לידה |
25 באפריל 1975 (בן 49) י"ד באייר ה'תשל"ה ישראל |
---|---|
מדינה | ישראל |
השתייכות | צבא הגנה לישראל |
תקופת הפעילות | מ-נובמבר 1993 |
דרגה | אלוף |
תפקידים בשירות | |
| |
פעולות ומבצעים | |
ירון פינקלמן (נולד ב-25 באפריל 1975) הוא קצין בצה"ל בדרגת אלוף, המשרת כמפקד פיקוד הדרום מאז יולי 2023. קודם לכן שירת כראש חטיבת המבצעים באמ"ץ, מפקד עוצבת האש, מפקד חטיבת גבעתי, מפקד החטיבה הצפונית ברצועת עזה, מפקד עוצבת חצי האש ומפקד גדס"ר צנחנים. שלושה חודשים לאחר שנכנס לתפקידו כאלוף הפיקוד, התחוללה מתקפת הפתע על ישראל שפתחה את מלחמת חרבות ברזל. מאז פינקלמן מפקד על הלחימה ברצועת עזה נגד פלגי הטרור ובראשם חמאס.
פינקלמן התגייס לצה"ל בנובמבר 1993, והתנדב ליחידה 669. עבר טירונות צנחנים, קורס חובשים וטירונות יחידה 669[1]. לאחר שנשר מהיחידה, שובץ באוגוסט 1994 בפלס"ר חטיבה 500. עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר[2]. בסיום הקורס שב לפלס"ר ומונה למפקד צוות[3]. בהמשך שימש כמפקד פלוגה בגדוד חרוב. לאחר מכן מונה למפקד פלס"ר חטיבה 500[4], ושימש בתפקיד בין השנים 1999–2001. בהמשך שימש כקצין אג"ם של יחידת מגלן. לאחר מכן מונה לסגן מפקד גדוד 890, ושימש בתפקיד במהלך האינתיפאדה השנייה.
בשנת 2005 הועלה לדרגת סא"ל ומונה לראש לשכת הרמטכ"ל, דן חלוץ[5], ושימש בתפקיד בין היתר במלחמת לבנון השנייה[6], את תפקידו סיים בשנת 2007. לאחר מכן מונה למפקד גדס"ר צנחנים בין השנים 2007–2009[7], והוביל אותו בלחימה נגד הטרור הפלסטיני באיו"ש[8], וכן במבצע אתגר כפול[9] ובמבצע עופרת יצוקה[10], שניהם ברצועת עזה[11].
במרץ 2011 הועלה לדרגת אל"ם ומונה למפקד עוצבת חצי האש[12], ופיקד עליה בין היתר בעת מבצע עמוד ענן, ביוני 2013 סיים את תפקידו. ב-21 ביולי 2013 מונה למפקד החטיבה הצפונית ברצועת עזה[13], ופיקד עליה בין היתר במהלך מבצע צוק איתן[14], בתפקידו שירת עד 29 באפריל 2015. ב-21 ביוני 2015 מונה למפקד חטיבת גבעתי[15], וסיים את תפקידו ב-20 ביולי 2017.
ב-20 באוגוסט 2017 נזף הרמטכ"ל, גדי איזנקוט, בפינקלמן בעקבות גניבת שלושים ושלושה רובי M16 במאי 2017, מנשקיית בסיס שדה תימן שבדרום, שהיה תחת אחריותו כמפקד חטיבת גבעתי. בנזיפתו אמר: "זהו כשל במערך האבטחה שלא עומד בנורמה הנדרשת בצה"ל"[16].
ב-16 בנובמבר 2017 הועלה לדרגת תא"ל ומונה למפקד עוצבת האש[17]. במהלך תפקידו הוקמה יחידת רפאים[18], ויחד עם עוצבת קלע דוד[19] הוכפפו שתיהן תחת פיקודו לעוצבת האש. באפריל 2020 פיקד על כוחות מן האוגדה במבצע חלוקת מזון בבני ברק, בעת מגפת הקורונה[20]. את תפקידו מילא עד 9 באוגוסט 2020[21]. ב-13 באוקטובר 2020 מונה לראש חטיבת המבצעים באמ"ץ[22], ושימש בתפקיד בין היתר במבצע שומר החומות ובמבצע עלות השחר. בתפקיד זה שירת עד 3 באוקטובר 2022. בתחילת 2023 הוזמן על ידי הרמטכ"ל הנכנס, הרצי הלוי, לעמוד בראש אחד מצוותי החשיבה שמינה כדי להכין נושאים שביקש לעסוק בהם במהלך כהונתו[23].
ב-29 ביוני 2023 הועלה לדרגת אלוף[24][25], וב-9 ביולי נכנס לתפקידו כמפקד פיקוד הדרום[26].
בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ־6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[27] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־251 אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,609[28] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[29] שוטרים ו־10[30] אנשי שירות הביטחון הכללי. למחרת מתקפת הפתע על ישראל, הצטרף פינקלמן ללחימה בקיבוץ בארי, לאחר שכל היום הקודם ניהל אותה ממפקדת הפיקוד, והקרב נמשך עד יום שני בצהריים[31]. בתגובה למתקפה החלה ישראל במלחמת חרבות ברזל, במסגרתה פיקד פינקלמן על התמרון היבשתי שביצעו כוחות הפיקוד ברצועת עזה[32][33].
פינקלמן קידם תמרון של שלוש אוגדות לוחמות בצפון רצועת עזה, תוך מעקף מערכי ההגנה של גדודי עז א-דין אל-קסאם, עד להתחברות על ציר החוף העזתי והשתלטות על בית החולים שיפא. בדצמבר נפתח בהנחייתו התמרון בחלקה הדרומי של הרצועה, והחלה הלחימה בח'אן יונס, במהלכה פיתחו כוחות צה"ל שיטות לחימה במקביל מעל ומתחת לפני הקרקע[34]. המערכה שעליה פיקד פינקלמן נאלצה להתחשב במספר פרמטרים שהקשו על הלחימה: הימצאות מאות חטופים שבויים בידי חמאס ושאר פלגי הטרור, נוכחותה של האוכלוסייה האזרחית הרחבה והיטמעותם של פלגי הטרור בתוכה, מערכת המנהרות המסועפת של ארגוני הטרור בתוך הרצועה, ומשתנים נוספים. בפיקודו, ניהל צה"ל את התמרון העצים הראשון מאז מבצע עופרת יצוקה[35], לאחר עשרות שנים של שחיקה ביכולות זרוע היבשה, ועשה זאת תוך כדי תיאום ושת"פ בין-חילי גבוה מבעבר. נעשה גם שימוש תקדימי בשיטת הלחימה ההדרגתית[36].
ב-11 בפברואר 2024 פיקד מחמ"ל הפיקוד על כוחות צה"ל - שייטת 13, חטיבה 7, אוגדה 98 וחיל אוויר בחילוץ החטופים מרפיח במבצע יד זהב[37]. באופן דומה פיקד ב-8 ביוני על מבצע זרעי קיץ (ששמו שונה למבצע ארנון) בו חולצו ארבעה חטופים חיים ממחנה נוסייראת[38]. לאחר ההשתלטות המבצעית על תאי שטח, נקט הפיקוד שיטת פעולה במסגרת של "מכסחת דשא" – קרי טיהור השטח ממחבלים באופן הדרגתי, תוך צמצום הסד"כ המופעל בתא שטח. בתוך כך בוצעו סדרת מבצעים, הבולט שבהם מבחינת חשיפה תקשורתית הוא מבצע ניתוח מקומי שהתקיים בסוף מרץ 2024. ב-4 באפריל 2024 החליט הרמטכ"ל, הרצי הלוי, לתת לו נזיפה עקב הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי[39]. ב-5 במאי נתן פינקלמן את הוראת הפתיחה בקרב רפיח ובספטמבר הושלמה ההכרעה המבצעית של חטיבת רפיח, וצה"ל עבר להתרכזות מבצעית בתוך הרצועה לאורך ציר פילדלפי (אוגדה 162), על גבי מסדרון נצרים (אוגדה 252) כמו גם על "פרימטר" של רצועת חיץ ברוחב קילומטרים ספורים לתוך הרצועה, לאורך גדר המערכת סביב רצועת עזה. באוקטובר 2024, בהיתקלות מקרית, הרגו כוחות הפיקוד את מנהיג חמאס, יחיא סינוואר, בתל א-סולטאן שברפיח[40][41].
פינקלמן נשוי ואב לשלושה. בעל תואר ראשון בלימודי המזרח התיכון ומדעי המדינה ובעל תואר שני בדיפלומטיה וביטחון, שניהם מאוניברסיטת תל אביב. בוגר תוכנית המנהיגות הבכירה של קרן וקסנר מחזור 2023.