טומשפול
| |||
 | |||
| מדינה |
 אוקראינה | ||
|---|---|---|---|
| אובלסט |
 ויניצה | ||
| תאריך ייסוד | 1616 | ||
| שטח | 3.46 קמ"ר | ||
| גובה | 243 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 5,527 (1 בינואר 2018) | ||
| ‑ צפיפות | 1718 נפש לקמ"ר (2005) | ||
| קואורדינטות | 48°32′00″N 28°31′00″E / 48.533333°N 28.516667°E | ||
| אזור זמן | UTC +2 | ||
  | |||
טומשפיל או טומשפול (פולנית: Tomaszpol, אוקראינית: Томашпіль, רוסית: Томашполь) היא עיר באוקראינה, במחוז ויניצה, שבו היא משמשת כמרכז אזורי. נמצאת על הנהר טומשובקה, יובלו של רוסבה, שהוא יובלו של הדניסטר. המרחק מוויניצה הוא 120 ק"מ. לפי מפקד אוכלוסין משנת 2001, מונה אוכלוסייתה 6068 איש[1]. ב-1998 התגוררו בעיר 57 יהודים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר נזכרת לראשונה ב-1616. שמה ניתן לה על שמו של טומש זמויסקי, מושל האזור. לפני פרוץ מרד הקוזקים בעיר היו כ-2,500 תושבים. ב-1648 העיר נכבשה על ידי חיילותיו של בוגדן חמלניצקי, שטבחו ביהודים והחריבו את העיר. ב-1672 העיר נכבשה על ידי האימפריה העות'מאנית. ב-1699 העיר חזרה לפולין ובתחילת המאה ה-18 העיר התחילה להיבנות מחורבותיה, והתחדשה בה גם קהילה היהודית.
יהדות טומשפול
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1889 מספר היהודים בעיר הגיע ל-5000.
ב-1873 בעיר נפתח בית החרושת לסוכר על ידי משפחת ברודסקי. בית החרושת נהפך לאחד מהמפעלים הגדולים של כל המחוז. בבית החרושת זה עבד בין 1887 ל-1918 אחד ממייסדי חובבי ציון הסופר והמשורר, יהודה ליב לוין (יהל"ל).
בסוף המאה ה-19 התפשטה בעיר חסידות, על ידי נצר של בית חב"ד- רבי מרדכי דב טברסקי בנו של ר' מנחם נחום מנז'ין, בנו של ר' דב בער מליובביץ'. לאחריו בראש החצר עמד בנו ר' חיים משה יהושע טברסקי (1857–1959), שב-1924 היגר לארצות הברית.
לפי מרשם האוכלוסין שנערך בברית המועצות בשנת 1939 התגוררו בעיר 1863 יהודים (63% מהאוכלוסייה).
לאחר פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות ביוני 1941 גויסו מרבית הגברים היהודים של טומשפול לצבא האדום. הצבא הגרמני כבש את העיר ב-20 ביולי 1941. זמן קצר לאחר כיבוש העיר ערכו הגרמנים ביחד עם משתפי הפעולה האוקראינים פוגרום ביהודי טומשפול, במהלכו נרצחו בין 150 ל 240 איש. בדצמבר 1941 הועברה טומשפול לשליטה רומנית (היא נכללה באזור כיבוש שנקרא טרנסניסטריה). הרומנים הקימו בעיר גטו, שלשם נאספו כל היהודים מטומשפול, מכפרי הסביבה ואף הובאו אליו יהודים מבסרביה. היהודים הועסקו בעבודות כפייה ורבים מהם מתו ממחלות. היהודים שנותרו בחיים בגטו שוחררו על ידי הצבא האדום ב-16 במרץ 1944.
לאחר המלחמה המשיכו להתגורר יהודים בעיר. בתחילת שנות ה-90 יהודי העיירה הקימו קהילה מאורגנת מחדש. ב-1998 היו בה 57 יהודים, רובם בגיל מבוגר.
מקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 100 קהילות יהודיות באוקראינה מאת אלכסנדר גרשט
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אובידיו קראנגה, טומשפול, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך III, עמ' 800–802), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
