מועצה אזורית אשכול

מועצה אזורית אשכול

מפה של המועצה האזורית אשכול. היישובים המסומנים במפה בשמות "חלוצית 1" ו-"חלוצית 4" הם בני נצרים ונווה, בהתאמה.
מדינה	ישראל ישראל
מחוז	הדרום
מעמד מוניציפלי	מועצה אזורית
מספר יישובים במועצה	32
- דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים[1]	5
ראש המועצה	גדי ירקוני
תאריך ייסוד	1951
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[2]
- אוכלוסייה	18,566 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי[1]	122
- מאזן מפוני חרבות ברזל[3]	‎-11.27 אלפי תושבים
- צפיפות אוכלוסייה	25.2 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי[1]	244
תחום שיפוט[4]	737,040 דונם
- דירוג ארצי[1]	6
מפת מיקום מפה דינמית (למפת מערב הנגב מוגדלת)   מועצה אזורית אשכול בניין המועצה (למפת מערב הנגב רגילה)   מועצה אזורית אשכול בניין המועצה (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מועצה אזורית אשכול בניין המועצה (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מועצה אזורית אשכול בניין המועצה 31°18′10″N 34°25′53″E / 31.302878°N 34.43135°E / 31.302878; 34.43135 מפת היישובים של מועצה אזורית אשכול בירוק - מיקום בניין המועצה tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;
[הגדלת המפה] [הקטנת המפה]
מדד חברתי-כלכלי - אשכול^לשנת 2021[5]	6 מתוך 10
- דירוג ארצי[1]	96
מדד ג'יני^לשנת 2019[4]	0.3957
- דירוג ארצי[1]	144
לאום ודת[4]   יהודים: 95.1%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 4.9% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[4] 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 9.2% גילאי 5 - 9 10.9% גילאי 10 - 14 10.1% גילאי 15 - 19 9.4% גילאי 20 - 29 11.3% גילאי 30 - 44 18.8% גילאי 45 - 59 14.6% גילאי 60 - 64 3.6% גילאי 65 ומעלה 12.1% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[4] סה"כ בתי ספר 11 –  יסודיים 7 –  על-יסודיים 5 תלמידים 3,583  –  יסודי 2,032  –  על-יסודי 1,551 מספר כיתות 148 ממוצע תלמידים לכיתה 25.2 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל מועצה אזורית אשכול נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
http://www.eshkol.info

אולם המופעים על שם שמואל שילה במתחם המועצה האזורית אשכול (אדריכל: חנן הברון)

מועצה אזורית אשכול היא מועצה אזורית בישראל. מועצה אזורית אשכול משתרעת מקיבוץ בארי בצפון ועד חולות עגור בדרום, מנחל הבשור במזרח ועד רצועת עזה והגבול הבינלאומי עם מצרים במערב. שטח המועצה הוא כ־1,000 קמ"ר, מתוכו 284 קמ"ר קרקע חקלאית מעובדת. זו המועצה המערבית בישראל.

היסטוריה

המועצה הוקמה בשנת 1951 בשם "חבל מעון", על-שם היישוב העתיק מעון שהיה קיים בתחומה. ב-19 באוגוסט 1969 הוחלף שמה^[6] ל"מועצה אזורית אשכול" לזכר לוי אשכול, ראש ממשלת ישראל, שנפטר זמן מה קודם לכן. כיום היא בין המועצות האזוריות היחידות בארץ הקרויות על־שם אדם, ביחד עם מועצה אזורית מעלה יוסף, מועצה אזורית ברנר ומועצה אזורית יואב.

מאז פרוץ האינתיפאדה השנייה הפכה המועצה ליעד של הטרור הפלסטיני מרצועת עזה, כאשר ב-2001 החלו נגדה שיגורי רקטות קסאם. בעקבות תוכנית ההתנתקות והשתלטות חמאס על רצועת עזה ירי הרקטות והפצמ"רים על יישובי המועצה החמיר, דבר שהוביל למספר מבצעים צבאיים גדולים של צה"ל ברצועת עזה, בהם מבצע עופרת יצוקה, מבצע עמוד ענן, מבצע צוק איתן, מבצע שומר החומות. במתקפת הפתע של ישראל שהובילה למלחמת חרבות ברזל. הובילה לפגיעה במועצה. הטבח בפסטיבל נובה הטבח בניר עוז והטבח בבארי, כולם אירעו בשטחי המועצה. זאת לצד קרבות קשים שאירעו ברוב היישובים שבו.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים במועצה אזורית אשכול 18,566 תושבים (מקום 122 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 76.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 11,008 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).^[7]

הפרנסה העיקרית של תושבי מועצה אזורית אשכול היא חקלאות, אך ברוב הקיבוצים קיימים גם מפעלי תעשייה, וביישובים הקהילתיים הפרנסה המרכזית היא שירותים.

אתרים

• יער בארי^[8] - יער המשתרע על פני 11,000 דונם סמוך לקיבוץ בארי. ביער מספר אתרים, בהם אנדרטת יד אנזא"ק ומחצבות הגופרית בארי.
• הגדת חבל ימית^[9] - מרכז מבקרים המתאר את ההיסטוריה של יישובי חבל ימית ופינויים ב-1981. ממוקם במושב דקל.
• אנדרטת עוצבת הפלדה^[10] - ממוקמת במתחם מרכז המבקרים "הגדת חבל ימית". הוקמה לזכר חללי האוגדה שכבשה במלחמת ששת הימים את חבל ימית. הועתקה ממיקומה המקורי (על גבעה בחבל ימית) אל מיקומה הנוכחי, ב-1981.

יישובי המועצה

מספר	צורת היישוב	יישוב	שנת הקמה
1	יישוב קהילתי	אבשלום	1990
2	מושב	אוהד	1969
3	קיבוץ	אורים	1946
4	קיבוץ	בארי	1946
5	מושב	בני נצרים	2008
6	קיבוץ	גבולות	1943
7	מושב	דקל	1982
8	קיבוץ	חולית	1982
9	מושב	יבול	1981
10	מושב	ישע	1957
11	מושב	יתד	1980
12	קיבוץ	כיסופים	1951
13	קיבוץ	כרם שלום	1956
14	מושב	מבטחים	1950
15	קיבוץ	מגן	1949
16	מושב	נווה	2008
17	קיבוץ	ניר יצחק	1949
18	קיבוץ	ניר עוז	1955
19	קיבוץ	נירים	1949
20	קיבוץ	סופה	1982
21	מושב	עין הבשור	1982
22	קיבוץ	עין השלושה	1950
23	מושב	עמיעוז	1956
24	מושב	פרי גן	1981
25	קיבוץ	צאלים	1947
26	יישוב קהילתי	צוחר	1973
27	קיבוץ	רעים	1949
28	מושב	שדה ניצן	1973
29	מושב	שדי אברהם	1981
30	יישוב קהילתי	שלומית	2011
31	מושב	תלמי אליהו	1970
32	מושב	תלמי יוסף	1982

סמל המועצה

סמל המועצה עוצב בראשית שנות השישים על ידי האדריכל חנן הברון, חבר קיבוץ רעים.^[11] במקביל להיותו סמל המועצה, שימש הסמל במשך שנים רבות גם את ארגון "ישובי חבל מעון", אשר עסק במיון ושיווק התוצרת החקלאית של יישובי החבל.

כאשר עוצב הסמל נקראה המועצה האזורית "חבל מעון" וכללה בעיקר קיבוצים שהוקמו כחלק ממערך ההגנה ותפיסת השטחים שמול גבול רצועת עזה. עיקר פרנסתם של תושבי המועצה הייתה אז על חקלאות שהתאפיינה בשטחי התבואה הגדולים שנזרעו אז ללא השקיה. הסמל שיקף את שני אלה בבהירות ובפשטות: שיבולת שהופכת לגדר תלתלית ובתוכה שדה.

עם השנים עבר הסמל מספר שינויים. מכיוון שתלתלי גדר התיל יצרו קונוטציות שליליות לכלא ודיכוי הם הוסרו והושארו תלתלים בלבד, כרעיון מופשט ופתוח לפרשנות. בנוסף התעגל מעט הסמל בהתאם לתפיסות וצרכים חדשים.

בגרסה הנוכחית של הסמל, שעוצב בשנת 2013 על ידי המעצב הגרפי חיים לוי, הוסרו התלתלים לגמרי וכן הגבעול המקיף את הסמל, בהתאם לגישה העיצובית המודרנית להפשטת סמלים. כמו כן, הותאמו צבעים קבועים למאפייני הסמל.

• 
  סמל המועצה הראשון
• 
  סמל המועצה בגרסה מתקדמת
• 
  סמל המועצה הנוכחי

ראשי מועצה

• 1951–1953 - הדסה ברגמן (תירוש) מנירים (1927 - 2013)^[12]
• 1954–1955 - משה (מוסא) קסטרו
• 1956–1959 - משה אבני ממגן
• 1961–1965 - חיים (חמי) כלב מניר יצחק (1930 -2015)^[13]
• 1965–1969 - בנימין חפץ מנירים
• 1970 - חיים בן פורת מרעים
• 1971–1974 - אשר (צימבה) צימבליסטה מרעים^[14]
• 1975–1979 - שמואל אבני מבארי
• 1980–1984 - אליעזר בן צבי ממגן
• 1985–1991 - אשר (צימבה) צימבליסטה מרעים
• 1991–1997 - אברהם (בודא) דגן מבארי
• 1997–2003 - אברהם (מנצ'ר) דבורי מבארי
• 2003–2007 - אורי נעמתי מרעים
• 2007–2015 - חיים ילין מבארי
• 2015 - 2024 - גדי ירקוני מנירים
• 3 בדצמבר 2024 - הווה - מיכל עוזיהו מעין הבשור

ראו גם

• חבל אשכול

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מועצה אזורית אשכול

• פרופיל מועצה אזורית אשכול נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס

• אתר מועצה אזורית אשכול
• סיפור מקומי מועצה אזורית אשכול - סיפור התפתחות המועצה על גבי ציר זמן, תמונות, מסמכים וסרטונים. ארכיון דיגיטלי קהילתי.
• אתר עמותת התיירות
• ‏ 232 - עיתון תושבי מועצה אזורית אשכול
• ככה זה, עיתון תושבי המועצה האזורית אשכול
• מועצה אזורית אשכול, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
• אשכול (ישראל : מועצה אזורית), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. לטבלת הדירוג המלא.
2. אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
3. מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה האזורית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף אוגוסט 2024 (אומדן).
4. הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
5. הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
6. היום קריאת חבל מעון ע"ש אשכול, למרחב, 19 באוגוסט 1969
7. פרופיל מועצה אזורית אשכול באתר הלמ"ס
8. יער בארי, באתר קק"ל
9. הגדת חבל ימית
10. אנדרטת עוצבת הפלדה
11. ארנון אבני, ענת חפץ, "לוגו סוף הדרך", עיתון תושבי המועצה האזורית אשכול, גיליון 83, 2 בנובמבר 2010, עמ' 3
12. "הדסה (ברגמן) תירוש", 232, עיתון תושבי המועצה האזורית אשכול 117, 3 בספטמבר 2013, עמ' 2
13. נפטר חמי כלב, ראש המועצה לשעבר, ‏ "232" - עיתון תושבי המועצה האזורית אשכול, גיליון 138, 4 ביוני 2015, עמ' 13
14. תם פרחי, מפעלי חייו, "232" - עיתון תושבי המועצה האזורית אשכול, גיליון 156, 6 בדצמבר 2016, עמ' 21