לידה |
24 במרץ 1902 לוקסמבורג, לוקסמבורג | ||
---|---|---|---|
פטירה |
29 ביוני 1984 (בגיל 82) מונדורף לה באן, לוקסמבורג | ||
שם לידה | Victor Nicolas Bodson | ||
מדינה | לוקסמבורג | ||
השכלה | Athénée de Luxembourg | ||
מפלגה | מפלגת הפועלים הסוציאליסטית | ||
| |||
פרסים והוקרה | |||
| |||
ויקטור ניקולס בודסון (בצרפתית: Victor Bodson, 24 במרץ 1902 – 29 ביוני 1984) היה פוליטיקאי לוקסמבורגי ועורך דין ששימש כשר המשפטים של לוקסמבורג. הוכר על ידי יד ושם כחסיד אומות העולם על פעולותיו להצלת יהודים בלוקסמבורג הכבושה מידי גרמניה הנאצית במהלך השואה.
בודסון היה עורך דין בלוקסמבורג, אלוף לוקסמבורג ברכיבה על אופנועים בשנת 1926 ושחיין. לתקופה קצרה היה יושב ראש ארגון המתאגרפים של מדינתו. בשנת 1930 הפך לחבר מפלגת הפועלים הסוציאליסטית של לוקסמבורג (LSAP) (אנ'). בשנת 1934 נבחר לבית הנבחרים של לוקסמבורג (Chamber of Deputies) ובשנת 1935 הפך לחבר במועצת העיר לוקסמבורג. הוא פעל למען זכויותיהם של תושבי לוקסמבורג שהתנדבו לשרת בשורות הרפובליקנים במלחמת האזרחים בספרד ופעל נגד חוק משנת 1937 לשמירה על הסדר החברתי, שכינויו בפי מתנגדיו היה Maulkuerfgesetz (חוק סתימת הפיות) (אנ').
בודסון התגורר ביישוב על גבול גרמניה-לוקסמבורג, לחופי הנהר סורה (אנ'), יובל של הנהר מוזל. החל משנת 1933 הוא הציע מחסה בביתו ליהודים גרמנים שנמלטו מגרמניה. הוא הציל באופן אישי, לעיתים על ידי הסעה במכוניתו, כמאה יהודים שביקשו לברוח מגרמניה.[1]
ב-6 באפריל 1940 מונה בודסון לשר המשפטים, העבודות הציבוריות והתחבורה בממשלת לוקסמבורג. עם פלישת גרמניה הנאצית ללוקסמבורג ב-10 במאי 1940 נמלט בודסון ממדינתו לצרפת.
לאחר שחרור לוקסמבורג שב בודסון ללוקסמבורג. הוא שב לתפקידיו הקודמים בממשלת לוקסמבורג והיה אחראי באופן חלקי לתהליך הדה-נאציפיקציה במדינתו. בשנים 1948 ו-1951 נבחר שוב לבית הנבחרים של לוקסמבורג. הוא נבחר פעם נוספת ב-1964 ומונה לנשיא בית הנבחרים. בשנת 1967 מונה בודסון לחבר הנציבות האירופית מטעם מדינתו.
חברת עורכי הדין שייסד בשנת 1923 קיימת עד היום, בשם "Wildgen". גשר ויקטור בודסון, בדרום לוקסמבורג, קרוי על שמו. בשנת 1966 הוענק לבודסון אות חסידי אומות העולם על ידי יד ושם.