יעקב רכטר עם רעייתו השנייה חנה מרון (מאחוריהם: אורי זוהר), 1966 | |
לידה |
14 ביוני 1924 י"ב בסיוון ה'תרפ"ד תל אביב-יפו, פלשתינה (א"י) |
---|---|
פטירה |
26 בפברואר 2001 (בגיל 76) ג' באדר ה'תשס"א הרצליה, ישראל |
מקום לימודים | הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל |
תקופת הפעילות | 1949–2001 (כ־52 שנים) |
תחום יצירה | אדריכלות |
יצירות ידועות | המשכן לאמנויות הבמה, כיכר אתרים |
פרסים והוקרה | פרס ישראל (1972) |
בת זוג |
חנה מרון שרה שפיר |
צאצאים |
יוני רכטר אמנון רכטר דפנה רכטר מיכל לויט |
יעקב רכטר (14 ביוני 1924[1] – 26 בפברואר 2001) היה אדריכל ישראלי, חתן פרס ישראל לשנת ה'תשל"ב (1972).
רכטר נולד בתל אביב, בנם של פולה והאדריכל זאב רכטר. הוא גדל בבית ספוג ברוח תרבותית, היות שבית אביו שימש כמרכז תרבותי בתל אביב.
רכטר למד אדריכלות בטכניון בחיפה. ב-1952 הצטרף למשרד האדריכלים של אביו, אליו הצטרפו גם גיסיו משה זרחי ומיכה פרי. באמצע שנות ה-70[2] נפרדו דרכיהם של הגיסים ורכטר פעל מחברה משלו. ב-1995, הצטרף אליו בנו האדריכל אמנון רכטר, הממשיך את פעילות המשרד מאז מותו של אביו.
רכטר היה נשוי פעמיים. אשתו הראשונה הייתה שרה שפיר ולהם נולדו המאיירת מיכל לויט והמוזיקאי והמלחין יוני רכטר. לאחר גירושיו נישא לשחקנית חנה מרון, לה היה נשוי עד מותו. מנישואיו למרון נולדו האדריכל אמנון רכטר, הפילוסופית ד"ר עפרה רכטר והשחקנית דפנה רכטר.
רכטר נפטר ב-26 בפברואר 2001, בגיל 76, מסרטן ונקבר בבית הקברות של קיבוץ שפיים.[3]
לאחר מותו הוחלט להרחיב את הפרס לאדריכלות על שם זאב רכטר, שהוענק משנות ה-60 על ידי איגוד האדריכלים. במאה ה-21, פרס רכטר הוא פרס ממלכתי על שמם של זאב ויעקב רכטר, המוענק על ידי משרד החינוך.
מבני ציבור, מסחר ומשרדים:
בתים פרטיים:
בתי מלון:
בתי הבראה:
בתי חולים ומרפאות:
מגורים ותכנון עירוני:
שונות
|
זוכי פרס ישראל בתחומי האמנות החזותית | ||
---|---|---|
פיסול | זאב בן-צבי (1953) • יצחק דנציגר (1968) • אריה ארוך (1971) • ראובן רובין (1973) • דני קרוון (1977) • בתיה לישנסקי, יחיאל שמי (1986) • מנשה קדישמן (1995) • יגאל תומרקין (2004) • מיכה אולמן (2008) | |
ציור | יוסף זריצקי (1959) • מרדכי ארדון (1963) • מרסל ינקו (1967) • יוסל ברגנר, אנה טיכו, פנחס ליטבינובסקי (1980) • יחזקאל שטרייכמן (1990) • לאה ניקל (1995) • משה קופפרמן (2000) • פנחס כהן גן (2008) | |
ציור ופיסול | זהרה שץ • (1955) בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים (1958) • מיכאל גרוס (2000) | |
אדריכלות | דב כרמי (1957) • אריה שרון (1962) • דורה גד, אלפרד מנספלד (1966) • בנימין אידלסון (1968) • יעקב רכטר (1972) • אריה אלחנני (1973) • אברהם יסקי (1982) • דוד רזניק (1995) • ליפא יהלום, דן צור (1998) • רם כרמי (2002) • יעקב יער, עדה כרמי-מלמד (2007) • אדם מזור (אדריכלות ועיצוב; 2013) | |
עיצוב | יונה פישר, אלישבע כהן (1977) • דן ריזינגר (1998) • דוד טרטקובר (2001) • ירום ורדימון (2007) | |
תולדות האמנות | בצלאל נרקיס (1999) • זיוה עמישי-מייזלש (2004) | |
צילום | דוד רובינגר (תקשורת; 1997) • מיכה בר-עם (2000) • אלכס ליבק (2005) • פטר מירום (2010) | |
אמנות פלסטית | יעקב דורצ'ין (2011) • מיכל נאמן (2014) • שרה ברייטברג-סמל (2020) • מיכל רובנר (2023) |