יחזקאל קוטשר
 | |
| לידה |
1 ביוני 1909 טופולצ'אני, סלובקיה  |
|---|---|
| פטירה |
12 בדצמבר 1971 (בגיל 62) לוס אנג'לס, ארצות הברית |
| ענף מדעי | בלשנות |
| מקום מגורים | הונגריה, ישראל |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| מקום לימודים | |
| מוסדות |
אוניברסיטת בר-אילן |
| תלמידי דוקטורט |
אלישע קימרון, משה בר־אשר |
| פרסים והוקרה |
פרס ישראל (1961) |
| תרומות עיקריות | |
| חקר לשון חז"ל וכתבי יד שונים (בהם כתב יד קאופמן ומגילות מדבר יהודה). | |
  | |
יחזקאל קוּטשר (1 ביוני 1909, י"ב בסיוון ה'תרס"ט - 12 בדצמבר 1971) היה בלשן ופילולוג ישראלי בתחום חקר השפה העברית, יליד סלובקיה. היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת בר-אילן ברמת גן. חתן פרס ישראל במדעי הרוח.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קוטשר נולד בעיירה טופולצ'אני שבסלובקיה, אז בממלכת הונגריה. למד בישיבה בעיר הולדתו ובפרנקפורט, שם סיים את לימודיו התיכוניים. עם עלייתו לארץ ישראל, בשנת 1931, למד בישיבת מרכז הרב ובבית מדרש למורים של תנועת המזרחי. שנים ספורות לימד בבתי ספר בתל אביב ובירושלים.
בשנת 1941 סיים לימודי בלשנות עברית באוניברסיטה העברית. שנה לאחר מכן מונה קוטשר למזכיר המדעי של ועד הלשון העברית ומשנת 1949 החל להרצות באוניברסיטה העברית בתחום הבלשנות. בשנת 1955 הועלה לדרגת מרצה.[1] בעבודתו זו המשיך עד לפטירתו. בשנת 1960 מונה לפרופסור. משנת 1958 החל ללמד גם באוניברסיטת בר-אילן. משנת 1965 היה עורך כתב העת "לשוננו" ומשנת 1955 חבר האקדמיה ללשון העברית.[2]
עבודתו המחקרית כללה את חקר לשון חז"ל וכתבי יד שונים (בהם כתב יד קאופמן ומגילות מדבר יהודה). בעבודותיו הוכיח שכתב היד של קאופמן הוא כתב היד המדויק ביותר של המשנה. מבין מגילות מדבר יהודה הצביע קוטשר על כך שמגילת ישעיהו א' איננה הנוסח העתיק ביותר של הכתב, על אף השינויים הרבים שבו מנוסח המסורה, וזאת בהסתמך על הידלדלות במספר המילים היחידאיות ושימוש נרחב במאפייני השפה הארמית.[3]
קוטשר העמיד תלמידים רבים בתחום הבלשנות, בהם: גד בן עמי צרפתי, גדעון הנמן, מנחם מורשת ומשה בר אשר.[4]
בשנת 1961 זכה בפרס ישראל למדעי הרוח.[5] באותה שנה יצא לאור הספר "מילים ותולדותיהן", העוסק בחקר גיזרוניי של מילים עבריות שהושפעו מיוונית, מפרסית, מארמית וכו'.[6]
יחזקאל קוטשר ייסד את העמותה 'האגודה לשיקום משפחות נזקקות בירושלים', שמאוחר יותר נקראה 'למען נזקקי ירושלים' וכיהן כנשיאה הראשון.
קוטשר נפטר בפתאומיות בלוס אנג'לס, בעת שנת שבתון מעבודתו באוניברסיטה העברית.[7] הוא נטמן בהר המנוחות בירושלים.[8]
בירושלים קיים רחוב על שמו בשכונת רמות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משה בר-אשר, פרופ' יחזקאל קוטשר ז"ל: האיש, המורה והחוקר, מעריב, 24 בדצמבר 1971
- גד בן-עמי צרפתי, יחזקאל קוטשר ז"ל, לשוננו לעם כג, תשל"ב, עמ' 35–38
- יחזקאל קוטשר באתר האקדמיה ללשון העברית
- רשימת המאמרים של יחזקאל קוטשר באתר רמב"י
- רשימת הפרסומים של יחזקאל קוטשר, בקטלוג הספרייה הלאומית
יחזקאל קוטשר (1909-1971), דף שער בספרייה הלאומית
מכּתביו:
- לשון המשנה והתלמוד: ארמית של התלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי, מחניים נ"ז, באתר "דעת"
- השפעת היוונית על הלשון העברית, מחניים, גיליון קי"ב תשכ"ז
נוסח המסורה של ספר ישעיהו בהשוואה לנוסח ישעיהו במגילות מדבר יהודה, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ העלאות באוניברסיטה העברית, חרות, 9 באוגוסט 1955, עמ' 4
- ^ ישיבת האקדמיה ללשון העברית, שערים, 28 בדצמבר 1955, עמ' 3
- ^ אשר וייזר, מגילת ישעיהו בהארה לשונית, הצופה, 29 בינואר 1960, עמ' 5 ו-6 (חלק 1, חלק 2)
- ^ ראו מאמרו של משה בר-אשר, פרופ' יחזקאל קוטשר ז"ל האיש המורה והחוקר, מעריב, 24 בדצמבר 1971, עמ' 35
- ^ חתני פרס ישראל תשכ"א, על המשמר, 27 באפריל 1961, עמ' 3
- ^ מרדכי בן-אשר, על גלגולי מילים, על המשמר, 2 ביוני 1961, עמ' 5;
ז. בן-דוד, "מילים ותולדותיהן", הבוקר, 16 ביוני 1961, עמ' 5;
שמעון תורר, תולדות המלה וגלגוליה, חרות, 30 ביוני 1961, עמ' 5;
מ. הנדל, 2 ספרים על לשון, למרחב, 21 ביולי 1961, עמ' 6;
גד בן-עמי צרפתי, "מלים ותולדותיהן" ליחזקאל קוטשר, לשוננו לעם יב, תשכ"א, עמ' 254–261 - ^ מת פרופ' יחזקאל קוטשר, דבר, 13 בדצמבר 1971, עמ' 2
- ^ פרופ' קוטשר למנוחות, דבר, 17 בדצמבר 1971, עמ' 4; פרופ' קוטשר הובא למנוחות, מעריב, 17 בדצמבר 1971, עמ' 3