חיל העזר האווירי לנשים
 | |
| כרזה של חיל העזר האווירי לנשים (1939–1945) | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 הממלכה המאוחדת |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות |
28 ביוני 1939 – 1 בפברואר 1949 (9 שנים)  |
| מלחמות |
מלחמת העולם השנייה |
  | |
חיל העזר האווירי לנשים (באנגלית: The Women's Auxiliary Air Force; בראשי תיבות: WAAF) היה חיל הנשים של חיל האוויר המלכותי של בריטניה במלחמת העולם השנייה. החיל נוסד ב-1939 ובשיא כוחו, ב-1943, שירתו בו כ-180,000 חיילות, וכ-2,000 חיילות התגייסו מדי שבוע.
"חיל אוויר לנשים" התקיים בין 1918 ל-1920, וביוני 1939 הוקם ה-WAAF. גיוס החובה לנשים החל רק ב-1941, וחל רק על נשים לא נשואות בין הגילאים 20 ל-30 ולהן ניתנה בחירה בין זרועות שונות, לרבות חיל העזר לנשים (ATS), שסייע לצבא היבשה, וה-WAAF, או עבודה במפעל או במשק.
נשות ה-WAAF לא שירתו כצוותי אוויר. השימוש בנשים כטייסות הוגבל לשירות ה-ATA, שירות התובלה שהיה בעיקרו אזרחי. הנשים לא השתתפו בקרב, אך היו חשופות לכל הסכנות ב"חזית הבית" כאשר עבדו במתקנים צבאיים. הן שירתו במערך הרפואה, כנשות צוות של בלוני נ"מ, בשירותי הסעדה, מטאורולוגיה, רדאר, תובלה, טלפוניה וקשר. רבות מהן עבדו כמפענחות צפנים ותצלומי אוויר, ושירתו במערך המודיעין של חיל האוויר. תפקידים אלו היו חיוניים לשליטה במערכות האוויר הגדולות של המלחמה, הן בתחנות המכ"ם והן בחדרי המבצעים, במיוחד במהלך הקרב על בריטניה, בהנחיית צוותי אוויר אל מול גלי התקיפה של הלופטוואפה. משנת 1943 לקחו הנשים חלק חשוב במבצע קורונה, מבצע ששילב הונאה צבאית ולוחמה אלקטרונית. רבות מהמעורבות במבצע היו יהודיות שנמלטו מגרמניה הנאצית.
משכורתן של חיילות ה-WAAF הייתה שני שלישים ממשכורתו של גבר ששירת ב-RAF.
עם סוף המלחמה שוחררו אלפי נשים מן השירות. ב-1949 קובצו מחדש מאות הנשים שנותרו בחיל ל"חיל האוויר המלכותי לנשים" (WRAF).
מתנדבות היישוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]היישוב ראה עצמו כחלק מן המאבק כנגד גרמניה, והקריאה לנשים לשרת ולהתגייס, כשם שרבים מן הגברים התגייסו, נשמעה החל מתחילת המלחמה, על אף התנגדותם של גורמים דתיים.
בינואר 1942 התגייס לחיל העזר לנשים שסייע לצבא היבשה מחזור ראשון של 60 נשים, שאומנו במחנה סרפנד. בסך הכול שירתו במהלך המלחמה ב-ATS כ-3,500 נשים. רק באמצע שנת 1943 החל הגיוס ל-WAAF, ובמהלך המלחמה שירתו בו כ-800 נשים.
לאחר תחילת גיוס הנשים ב-1943, התקדם הגיוס בעצלתיים ללא עידוד המוסדות הלאומיים, ובכל זאת התגייסו כ-800 ארצישראליות ששימשו בתפקידי פקידות ובעוד מגוון של תפקידים (מכשירניות, מרכזניות, אלחוטאיות, צלמות, מפעילות טלפרינטרים, נהגות אמבולנס, אחיות, סייעות רפואיות, ואף מקפלות מצנחים). בין בוגרות ה-WAAF, הנדבנית גיטה שרובר.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- המתנדבות לצבא הבריטי, בעברית
- תמר לובושינסקי-קטקו, דמות הלוחמת היהודית במלחמת העולם השנייה, באתר יוהל"ן
| התנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה | ||
|---|---|---|
| כללי | התנדבות היישוב לצבא הבריטי • היישוב במלחמת העולם השנייה • הבריגדה היהודית • לוי בנימין - מפקד הבריגדה • הפלמ"ח • צנחני היישוב • מתנדבי היישוב לצי המלכותי הבריטי • שבויי היישוב במלחמת העולם השנייה • הרבנים הצבאיים • אות ההתנדבות | 
|
| היחידות | פלוגת ההובלה 462 • פלוגת הנדסה 745 ("סולל בונה") • מתנדבי היישוב בחיל החפרים • מתנדבי היישוב בבאפס • הרגימנט הארץ-ישראלי • חיל העזר לנשים • פלוגת מובילי המים 148 • יחידת הקומנדו 51 • קבוצת החקירה המיוחדת | |
| אתרים | פיוג'י • טרוויזיו • בריזיגלה • המערכה על נהר סניו • בית הקברות הצבאי ברוונה | |
| אישים | משה שרת • יוסף אלמוגי • יצחק בן-אהרן • מרדכי מקלף • עזר ויצמן • חיים הרצוג • אהרן רמז • חיים לסקוב • מאיר זורע • שלמה שמיר | |
| ראו גם פורטל היישוב | ||