לידה |
27 בספטמבר 1894 אוזורקוב, רפובליקת פולין |
---|---|
פטירה |
25 ביולי 1972 (בגיל 77) לוס אנג'לס, ארצות הברית |
מדינה | ארצות הברית |
עיסוק | במאי תיאטרון, מחזאי, שחקן תיאטרון, היסטוריון של תיאטרון יידיש ומתרגם ליידיש |
זלמן זילברצווייג (ביידיש: זילבערצווייג; בפולנית: Zalman Zylbercweig; 27 בספטמבר 1894, אוזורקוב, מחוז לודז', פולין הרוסית – 25 ביולי 1972, לוס אנג'לס) היה מחזאי, שחקן תיאטרון, היסטוריון של תיאטרון יידיש ומתרגם ליידיש.
זילברצווייג נולד ב-1894, בנו של צבי הירש, סופר עברי[1] שפרסם ב"הצפירה" והיה עיתונאי שפרסם בעיתון "לאָדזער נאכריכטען". ב-1896 עברה המשפחה ללודז'. הוא למד בחדר מתוקן ואחרי כן למד זמן קצר בישיבה של הרב יצחק יעקב ריינס בלידא. אחרי לימודיו עבד כפקיד בבית מסחר. ב-1924 עזב את לודז' ועלה לארץ ישראל. ב-1926 עזב לארצות הברית, ואחרי שלושה חודשים חזר לארץ ישראל. יותר מאוחר נסע בכל העולם לצורך עבודתו על הלקסיקון לתיאטרון יידיש שכתב. בין היתר ביקר בארגנטינה, בפולין, בצרפת ובאנגליה. ב-1927 התיישב בניו יורק והתחיל לעבוד בסניף האמריקאי של ייווא. ב-1948 עבר ללוס אנג'לס, שם הגיש תוכנית רדיו משלו. בנוסף היה חבר בוועדה לחינוך יהודי ויו"ר הסניף המקומי של ייווא.
מגיל צעיר אהב תיאטרון. בהתחלה הופיע עם להקות תיאטרון חובבים ביידיש ובעברית ואחרי כן שיחק בלהקות מקצועיות. ב-1912 נעשה כותב קבוע ביומון לאדזער טאגעבלאט ואף ערך אותו במשך זמן מה. הוא פרסם בעיתון זה כתבות, מאמרים פוליטיים, הומורסקות ותרגומים מספרות העולם. הוא היה פעיל בעיתון עד 1924. בשנים 1915 עד 1918 הוא היה הבמאי של להקה שהופיעה בלודז' וסביבתה וכתב עבורה מחזות בני מערכה אחת וכן תרגם עבורה מחזות משפות אירופיות.
ב-1922 התחיל לאסוף חומרים עבור ספר שיכלול מידע על תיאטרון יידיש ועל שחקנים בתיאטרון זה. תוצאת עבודתו זו הייתה הלקסיקון בן ששת הכרכים לתיאטרון יידיש לעקסיקאן פון יידישן טעאטער שמהווה, עד היום, הכלי המקיף ביותר לתולדות תיאטרון יידיש. פרסום הספר לווה בקשיים לא מעטים. הוא פרסם כרך אחד בניו יורק וכרך נוסף בוורשה לפני מלחמת העולם השנייה. הכרכים האחרים פורסמו בניו יורק ומקסיקו סיטי מ-1959 עד 1969. הלקסיקון כולל ערכים על יותר מ-3000 אנשים וכן ערכים על להקות תיאטרון, ארגוני שחקנים וכדומה. ערכים מסוימים על אישים חשובים בתולדות תיאטרון יידיש כמו אברהם גולדפדן, י"ל פרץ, אסתר רחל קמינסקה, שלום עליכם, מנדלי מוכר ספרים, יעקב גורדין ועוד הם בעלי היקף של מונוגרפיות. הלקסיקון גם כולל ערכים על בדחנים, זמרי עם, מלחינים, מבקרים ועוד. את שלושת הכרכים הראשונים ערך יחד עם יעקב מעסטעל. הכרך החמישי עוסק כולו באנשי תיאטרון שנספו בשואה. זילברצווייג כתב לעיתוני יידיש רבים, ביניהם היינט, פארווערטס, טעאטער און קונסט, טעאטער און קינא, ייווא־בלעטער ואחרים.