
עם שובו לאורגון, הקים תאייר משרד עורכי דין מצליח בעיר איסט פורטלנד. באותה עת הוא החל להיות פעיל במפלגה הדמוקרטית. בעת הערעורים האלקטורליים בבחירות לנשיאות ארצות הברית של 1876 היה תאייר חבר בצוות המשפטי שקרא תיגר על בחירתו של האלקטור ג'. ו. ווטס, רפובליקני שהצביע בעד רתרפורד הייז. על אף הצלחתם, הישגם לא סייע לסמואל טילדן להשיג רוב בחבר האלקטורים.
כהערכה על סיועו בערעור אלקטורלי זה, בחרה המפלגה הדמוקרטית באורגון בתאייר כמועדה למשרת מושל המדינה ב-1878. תאייר ניצח בבחירות הכלליות את מועמד הרפובליקנים קורנליוס ביקמן בהפרש של 59 קולות בלבד.
תקופת כהונתו של תאייר כמושל אורגון עמדה בסימן של שמרנות כלכלית, וממשלו פעל נגד השחיתות ושאף להפוך את הבירוקרטיה המדינתית ליעילה יותר. ביוזמתו הוקמה מועצת השוויון של המדינה, בוצעו רפורמות בחוקי הקרקעות, והוקם בית חולים לחולי נפש. במהלך כהונתו חיסל תאייר לחלוטין את החוב המדינתי.
תאייר דיבר רבות על מערך הכספים של אורגון. הוא מתח ביקורת קשה על התהליך שעל פיו ביסס בית המחוקקים המדינתי את התקציב. הוא דחף לחיזוי ההכנסות על בסיס הכנסות ממשיות, לא על צפי שעליו התבסס בית המחוקקים כפי שעשה בעבר. הוא גם סירב לממן את השלמת בניית הקפיטול המדינתי, בציינו שהבניין יקר מדי עבור אוצר המדינה.
תאייר זכור בעיקר בשל הרפורמה שביצע בבית המשפט העליון של אורגון למבנהו הנוכחי. קודם לכן, שופטי בית המשפט העליון שימשו בסבבי שיפוט אזוריים. לאחר שינוי החוק, הפכו משרות השיפוט בבית המשפט העליון לנפרדות והשופטים נבחרו בבחירות.
ב-1882 החליט תאייר שלא להתמודד על תקופת כהונה נוספת כמושל. תחת זאת הוא התמודד במסע הבחירות של 1884 על משרת שיפוט בית המשפט העליון של אורגון. כהונתו על כס השיפוט נמשכה שש שנים עד 1890, כאשר בשנתיים האחרונות שלו בבית המשפט הוא כיהן כנשיאו.
ויליאם וואלס תאייר נפטר בפורטלנד ב-15 באוקטובר 1899. הוא נטמן בבית הקברות לון פיר שבעיר.