ישיבת חכמי לובלין

פירוש נוסף ערך זה עוסק בישיבה בלובלין. אם התכוונתם לישיבה בשם זה בבני ברק, ראו ישיבת חכמי לובלין (בני ברק).
בניין ישיבת חכמי לובלין 2010

ישיבת חכמי לובלין (המוכרת גם כיח"ל) הוקמה בעיר לובלין בפולין בשנת 1930 על ידי רבי מאיר שפירא (מייסד מפעל הדף היומי). לאחר מכן, כראש הישיבה מונה הרב אריה צבי פרומר (רבה של העיר קוז'יגלוב (Koziegłowy, Silesian Voivodeship)), ראשי ישיבה נוספים היו הרב אריה לייב לנדא והרב אברהם יעקב הורוביץ.

תולדות ומבנה הישיבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנחת אבן הפינה לישיבה

הישיבה הוקמה כדי להחזיר את עטרת העיר לובלין ליושנה, כמרכז חשוב של לימוד תורה בפולין, ובמיוחד כדי לשחזר את גדולתה של הישיבה שהוקמה בלובלין ב-1515[דרוש מקור]. המשגיח הרוחני של הישיבה היה רבי שמעון מזליחוב. עם פטירתו של רבי מאיר שפירא בשנת 1933, הוקם וועד רוחני לניהול הישיבה, בראשות הרבנים מנחם זעמבא, דוב ויידנפלד, יעקוב הורביץ, וולף ניסבוים, שמואל פירר, אריה צבי פרומר, ונחום ויידנפלד. כנשיא, מונה רבי משה פרידמן האדמו"ר מבויאן-קראקא[1]. כראש ישיבה בפועל מונה הרב אריה צבי פרומר, אשר שימש בתפקיד עד לפיזורה על ידי הנאצים בשנת 1939.

בניין הישיבה תוכנן בסגנון אקלקטי הכולל מאפיינים מזרחיים על ידי האדריכל אגנור שמולקובסקי. בעת הקמתה הייתה הישיבה מן המפוארות שבפולין. ייחודה היה בכך שהיא סיפקה את כל צורכי התלמידים, לרבות אוכל ולינה, והם לא היו צריכים להיסמך על בעלי בתים בסביבה כפי שהיה נהוג עד אז. בישיבה למדו כ-400 תלמידים והיא שכנה בבניין מפואר בן שש קומות. עיקר לימוד הישיבה היה בסדר קודשים ואף היה בישיבה דגם של בית המקדש לצורכי לימוד.

בשנת 1934 סיים את הישיבה המחזור הראשון של תלמידים.

הספרייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספרייה לפני המלחמה

בישיבה הייתה ספרייה תורנית עשירה ובה 22,000 ספרים.

בשנת 1940 השמידו הנאצים את צהספרייה, אותם שרפו בטקס פומבי בכיכר השוק בפני יהודי לובלין. הבעירה ארכה 20 שעות[2]. ”הייתה זו גאווה לנו להחריב את האקדמיה התלמודית הזאת, שהייתה נודעת כגדולה ביותר בפולין. השלכנו החוצה את כל הספרים הקדושים של היהודים והצתנו אותם. עשרים שעות שלמות השתוללו הלהבות. יהודי לובלין עמדו מסביב ובכו, אולם הוזמנה תזמורת צבאית והצלילים העליזים של המוזיקה החיילית החרישו את יללת היהודים.”[3]

החוקר פיוטר נזארוק ניסה למצוא את "ביטאון הנוער הגרמני" המדובר אך לא מצא ביטאון בשם זה, במחקר מעמיק גילה שהספרייה נבזזה על ידי הנאצים אך לא נשרפה, חלקים ממנה נמצאים אצל אספנים וחלקים אחרים נעלמו.[4]

תוכנית הלימודים בישיבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה קיבלה לשורותיה בחורים מצטיינים, בעלי פוטנציאל להיות רבנים וגדולים בתורה. מבחני הקבלה דרשו שליטה במסכתות יומא, פסחים, ביצה, ברכות ושבת בגמרא, עם מפרשים - בסך הכל מעל ל-400 דפי גמרא. בנוסף נדרשו התלמידים לשלוט במשניות מסכת תמיד ומידות, הלכות בית הבחירה בספר יד החזקה להרמב"ם ובהלכות הספר אורח חיים מהשולחן ערוך.

שער ישיבת חכמי לובלין 2010
רבי מאיר שפירא

תלמיד שהתקבל לישיבה יכול היה לקבל סמיכה לרבנות בתוך ארבע שנים והיה מוכר כרב אחרי שנתיים נוספות.[דרושה הבהרה] את הבחינה לסמיכה נהגו לעשות בז באדר בטקס מיוחד כאשר מי שהצליח במבחן קיבל סמיכה[1].

מבוגרי הישיבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי משה'ניו פרידמן מבויאן - נשיא הישיבה

אחרי השואה הקים רבי שמואל הלוי ואזנר ישיבה בעלת אותה שם, ישיבת חכמי לובלין בשכונת זיכרון מאיר בבני ברק, לזכרה של הישיבה המקורית. בחיפה הוקמה ישיבת יח"ל ישראל על ידי הרב יהודה לייב גפן, בוגר ישיבת יח"ל. בית ספר יסודי בשם זה הוקם בדטרויט שבמישיגן[5]. רחוב 'חכמי לובלין' קיים בשכונת בית ישראל בירושלים.

לאחר המלחמה שימש הבניין בלובלין מוסדות אקדמיים פולניים[6]. בשנת 1952 פעלה בו אוניברסיטה קתולית[7]. בשנת 2004 הוחזר לידי הקהילה היהודית וכיום הוא שייך לקהילה היהודית בוורשה ומשמש כסניפה בלובלין. החל משנת 2007 הוחל בשיפוץ רחב היקף של הבניין, שבמסגרתו שוחזר בית המדרש, ובניין הישיבה הפך למרכז הארחה ליהודים המבקרים במקום. בשנת 2005 התקיים בו טקס חגיגי של סיום לימוד הדף היומי באירופה על ידי ארגון מרכז רבני אירופה, בהשתתפות אדמו"רים ורבנים ידועים.

בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה בשנת 2022, המלון הצמוד לישיבה החל לקלוט פליטים מאוקראינה במימון הג'וינט ובמבנה הישיבה החל לפעול מרכז חלוקת מוצרי בסיס וביגוד בהפעלת הקהילה היהודית המקומית ובסיוע של פליטים אוקראינים. בישיבה עצמה החל לפעול מרכז חינוכי לילדי הפליטים בהפעלת תנועת קבוצות הבחירה של המחנות העולים.

גלריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • שער הכניסה לישיבה
    שער הכניסה לישיבה
  • היכל בית המדרש בישיבה
    היכל בית המדרש בישיבה
  • ארון הקודש, 2016
    ארון הקודש, 2016
  • הכניסה לספרייה
    הכניסה לספרייה
  • חדר הספרייה
    חדר הספרייה

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • דוד אברהם מנדלבוים, ישיבת חכמי לובלין: הישיבה ומייסדה מהר"ם שפירא
  • דוד אברהם מנדלבוים, גיבורי החי"ל - ישיבת חכמי לובלין בתקופת השואה
  • דוד אברהם מנדלבוים, כוכבי אור (שני כרכים) - מאמרים של תלמידי הישיבה וסיפור קורות חייהם
  • חידושי מהר"ם שפירא מלובלין חלק ב' - (כולל גם רשימת תלמידי הישיבה)
  • ספר שיח השדה של הרב אריה צבי פרומר - (כולל נספח המפרט את שמות מורי, משגיחי, רבני, ותלמידי יח"ל שרובם נספו בשואה)
  • דוד הלחמי, ישיבת חכמי לובלין ומחוללה הגאון מהר״ם שפירא זצ״ל - בני ברק תשנ"ה (1995)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ישיבת חכמי לובלין

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 חיים שלמה רוזנטל, שר התורה, ירושלים: פלדהיים, התשס"ט–2009, עמ' 95–96
  2. ^ ציטוט מתוך פרנקפורטר צייטונג אצל קנת ר. שאפר, "חורבן הספר במלחמת-העולם השנייה", יד לקורא, כרך א' חוברת ג-ד, עמ' 59.
  3. ^ ביטאון הנוער הגרמני "דויטשה יוגענד צייטונג"
  4. ^ מאיר בולקה, השבת אבדה בלובלין, באתר זמן ישראל, 21 בינואר 2024
  5. ^ בצלו של אבא קוגלין, משמר, 10 בפברואר 1946
  6. ^ מכל תפוצות הגולה, גם החפשית, קריאה אחת: עליה!, הצופה, 7 באפריל 1947
  7. ^ ישיבת חכמי לובלין הפכה לאוניברסיטה קתולית, הצופה, 7 באוגוסט 1952