מרדכי הקר
 | |
| לידה |
28 בינואר 1879 קרקוב, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
12 ביוני 1964 (בגיל 85) |
| מוסדות |
הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל |
  | |
מרדכי (מקס) הקר (28 בינואר 1879 – 12 ביוני 1964) היה יזם קרקע, מהנדס ציוני, יהודי-פולני ממקימי הטכניון, ומנהלו בשנים 1925–1927.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקר נולד בקרקאו (קרקוב) שבפולין (אז בתחומי אוסטריה-הונגריה ולכן היה בעל אזרחות אוסטרית) לסוחר אברהם (אדולף) הקר וגולדה, בת משפחת גינציג. קשיים כלכליים הניעו את המשפחה לנדוד לווינה ולאחר מכן להמבורג. בהיותו כבן 12 התייתם מרדכי מאביו, אימו חזרה לקראקוב והוא עבר להתגורר בבית דודו הדתי מרקוס הקר. בזכרונותיו הוא מתאר את נעוריו כתקופה של כמיהה ליציאה משגרה דתית-עירונית, חסרת תוכן, על פניה העדיף את התרבות המערב-אירופאית, שנחשפה בפניו בגימנסיה ההומנית בה למד.
יחד עם אחיו, וילהלם הקר, הקים את החברה "פיתוח ארץ ישראל", שניסתה לגייס הון יהודי להשקעות בתעשייה הצעירה בארץ. בשנת 1913 עלה הקר עם אשתו פרידה לבית מוזס ועם ילדיו דני ורות לארץ ישראל. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914, הקר ומשפחתו חזרו לגרמניה, שם הם שהו עם משפחתו בהמבורג על מנת שמרדכי יוכל להשתתף בלחימה בצבא האוסטרי. לאחר סיום המלחמה, חזר הקר עם משפחתו לחיפה שם היה לימים פעיל חשוב בייסוד והקמת הטכניון, בו לקח חלק במלחמת השפות, ואף היה מנהלו בשנים 1927-1925. הקר היה המרצה להנדסה תאורטית בטכניון, ולאחר שהסטודנטים ביקשו להחליפו, הוא התפטר מתפקידו כמנהל.[1]
הקר עבר לירושלים ומונה על ידי הבריטים לנהל את שירותי המים והביוב בעיר. הוא היה האיש שהכין את התוכנית היהודית לחלוקת ירושלים שהוגשה לוועדת פיל, אשר פרסמה את מסקנותיה ב-7 ביולי 1937. בשנת 1941 עבר לקיבוץ גבת שם התגוררה בתו, ועם הפילוג בקבוץ המאוחד עבר איתה לקבוץ יפעת שבו נפטר ונקבר בשנת 1964 .
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 'הקר, מרדכי (מכס)', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 182–183.(הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד תדהר (עורך), "מרדכי (מכס) הקר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ו (1955), עמ' 2610
- נדב מן, "ביתמונה", המאה שלה: סיפורה של רות, באתר ynet, 23 בפברואר 2007
- חנה פרידה הקר, זיכרונות מחיפה של תחילת המאה העשרים, בתוך חיפה, העמותה לתולדות חיפה, ביטאון מס' 6
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נחום לוין, מאבק הראשונים על ייעוד הטכניון, תל אביב, 1964, עמ' 17
| נשיאי הטכניון | |
|---|---|
|
| בקרת זהויות |
|
|---|
