יוסף אפשטיין
 | |
| לידה |
16 באוקטובר 1911 זמושץ', האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| הוצאה להורג |
11 באפריל 1944 (בגיל 32) מצודת הר ולריאן, צרפת |
| מדינה |
צרפת, פולין |
| מקום קבורה |
איברי-סיר-סן |
| מקום מגורים |
הרובע הארבעה-עשר של פריז |
| השכלה |
אוניברסיטת ורשה |
| מפלגה |
המפלגה הקומוניסטית של צרפת, המפלגה הקומוניסטית של פולין |
| פרסים והוקרה |
מוות למען צרפת |
  | |
יוסף אפשטיין (בצרפתית: Joseph Epstein; נולד ב-16 באוקטובר 1911 - הוצא להורג ב-11 באפריל 1944 במבצר מון ואלרין, צרפת), נודע גם בשמות קולונל ז'יל וז'וזף אנדריי, היה פעיל קומוניסט יהודי, יליד פולין, וממנהיגי תנועת ההתנגדות הצרפתית במלחמת העולם השנייה. הוא הוצא להורג בידי הגרמנים.
פעיל במפלגה הקומוניסטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]יוסף אפשטיין נולד בזמושץ', פולין ולמד משפטים באוניברסיטת ורשה. שם התוודע אל המפלגה הקומוניסטית הפולנית ובהמשך הצטרף לשורותיה.
בשנת 1931 נעצר על ידי המשטרה אחרי שנשא דברים בהפגנה קומוניסטית אבל שוחרר לאחר שבועות אחדים. הוא נמלט לצ'כוסלובקיה, שם ביקש מקלט מדיני, אך פנייתו נדחתה. אפשטיין חזר לפולין וגורש בצו השלטון.
בטור, צרפת, שם ארגן מהגרים, פגש אפשטיין ונשא לאישה את פולה גרינפלד. משטרת צרפת קיבלה מידע מן הקונסוליה הפולנית על חברותו במפלגה הקומוניסטית ואפשטיין נעצר ואולץ לעזוב את טור. הוא ואשתו עברו לבורדו, שם המשיכו בלימודים. הוא ארגן סטודנטים לקולקטיב ומונה לוועדה המחוזית של המפלגה הקומוניסטית הצרפתית. בשנת 1933 נסע לפריז. בשנה שלאחריה עבר אפשטיין את הבחינה האחרונה שלו וקיבל תואר במשפטים, אבל נאסר עליו לעסוק בעריכת דין, כיוון שלא היה צרפתי.
מאבק מזוין
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1936 התגייס אפשטיין לצד הרפובליקנים במלחמת האזרחים בספרד ולקח חלק בהגנה על אירון, שם נפצע קשה. בינואר 1938 פיקד על סוללת התותחים של הקומוניסטים הרומנים, טודור ולדימירסקו, בגונדת אנה פאוקר.
עם שובו לצרפת בסוף 1938, נכלא בגור, מחנה מעצר לפליטים פוליטיים וחברי הבריגדות הבינלאומיות.
בשנת 1939 התגייס לשורות צבא פולין, אבל פרש ממנו עקב האנטישמיות ששררה שם, והצטרף ללגיון הזרים הצרפתי. בשנת 1940 נפל בשבי הגרמנים ונשלח לסטאלאג IVB, מחנה לשבויי מלחמה. אפשטיין ברח מן המחנה ונמלט לשווייץ אבל גורש לגרמניה. הוא הצליח להשיג תעודות מזויפות ועבר לפריז.
בתנועת ההתנגדות הצרפתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1941 החל אפשטיין לעבוד עם קבוצת הקלעים והפרטיזנים (Francs-Tireurs et Partisans (FTP), קבוצת מרי קומוניסטית; בפברואר 1943 היה קצין מבצעים באזור פריז.
הוא הציע טקטיקה חדשה של לוחמת גרילה. עד לנקודה זו, פעלה ה-FTP בתאים של שלושה אנשים: אחד תקף ושניים סיפקו אש חיפוי למנוסתם. אפשטיין הציע, שהצוותים ימנו 10 עד 15 לוחמים. שלושה או ארבעה ישליכו רימונים או פצצות והיתר יחפו על נסיגתם.
הקבוצה ידעה, שמבנה של חיילי ורמאכט ייקח חלק במצעד בשדרה, המסתיימת בכיכר ל'אטואל. קבוצתו של אפשטיין החליטה לתקוף בשנים-עשר אנשים. שלושה מהם יתקפו ברימונים בשעה שיתר התשעה יאבטחו את נסיגתם. תריסרי חיילים נהרגו או נפצעו אבל רק פרטיזן אחד נפצע. הקצינים הגרמנים דיווחו, שחייליהם הותקפו בידי כמאה אנשי גרילה.
בשלהי 1943 נמצא בוגד בשורות ה-FTP. אפשר שהיה זה יוסף דוידוביץ', שהיה ראש צוות בקבוצת המחתרת, שבראשה עמד הארמני מיסאק מנוחיאן. דוידוביץ' נפל בידי הגסטאפו ואחר שוחרר, או לטענתו, לא שוחרר אלא נמלט מידיהם.
ב-16 באוקטובר 1943 נעצר אפשטיין באברי-פטי-בור בעת פגישה עם מנוחיאן. הוא עבר עינויים בכלא פרזנה, נשפט עם עוד תשעה-עשר מחברי ה-FTP ודינו נגזר למוות. הוא הוצא להורג על ידי כיתת יורים.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Albert Ouzoulias (Colonel André), Synowie Nocy, Warsaw, Ministry of National Defence, 1979. Also published in French as Les Fils de la Nuit, Paris, Grasset, 1982.
