לאסלו היי

לאסלו היי
Háy László
לידה 31 באוגוסט 1891
יאסברן, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 בינואר 1975 (בגיל 83)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות קרפשי עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת אטווש לוראנד (1914) עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הקומוניסטית של גרמניה, מפלגת הפועלים הסוציאליסטית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לאסלו היי (בהונגרית: Háy László;‏ יאסברן, 31 באוגוסט 1891[1] – בודפשט, 27 בינואר 1975) היה כלכלן, דוקטור לרפואה, פוליטיקאי, שר בממשלת הונגריה, פרופסור באוניברסיטה, יהודי-הונגרי חבר באקדמיה ההונגרית למדעים. אחיו מיהאי היי (1895–1944) היה עיתונאי ופעיל ומרטיר של התנועה הקומוניסטית הבלתי חוקית בהונגריה.

משפחתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאסלו היי נולד במשפחה יהודית כבנם של הסוחר דיולה היי ושל יוהנה ארליך. אשתו הייתה אדל גרין, בתם של מנו גרין ושל שרולטה גלזנר. גיסו היה ינה ורגה (1879–1964), קומיסר העם (שר) בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית, כלכלן.

לימודיו וקריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1909 סיים את לימודיו בעיר הולדתו. בדצמבר 1914 קיבל תואר דוקטור לרפואה בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה המלכותית ההונגרית בבודפשט (כיום אוניברסיטת זמלווייס).[2] הוא לא סיים את לימודיו באוניברסיטה לכלכלה. בשנת 1938 הוא קיבל במוסקבה תואר כקנדידט (דוקטורט קטן) לכלכלה, למרות שהיה חסר לו תואר ראשון מושלם, הוא מונה לאחר מלחמת העולם השנייה לשר סחר חוץ בממשלת הונגריה, וכן נשיא (נגיד) הבנק הלאומי ההונגרי (MNB), ולאחר מכן רקטור האוניברסיטה לכלכלה וחבר באקדמיה ההונגרית למדעים.[3]

קורות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1909 הצטרף לאסלו היי למפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית בעיר הולדתו, ולאחר מכן בבודפשט והשתתף בתנועת הסטודנטים של האוניברסיטה שהייתה הקשורה לחוג גלילאו. הוא שירת כרופא צבאי במהלך מלחמת העולם הראשונה. ומינואר 1919 החל לעבוד במרפאה פנימית מס' 1 של אוניברסיטת בודפשט (משנת 1951 אוניברסיטת אטווש לוראנד), וזמן קצר לאחר מכן הפך לחבר מפלגת הקומוניסטים של הונגריה. במהלך הרפובליקה הסובייטית ההונגרית, הוא לקח חלק כחבר במנהלת האיגוד המקצועי הרפואי. לאחר נפילת הרפובליקה ובלה קון, היי פוטר מעבודה באוניברסיטה ונאסר עליו לעסוק במקצוע הרפואה.[3]

לאחר מכן, כשהוא נפרד ממקצוע הרופאה לכל החיים, הוא ערך את העיתון הסוציאל-דמוקרטי "הפועל של קושיצה", כבר כפעיל "אדום" ולאחר מכן הוא נאלץ לברוח מקושיצה לווינה ואחר כך לצ'כוסלובקיה. מ-1922 עבד בברלין במפלגה הקומוניסטית של גרמניה, ולאחר מכן מ-1934 במוסקבה במכון לסחר חוץ.[4] בשנים 1944–1945 עבד כעורך ברדיו קושוט במוסקבה.

הוא חזר להונגריה בספטמבר 1945 וכיהן בתפקיד מנהל חברת מטבע החוץ ההונגרית-סובייטית עד אפריל של השנה שלאחר מכן. בשנים 1946–1948 היה המנהל ולאחר מכן המנהל הכללי של הבנק הלאומי ההונגרי (MNB). משנת 1948 כיהן בתפקידים בכירים במשרד סחר החוץ ומשנת 1954 כיהן כשר לסחר החוץ במשך שנתיים. מאפריל 1956 ועד סוף נובמבר הוא היה נשיא (נגיד) הבנק הלאומי ההונגרי. מ-1956 עבד במשרה חלקית כפרופסור חבר במחלקה לכלכלה פוליטית באוניברסיטת קרל מרקס לכלכלה, מספטמבר 1957 במשרה מלאה כפרופסור וכראש המחלקה ועד 1963 כרקטור המוסד.[4]

מדצמבר 1959 ועד מותו, הוא היה חבר בוועד המרכזי של מפלגת הפועלים הסוציאליסטית ההונגרית.

עבודותיו העיקריות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הון מונופול בינלאומי ; סיקרה, בודפשט, 1949 ( האקדמיה הפוליטית של מפלגת הפועלים ההונגרית)
  • התפתחות המשבר הכלכלי במדינות קפיטליסטיות ; סיקרה, בודפשט, 1950 (האקדמיה הפוליטית של מפלגת הפועלים ההונגרית)
  • סחר פנים וחוץ סוציאליסטי ; סיקרה, בודפשט, 1950 (הרצאות של המכללה המפלגתית של מפלגת הפועלים ההונגרית)
  • השפעת תוכנית מרשל על מערב אירופה ; סיקרה, בודפשט, 1952 (האקדמיה הפוליטית של מפלגת הפועלים ההונגרית)
  • התפתחות מחזור הייצור מחדש לאחר מלחמת העולם השנייה (בודפשט, 1959)
  • הצורות הכלכליות של המלחמה הקרה (בודפשט, 1964)
  • משבר הקפיטליזם העולמי (בודפשט, 1966)
  • הכלכלה העולמית המשתנה (בודפשט, 1970)

פרסים והוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • עיטור מסדר ההצטיינות של הרפובליקה העממית ההונגרית (דרג שלישי, 1950 ו-1951)
  • עיטור מסדר ההצטיינות של העמל ההונגרית דרג זהב (1951)
  • עיטור מסדר הכשרון של העבודה (1958)
  • עיטור מסדר הכשרון של העבודה דרג זהב (1965)
  • עיטור מסדר ההצטיינות של הדגל האדום של העבודה (1961, 1968)
  • עיטור למען המולדת הסוציאליסטית (1967)
  • עיטור מסדר הכבוד של יובל השחרור (1970)
  • פרס המדינה (1970)

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • רישומי דיוקן של כלכלנים הונגרים. לאסלו היי ואחרים ; עורך אישטוואן מיהליק; BKTE PTK, בודפשט, 1991 (מסמכים כלכליים)

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Közgazdász. MKKE lapja. 1961. 14. A Munka Vörös Zászló Érdemrendjével tüntették ki 70. születésnapján dr. Háy László elvtársat.
  • Közgazdász. MKKE lapja. 1971. 12. sz. Egyetemünk volt rektora Háy László nyolcvan éves.
  • Közgazdász. MKKE lapja. 1973. 13. Diszdoktoraink. Háy László.
  • Közgazdász. A Marx Károly Közgazdaságtudományi Egyetemen (MKKE) lapja. 1975. 2. sz. 1959 április 29-én meghalt 84éves korában Háy László, aki 1957-63 között volt a Marx Károly Közgazdaságtudományi Egyetemen (MKKE) rektora.
  • Közgazdász. MKKE lapja. 1987. 13. Bárányné Szabadkai Éva. Emlékezés Háy Lászlóra. Harminc éve nevezték ki egyetemünk rektorává.
  • Háy László (neb.hu)
  • Magyar életrajzi lexikon III: Kiegészítő kötet (A–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1981. ISBN 963-05-2500-3
  • 266733&date=2021-02-28 Háy László a Magyar Nemzeti Névtér oldalon
  • Névpont (נקודת שם)

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Születési bejegyzése a jászberényi izraelita hitközség születési akv. 44/1891. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-02-21.
  2. ^ "Háy László | Magyar életrajzi lexikon | Kézikönyvtár". www.arcanum.hu. נבדק ב-2020-03-29.
  3. ^ 1 2 "Magyar közgazdászok arcképvázlatai". mek.oszk.hu. נבדק ב-2020-03-30.
  4. ^ 1 2 "Háy László". Névpont.hu. נבדק ב-2020-03-30.