זאב אֶלְקִין (נולד ב-3 באפריל 1971, ח' בניסן ה'תשל"א) הוא שר במשרד האוצר, חבר הכנסת ויו"ר סיעת הימין הממלכתי, חבר בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. כיהן בתפקיד שר הבינוי והשיכון, שר ירושלים ומורשת והשר המקשר בין הממשלה לכנסת. קודם לכן כיהן כחבר הכנסת מטעם מפלגות קדימה והליכוד והיה מטעמה שר העלייה והקליטה, שר להגנת הסביבה, שר ההשכלה הגבוהה והמשלימה ושר משאבי המים ויושב ראש הקואליציה.
נולד בשם ולדימיר בוריסוביץ' אלקין (באוקראינית: Елькін Володимир Борисович) בחרקוב, אוקראינה הסובייטית שבברית המועצות, למשפחה יהודית חילונית. בצעירותו החל להתעניין ביהדות ולהתקרב אליה ואף למד עברית בכוחות עצמו דרך קלטות של שלמה ארצי ושל עפרה חזה[1]. בגיל 17 התקבל לאוניברסיטת חרקוב ולמד בה מתמטיקה ופיזיקה בין השנים 1987–1990. במקביל ייסד את ההתאחדות למורים לעברית ויהדות בחרקוב, היה סגן ראש הקהילה היהודית בעיר בשנת 1990 ומזכ"ל בני עקיבא בברית המועצות. בדצמבר 1990 עלה לישראל יחד עם אשתו, התגייס לצה״ל ולמד בישיבת הר עציון עד 1995 ובמקביל עבד בארגון גשר במחלקת העלייה[2].
לאלקין תואר ראשון במתמטיקה מאוניברסיטת חרקוב ותואר שני בהיסטוריה של עם ישראל מהאוניברסיטה העברית בירושלים. טרם היבחרו לכנסת היה בשלבים מתקדמים של עבודת הדוקטורט באוניברסיטה העברית בירושלים. אלקין חקר את רב סעדיה גאון[3]. בשנים 1996–2006 לימד באוניברסיטה, היה ממקימי מרכז צ'ייס ללימוד מדעי היהדות ברוסית וניהל את קשרי האוניברסיטה ברוסיה ובאוקראינה[4]. בנוסף שימש כמדריך בפרויקט נעל"ה.
בסוף שנות ה-90 מונה ליועץ מנכ"ל הסוכנות היהודית לענייני יהדות רוסיה. כחבר במפלגת "הליכוד" נמנה עם המתנגדים לתוכנית ההתנתקות של אריאל שרון ואהוד אולמרט, אך עם הקמת "קדימה" הצטרף אליה והוצב במקום ה-17 ברשימתה לקראת הבחירות לכנסת השבע עשרה[5] ונבחר לכנסת.
בכנסת ה-17 היה אלקין חבר בוועדת הכספים, בוועדת החינוך, התרבות והספורט, בוועדה למאבק בנגע הסמים, בוועדה לזכויות הילד, בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות ובשדולות שונות: שדולת ירושלים, השדולה הסביבתית-חברתית, והשדולה לצמצום הפערים החברתיים. בעת כהונתו נחשב כ"הסמן הימני" של סיעת "קדימה". בבחירות המקדימות בקדימה בספטמבר 2008 תמך בשאול מופז ולאחר שזה הפסיד לציפי לבני אף הגיש ערעור על תוצאות ההצבעה.
במהלך כהונתו בכנסת יזם אלקין את החוק לקידום יישובם של מפוני גוש קטיף, חבל עזה וצפון השומרון, שנועד לקצר הליכי תכנון ולקדם פיתוח, הרחבה או הקמה של יישובים, לשם הסדרת יישובם של המפונים.
ב-16 בנובמבר 2008, לאחר תחילת מערכת הבחירות לכנסת השמונה עשרה הודיע אלקין על פרישתו מ"קדימה", בטענה שעם בחירת לבני הפכה המפלגה למפלגת שמאל מובהקת[6]. הוא הצטרף לליכוד ונבחר בבחירות המקדימות של המפלגה לנציג הראשון של העולים, המוצב במקום ה-20 ברשימה לכנסת[7].
במסגרת הכנסת ה-18 שימש אלקין יו"ר סיעת הליכוד[8], יו"ר הקואליציה ואף שימש תקופת מה יו"ר ועדת הכנסת, לצורך העברת תקציב המדינה. בנוסף, שימש יו"ר משותף של השדולה לארץ ישראל והשדולה למען מפוני גוש קטיף[9].
בכנסת ה-19, החל מיום כינונה של ממשלת ישראל השלושים ושלוש, מונה אלקין לסגן שר במשרד החוץ כאשר את תפקיד שר החוץ מילא ראש הממשלה בנימין נתניהו, כדי שיוכל בעתיד להחזיר את אביגדור ליברמן לתפקיד, לאחר סיום משפטו[10]. הדבר הוביל לכך שבפועל ניהל אלקין את משרד החוץ. בנובמבר 2013 זוכה ליברמן וחזר לתפקיד שר החוץ. במאי 2014 סיים אלקין את תפקידו כסגן שר החוץ ומונה ליו"ר ועדת החוץ והביטחון. בנובמבר 2014 חזר בנוסף לתפקיד יושב ראש הקואליציה כחלק מסיכום רוטציה עם יריב לוין. בדצמבר אותה שנה החליפו השניים בתפקידיהם בוועדות, ואלקין מונה ליושב ראש ועדת הכנסת וליושב ראש הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון.
בכנסת ה-19 יזם את חוק יסוד: הלאום שמעגן חוקתית את היותה של מדינת ישראל מדינת הלאום היהודי.
בבחירות לכנסת העשרים הוצב במקום השמיני ברשימת הליכוד, ונבחר לכנסת; במאי 2015 מונה לשר העלייה והקליטה בממשלה ה-34; הוא מונה גם לשר לעניינים אסטרטגיים, אך תיק זה נמסר כעבור 11 ימים לגלעד ארדן. כפיצוי מינה אותו ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר לירושלים ומורשת.
עד נובמבר 2015 היה משקיף בקבינט המדיני-ביטחוני. בדצמבר אותה שנה החליף את השר יובל שטייניץ והתמנה לחבר הקבינט.
במאי 2016, עם הצטרפות "ישראל ביתנו" לממשלה, מונתה סופה לנדבר במקומו לשרת העלייה והקליטה[11], ואלקין החל לכהן כשר להגנת הסביבה.
באוקטובר 2017 הודיע אלקין כי החל לקדם חלוקה מוניציפלית של ירושלים, שבמסגרתה מתוכננות השכונות שמעבר לגדר ההפרדה לעבור מאחריות עיריית ירושלים לידי רשות עצמאית[12].
במאי 2018 הודיע אלקין על כוונתו להתמודד על ראשות עיריית ירושלים. הוא רץ בנפרד מסניף הליכוד בירושלים[13]. אלקין זכה לתמיכתם של ראש הממשלה נתניהו ושל ראש העיר היוצא, ניר ברקת, שאלקין התמודד במקומו בראש סיעת "ירושלים תצליח". בבחירות שנערכו ב-30 באוקטובר, קיבל 19.99% מהקולות, מעט פחות מעשרים האחוזים הנדרשים לקבלת החזר הוצאות בגין ההתמודדות, והגיע למקום השלישי, אחרי משה ליאון ועופר ברקוביץ שהעפילו לסיבוב השני.
ב-17 במאי 2020 מונה במסגרת ממשלת ישראל השלושים וחמש לשר ההשכלה הגבוהה והמשלימה ושר משאבי המים, משרדים שהוקמו בממשלה זו[14]. ב-2 ביוני 2020 מינה את מרדכי בניטה ואת חזי ליפשיץ למנכלי המשרדים ההתאמה.
כשר ההשכלה הגבוהה החליט כי אוניברסיטת חיפה תהפוך ל"אוניברסיטת חיפה והגליל" ומוסדות אקדמיים בגליל יוכלו להצטרף לאוניברסיטה[15].
במסגרת תפקידו כשר משאבי המים, קידם שינוי במחירי המים על רקע מגפת הקורונה[16][17] והקים ועדה שתבדוק את התנהלות תאגידי המים[18].
ב-23 בדצמבר 2020 הודיע על התפטרותו מהממשלה ומהכנסת, ועל הצטרפותו למפלגת תקווה חדשה – אחדות לישראל בראשות גדעון סער לאחר שניסה להצטרף למפלגת ימינה וסורב[19][20]. במכתב ההתפטרות מתח ביקורת נוקבת על נתניהו[21].
לאחר הבחירות לכנסת העשרים וארבע, וכינונה של ממשלת ישראל השלושים ושש, מונה לשר הבינוי והשיכון, לשר ירושלים ומורשת ולשר המקשר בין הממשלה לכנסת. לאחר השבעת הממשלה, הגיש את התפטרותו מהכנסת במסגרת החוק הנורווגי[22]. לאחר השבעתו, הכריז אלקין כי ימנה את אביעד פרידמן למנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, שחתם על הסכם ניגוד עניינים עקב השקעותיו בנדל"ן[23]. במשרד ירושלים ומורשת מינה אלקין את נתנאל איזק למנכ"ל המשרד. אלקין קידם תוכנית לקידום דירות לפי מחיר מטרה[24].
כשר הבינוי והשיכון הוא פעל להעביר תיקון לחוק המכר, לפיו בעת קניית דירה חדשה רק 40% ממחיר הדירה יוצמד למדד תשומות הבניה, ולא 100% כפי שהיה קבוע בחוק עד אז. החוק עבר בקריאה שנייה ושלישית ביוני 2023[25].
ב-1 באוגוסט 2021 יזם ביחד עם השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג' תוכנית להוספת כ-15 אלף היתרי עבודה לפלסטינים בישראל.
בחשוון תשפ"ב אישר לשיווק 1300 יחידות דיור ביהודה ושומרון[26].
אלקין נבחר לכנסת ה-25 במסגרת מפלגת תקווה חדשה, ברשימת המחנה הממלכתי, המשותפת לה ולמפלגת חוסן לישראל. בתחילת כהונתה של הכנסת העשרים וחמש הייתה סיעת "המחנה הממלכתי" באופוזיציה. בעקבות מלחמת חרבות ברזל הצטרפה הסיעה לממשלה ה־37 בכוונה להקים קבינט מלחמה. ב־12 במרץ 2024 התפצלה מפלגת "תקווה חדשה" מסיעת "המחנה הממלכתי" ונקראה סיעת "הימין הממלכתי"[27], וכעבור שבועיים פרשה מהקואליציה. ב-29 בספטמבר 2024 שבה המפלגה לקואליציה. אלקין מונה ב־12 בספטמבר ליושב ראש הוועדה המיוחדת ליישובים בגבול המזרחי[28][29] קודם לכן כיהן כיו"ר ועדת המשנה למדיניות חוץ והסברה של ועדת החוץ והביטחון.
במהלך כהונתו בכנסת יזם אלקין מספר חוקים, ובהם:
אלקין היה נשוי לרינה זסלבסקי, ולהם שני ילדים. לאחר שהתגרש נשא את מריה, ששימשה כעוזרת פרלמנטרית שלו[35], ולהם שלושה ילדים. אלקין התגורר בכפר אלדד, ממנו עבר לשכונת פסגת זאב שבירושלים, לקראת התמודדותו על ראשות העיר. בהמשך חזר לכפר אלדד.
זאב אלקין - תבניות ניווט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|