יחסי ארצות הברית – סוריה
| יחסי ארצות הברית – סוריה | |
|---|---|
|
|
| |
| ארצות הברית | סוריה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 9,833,517 | 187,437 |
| אוכלוסייה | |
| 346,200,529 | 25,065,658 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 27,360,935 | 8,980 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 79,032 | 358 |
| משטר | |
| דמוקרטיה נשיאותית | רפובליקה נשיאותית, בפועל דיקטטורה |
יחסי ארצות הברית–סוריה הם היחסים הדיפלומטיים בין ארצות הברית של אמריקה לבין הרפובליקה הערבית הסורית.
ארצות הברית השעתה את היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות, בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה שפרצה ב-2012.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]1835-1957
[עריכת קוד מקור | עריכה]היחסים החלו לראשונה כאשר ארצות הברית מינתה קונסול לחלב, שהייתה אז תחת האימפריה העות'מאנית. ב-7 בספטמבר 1946, הכירה ארצות הברית בסוריה העצמאית.
1957-1990
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1957, בעקבות ניסיון הפיכה כושל של ה-CIA להפיל את נשיא סוריה, שוכרי אל קוותלי, ביקשה סוריה משגריר ארה״ב, ג'יימס ס. מוס, לעזוב את דמשק. ב-1967, ניתקו שתי המדינות את היחסים לאחר מלחמת ששת הימים. ב-1974, התחדשו היחסים בין שתי המדינות ונשיא ארה״ב ריצ'רד ניקסון, ביקר בדמשק.
בראיון שנערך ב-1986 ל-CNN, אמר שר החוץ האמריקאי, אלכסנדר הייג, כשנשאל מי היא המדינה הגרועה ביותר בחסות הטרור, אמר "ללא ספק סוריה".
1990-2000
[עריכת קוד מקור | עריכה]במלחמת המפרץ ב-1990 שיתפה סוריה פעולה בקואליציה תחת ארצות הברית כנגד עיראק.
ב-1991, קיבל נשיא סוריה חאפז אל-אסד החלטה היסטורית להשתתף בוועידת שלום במזרח התיכון, שארגן הנשיא האמריקאי ג'ורג' הרברט ווקר בוש, ולנהל משא ומתן דו-צדדי עם ישראל.
סוריה שיפרה את יחסיה עם ארצות הברית על ידי הבטחת שחרורם של בני ערובה מערביים בלבנון והסרת ההגבלות על ידי יהודי סוריה.
לאורך שנות כהונתו של הנשיא ביל קלינטון, היה ניסיון לערב את הנשיא אל-אסד במשא ומתן לשלום במזרח התיכון. אלה כוללים כמה פסגות נשיאותיות בין השניים. האחרונה אירעה כאשר הנשיא חאפז אל-אסד נפגש עם ביל קלינטון במרץ 2000.
2001-2008
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות פיגועי 11 בספטמבר, החלה סוריה בשיתוף פעולה מוגבל עם ארצות הברית במלחמה בטרור.
התנגדותה של סוריה לפלישת הקואליציה לעיראק ב-2003 הידרדרה, שכן התעוררה מחלוקת קשה בעקבות אי הצלחת סוריה, למנוע מגורמים זרים לפלוש באמצעות גבולה לעיראק. ב-2008, ביצע ה-CIA ופיקוד המבצעים המיוחדים של ארצות הברית, פשיטה צבאית על העיירה סוכרייה באבו כמאל.
היא החזירה את השגרירה מסוריה בעקבות רצח ראש ממשלת לבנון לשעבר רפיק חרירי בשנת 2005. הוא הושב לסוריה כעבור כמה שנים.[1]
2008 ואילך
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחת הנשיא אובמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ממשל אובמה יזם מדיניות של התקרבות לסוריה. עם זאת, בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה בשנת 2011, היחסים הצטננו וגורמים אמריקאים שונים, כולל אובמה, קראו לנשיא סוריה בשאר אל-אסד להתפטר. ב-24 באוקטובר 2011, החזירה ארצות הברית את שגרירה מדמשק לאחר מלחמת האזרחים ובשנת 2012 היחסים בין שתי המדינות נותקו.
תחת הנשיא טראמפ
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם תחילת כהונתו, הציע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, אזורי ביטחון המיועדים כתחלופה לפליטים הסורים במקום הגירתם לארצות הברית. ב-30 בינואר 2017, הודיעה ממשלת ערב הסעודית כי היא תומכת בהקמת אזורי ביטחון בסוריה ובתימן. בתגובה, דחה נשיא סוריה אל-אסד את ההצעה, וטען כי היא "לא מציאותית בכלל".
ב-7 באפריל 2017, תקף הצבא האמריקאי את הבסיס הסורי שביצע את המתקפה הכימית בח'אן שייח'ון.
האשמות בטרור
[עריכת קוד מקור | עריכה]סוריה נחשבת לדיקטטורה בה רמת זכויות האדם בה הוא ירוד. סוריה נמצאת ברשימת המדינה המצדדות לטרור של ארצות הברית מאז תחילת הרשימה, ב-1979. אמנם סוריה לא הייתה קשורה ישירות לפיגועי טרור בינלאומיים, אך היא תומכת בקבוצות התנגדות שבהן היא רואה כלגיטימיות.
סנקציות כלכליות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ממשלת ארצות הברית הטילה מספר של סנקציות כלכליות על סוריה. הצורה העיקרית של הסנקציות גורמת להכללתה ברשימת המדינות המממנות טרור.
הסנקציות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין השאר, הסנקציות כוללות איסור על אמריקאים לעשות עסקים עם ממשלת סוריה, איסור על ייבוא נפט מסוריה ואיסור על אנשים אמריקאים להשקיע בסוריה. ב-2006, חוקקה ארצות הברית סנקציות נגד בנק המסחר של סוריה וממשל בוש חוקק חוק בשנת 2004, האוסר על ייצוא לסוריה, למעט תרופות ומזון.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יצחק בן-חורין, יחסי סוריה-ארה"ב מתחממים: מיטשל ייצא לביקור, באתר ynet, 2 ביוני 2009
