![]() | |
![]() | |
מבט על הקמפוס הנוכחי | |
אוניברסיטה | |
---|---|
על שם |
אליס כדורי ![]() |
מוטו | Building a Better Palestinian Future |
תקופת הפעילות |
1930 - הוקמה 2007 - קיבלה מעמד של אוניברסיטה – הווה |
בעלי תפקידים | |
נשיא | ח'ליל הינדי |
רקטור |
אחמד טוקאן ![]() |
צוות | 653 |
סגל |
763 (נכון ל־2019) ![]() |
סטודנטים | |
כלל הסטודנטים |
11,056 (נכון ל־2024) ![]() |
סטודנטים לתואר ראשון | 1,450 |
מיקום | |
מיקום | טולכרם |
מדינה |
![]() |
קואורדינטות | 32°18′48″N 35°01′07″E / 32.313442°N 35.018715°E |
אתר האוניברסיטה | |
![]() ![]() |
מכון כדורי (בערבית: كلية فلسطين التقنية - خضوري, תעתיק מדויק: כלית פלסטין אל-תקניה ח'צ'ורי) הוא בית ספר חקלאי בעיר טולכרם, שבגדה המערבית. הוא הוקם בשנת 1930 מכספי עזבונו של איש העסקים היהודי יליד עיראק סֵר אליס כדורי יחד עם בית הספר החקלאי כדורי שליד כפר תבור[1].
הנדבן כדורי נפטר בהונג קונג בשנת 1922 והקדיש בצוואתו 140,000 ליש"ט לרשות הממשלה הבריטית שנועד לבניית ״בית-ספר או בתי-ספר, שייקראו על שמו בפלשתינה (א"י) או במסופוטמיה כפי שהממשלה הבריטית תמצא לנכון" (כך כתב במקור בצוואתו). בזכות פעילות של משרד ההנהלה הציונית בלונדון, הועמד העזבון כולו לזכות ממשלת המנדט בארץ ישראל. אולם התעורר ויכוח בדבר השימוש המקומי בעזבון, האם יוקם בית ספר מעורב המשותף ליהודים ולערבים או שני בתי ספר נפרדים. הוויכוח הגיע לסופו בשלהי שנת 1925, אז החליט הנציב העליון הרברט פלומר, להקים שני בתי ספר חקלאיים נפרדים, האחד לתלמידים ערבים באזור טול כרם, והאחר לתלמידים יהודים למרגלות הר תבור[1].
המתכנן של מבנה בית הספר היה אוסטן סיינט בארב הריסון, אשר שימש כאדריכל ראשי של מחלקת העבודות הציבוריות בשלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל. בית הספר פתח את שעריו לתלמידים ב-1930[1]. עם הקמתו, היה למכון מנהל אנגלי[2] ואופיו היה קולוניאלי בריטי. אדמות המכון השתרעו על שטח של כ-600 דונם. בנוסף לאדמה חקלאית כלל המכון משקי פרות, כבשים, ותרנגולות.
במהלך המרד הערבי הגדול נסגר בית הספר ובמבנהו שוכנו חיילים של הצבא הבריטי. בשנת 1939 נפתח בית הספר מחדש בניהולו של עכרם ריקבי, שקודם לכן היה סגן מנהל בית הספר[3]. בשנת 1944 מונה אחמד טוקאן למנהל בית הספר.
בעקבות הסכמי שביתת הנשק לאחר מלחמת העצמאות איבד המכון את רוב אדמותיו החקלאיות (כ-200 דונם) שנותרו מעברו הישראלי של הקו הירוק. בין מלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים הפכו השלטונות הירדניים את המכון לבית ספר טכני לחקלאות שהעניק תעודה במדעי החקלאות. בתקופה זו עבדאללה עזאם, ממייסדי הג'יהאד העולמי, למד ולימד חקלאות במכון. לאחר מלחמת ששת הימים נזנח האופי החקלאי של המכון, והושם דגש על המקצועות התעשייתיים.
עם התחלת תהליך השלום והסכמי אוסלו נעשה ניסיון להחיות מחדש את החוות החקלאיות ואת משק הפרות, והוקם מרכז מידע וייעוץ בנושאי חקלאות. ב-2007 הוכרז המכון כאוניברסיטה טכנולוגית על ידי הרשות הפלסטינית. באוניברסיטה ארבע פקולטות: הנדסה וטכנולוגיה, מדעים וחינוך, מנהל עסקים ומדעי החקלאות[4]. חלק מהמבנים הקיימים וכ–80 דונם הוקצו לשלוחה של אוניברסיטת א-נג'אח הממוקמת בשכם. משפחת כדורי תרמה למכון אגף חדש ללימודי מדעים.
בקצה המערבי של שטחי הקמפוס היה קיים בעבר מוצב צבאי בשטח של כ־20 דונם, מצידה המזרחי של גדר ההפרדה בצמוד לאזור תעשייה ניצני שלום. המוצב פונה ב־2006 וחלק משטחו משמש כיום כמטווח צבאי ישראלי.[5]
![]() |
---|