מרקוס יסטרוב

מרקוס יסטרוב
לידה 5 ביוני 1829
רוגזן, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 באוקטובר 1903 (בגיל 74)
גרמנטאון, פילדלפיה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת פרוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת האלה-ויטנברג עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק אוניברסיטת פנסילבניה עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב מרקוס (מרדכי) יסטרוב (בגרמנית: Marcus Jastrow; ‏5 ביוני 1829 רוגוז'נו – 13 באוקטובר 1903) היה חוקר תלמוד, ממייסדי בית המדרש לרבנים באמריקה. חיבורו המפורסם ביותר הוא A Dictionary of the Targumim, Talmud Babli, Talmud Yerushalmi and Midrashic Literature – מילון לתרגומי המקרא לארמית, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי וספרות המדרש.

יסטרוב נולד ברוגוז'נו בדוכסות הגדולה של פוזנן. אחרי שקיבל הסמכה לרבנות ותואר דוקטור הוא מונה לרבה של קהילת רודף שלום בפילדלפיה, פנסילבניה ב-1866 בגיל 37. ב-1886 התחיל לפרסם את עבודת חייו: מילון לתרגומי המקרא לארמית, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי וספרות המדרש בחוברות. הוא השלים את המילון ב-1903 שיצא, לבסוף, בשני כרכים ומאז נעשה משאב פופולרי עבור חוקרי תלמוד. בהקדמה לספר ביקר יסטרוב בחריפות את הבלשנים ומומחי האטימולוגיה שטענו שמונחים מעורפלים בספרות התלמודית, מקורם הראשי הוא ביוונית. יסטרוב סבר שההשפעה היוונית על הארמית התלמודית הייתה מינימלית וכי המונחים הלא ברורים ניתן לשייך למקורות עבריים. במחקר המודרני היו רבים שמתחו ביקורת על שיטתו זו, וכיום רבות מן האטימולוגית המוצעות במילונו אינן נחשבות מהימנות[1]. יסטרוב גם כתב את רוב הערכים העוסקים בתלמוד באנציקלופדיה היהודית.

הוא היה אביהם של יוסף יסטרוב ומוריס יסטרוב.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרקוס יסטרוב

יסטרוב היה בנם החמישי של אברהם ויטה (הנרייטה) יסטרוב. עד 1840 הוא קיבל חינוך פרטי. ב-1844 התחיל את השנה השלישית בגימנזיה על שם פרידריך וילהלם בפוזנן וסיים את בית הספר ב-1852. משם הוא נסע להאלה וסיים את לימודיו שם ב-1855 כשקיבל תואר דוקטור לפילוסופיה. בד בבד המשיך את לימודי היהדות שלו וב-1853 בגיל 24 הוסמך לרבנות על ידי הרב משה פיילכנפלד ברוגוז'נו ומאוחר יותר, ב-1857 מהרב וולף לנדאו בדרזדן. יסטרוב לימד במשך זמן קצר בבתי ספר אורתודוקסיים בברלין. בתחילה בבית ספר שנוהל על ידי ד"ר דוד רוזן ואחרי כן בבית ספרו של מיכאל זקש.

הצטרפותו למהפכה הפולנית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1858 חזר יסטרוב לפולין. הפעם כרבה של הקהילה היהודית בוורשה. הוא התחיל ללמוד פולנית ואת המצב בפולין באותו זמן. ב-27 בפברואר 1861 הגיעו הרגשות הלאומיים הפולניים לשיא והממשלה שלחה את הצבא. חמישה אנשים נפלו בפרבר קרקוב בורשה. הלוויתם וטקסי הזיכרון שנערכו לכבודם הפכו להפגנות פטריוטיות שבהן השתתפו, לראשונה, "האחים בני הברית הישנה" כקהילה יחד עם הפולנים. אף על פי שהיה זה בשבת הצטרפו שלושה רבנים, כולל יסטרוב לתהלוכת הלוויה. בטקס הזיכרון שערך בבית הכנסת שלו, גם כן בשבת, נשא יסטרוב את הדרשה הראשונה שלו בפולנית ועורר התלהבות כל כך גדולה עד שהמאזינים לה התאספו שוב והעלו אותה על הכתב. הם הפיצו בתוך שבוע 10,000 עותקים כשהם עוקפים את הצנזורה.

שלושת הרבנים נעצרו בתירוצים שונים ב-10 בנובמבר 1861 ונכלאו במצודת ורשה. יסטרוב הוחזק במשך 23 ימים בבידוד. במשך 72 ימים הוא חלק תא עם הרב דב מייזליש[2]. הוא השתחרר ב-12 בפברואר 1862. בהיותו אזרח פרוסי הוא נשלח אל מעבר לגבול. בזמן מאסרו הוא נדרש לענות על שאלות בקשר ליחסם של היהודים לפולנים הנוצרים ולהתנגדותם לממשלה.

חזרה לוורשה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יסטרוב, שבריאותו הייתה לקויה, בילה את האביב והקיץ של 1862 בברסלאו, ברלין ודרזדן. בסתיו הוא נקרא על ידי הקהילה היהודית במנהיים. כמה שבועות אחרי כן בוטל צו הגירוש שקיבל. הדבר עורר מחלוקת בין הקהילה היהודית בוורשה (שהמשיכה לשלם את שכרו עד שעזב למנהיים) וקהילת מנהיים. על פי בקשתו של יסטרוב שחררה אותו האחרונה מהתחייבותו. כמה חודשים, אחרי שחזר לוורשה פרצה המהפכה.

בתקופת שהותו בפולין הוא כתב כמה פרסומים: Die Lage der Juden in Polen (מצב היהודים בפולין) בעילום שם, ); Kazania Polskie (דרשה פולנית) – כרך של דרשות בפולנית (פוזנן 1863), Die Vorläufer des Polnischen Aufstandes – מבשרי המרד הפולני (בעילום שם), המבורג 1864. ביולי 1864 קיבל יסטרוב בקשה לכהן כרב מחוזי של וורמס ובזמן שהיה שם חיבר את ספר ההיסטוריה Vier Jahrhunderte aus der Gesch. der Juden von der Zerstörung des Ersten Tempels bis zur Makkabäischen Tempelweihe – ארבע מאות שנה של היסטוריה יהודית מחורבן בית ראשון עד טיהור בית המקדש על ידי המכבים (היידלברג, 1865).

ארגון עזרה של יהודים אמריקאים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסתיו 1866 הוא נסע לפילדלפיה כרבה של הקהילה האשכנזית "רודף שלום" שאתה היה קשור עד מותו. הוא נשאר בתפקיד עד 1892 והזדהה עם האינטרסים של הקהילה היהודית. הבעיה שנדונה באותו זמן הייתה ארגון אותו דרבן יצחק ליסר ובמערב על ידי הרב הרפורמי יצחק מאיר וייז. הם דנו בחינוך גבוה, בייצוג והסדרה של השינויים הליטורגיים. יסטרוב נעשה, בתוקף אישיותו, לגורם חשוב בפתרון הבעיות האלה. בהמרצתו של ליסר נפתח Maimonides College, הקולג' הרבני הראשון בארצות הברית שנפתח בפילדלפיה באוקטובר 1867. יסטרוב לימד פילוסופיה דתית והיסטוריה יהודית ומאוחר יותר פרשנות המקרא. הוא זוהה עם הקולג' עד סגירתו ארבע שנים אחרי שנפתח. הוא תמך בתוכנית להקים את מועצת הצירים לזכויות אזרחיות ודתיות (Board of Delegates of Civil and Religious Rights) ובעידודו קמה החברה היהודית להוצאה לאור (Jewish Publication Society) (1873. אבל פעילותו העיקרית מ-1876 עד 1871 הייתה מאבק במגמות שבוטאו בהחלטות הוועידות הרבניות של 1869 ו-1871. ההתנגדות שלו למגמות אלה התבטאה בסדרה של מאמרים פולמוסיים שפורסו בעיתונים The Hebrew Leader וב-The Jewish Times.

לאותה תקופה שייך גם שיתוף הפעולה שלו עם הרב החשוב מבולטימור בנימין סולד (Benjamin Szold) בתיקון סידור התפילה של סולד "עבודת ישראל" וסידור "הגיון לב" וכן תרגום של סידורים אלה לאנגלית. השפעתו גרמה, בקהילה שלו, לגיבוש וגדילה של הקהילה.

ב-1876 הוא היה חולה בצורה קשה ובמשך כמה שנים הוגבלה פעילותו הציבורית על ידי מצב בריאותו שדרש ממנו לצאת לחופשה בדרום אירופה. במשך החופשה הכפויה הזאת הבשילו התוכניות לעבודת חייו – המילון שיצא לאור בלונדון ובניו יורק בין 1886 עד 1903. כאשר העבודה על המילון התקרבה לסיום בכתב יד (1895) התחילה החברה היהודית להוצאה לאור לעבוד על פרויקט של תרגום חדש של התנ"ך לאנגלית ויסטרוב מונה לעורך ראשי. עד פטירתו הספיק להגיה יותר ממחצית ספרי התנ"ך. נוסף על שתי משימות גדולות אלה הוא היה חבר בוועדת ההוצאה לאור של החברה היהודית להוצאה לאור מהזמן בה נוסדה והיה קשור לאנציקלופדיה היהודית כעורך מחלקת התלמוד. היה לו מושב במועצת המנהלים המרכזית של אליאנס בפריז וכן יש בוועדה של מקיצי נרדמים. הוא היה אחד מסגני הנשיא של הפדרציה הציונית האמריקאית והיה פעיל בהגשת סיוע חומרי ואינטלקטואלי למהגרים היהודים מרוסיה.

יסטרוב היה רב מודרני. הוא צירף את קהילתו לאיחוד ליהדות רפורמית ועמד בקשרים קרובים עם וייז. אחרי שהרפורמים פרסמו את מצע פיטסבורג הקיצוני ב-1885, ביטלו יסטרוב ורבנים מתונים דומים לו את חברות קהילותיהם באיחוד.

ב-1886 עזר, יחד עם הנרי פררה מנדס (מייסד האיחוד האורתודוקסי) לשבתאי מוראיס להקים את בית המדרש לרבנים באמריקה, שיהפוך בהדרגה למוקדה של היהדות הקונסרבטיבית.

בספטמבר 1892 הוא הועבר מתפקידו בקהילה שלו לטובת הרב הרפורמי ד"ר הנרי ברקוביץ. יסטרוב ייחס החלטה זאת לפופולריות הגדלה והולכת של הרפורמים הליברלים ולרצונה של הקהילה להתחרות על חברים מבתי כנסת ליברליים יותר. בנאום הפרדה שלו הוא נזף בקהילה שלו כשהוא עומד על כך ש"מי שאינו חש בהרמוניה עם עיקרי דת ישראל כפי שנמסרו מדור לדור אינו ראוי שיעמוד על הדוכן שנועד להצהרה על תורות היהדות". הוא עשה כמה ניסיונות למנוע את כניסת הרפורמים, כולל מאמרים בעיתונות הכללית.

ב-1900 העניקה לו אוניברסיטת פנסילבניה תואר דוקטור בספרות.

בנוסף לעיתונים שהוזכרו הוא פרסם מאמרים גם ב-Revue des études juives, Magazin für die Wissenschaft des Judenthums;, Sippurim, Journal of Biblical Literature, Hebraica, Young Israel, Libanon, Jewish Record, Jewish Messenger, American Hebrew, Jewish Exponent וכדומה.

חיבוריו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Beleuchtung eines ministeriellen Gutachtens über die Lage der Juden im Königreich Polen / veranlasst durch kaiserlichen Willen und bureaukratische Willkühr. Hamburg : Hoffmann und Campe, 1859
  • Israels Auserwählung : Zwei Predigten am ersten und zweiten Tage des Wochenfestes (Schabuot) 5620 in der Synagoge zu Warschau. Berlin : Louis Gerschel, 1860
  • Kazania miane : podczas ostatnich wypadków w Warszawie r.1861. Poznán : Nakladem Ludwika Merzbacha, 1862
  • Offenes Schreiben an den Grossh. Synagogenrath in Mannheim. Mannheim : J. Schneider, 1862.
  • Vier jahrhunderte aus der geschichte der Juden. Von der zerstörung des ersten tempels bis zur makkabäischen tempelweihe. In zwölf vorlesungen. Heidelberg : E. Carlebach, 1865.
  • Israelitisches Gebetbuch : für den oeffentlichen Gottesdienst im ganzen Jahre / geordnet und übersetzt von Benjamin Szold, revidirt von M. Jastrow und H. Hochheimer. Baltimore : Deutsch und Golderman, c1871
  • Songs and prayers and meditations for divine services of Israelites / compiled by B. Szold ; translated from the German by M. Jastrow. Philadelphia : M. Jastrow, 1873.
  • A lecture on temperance / delivered March 28, 1874, at Broad Street Synagogue, of Philadelphia, by Rev. Dr. M. Jastrow. New York : Hebrew Orphan Asylum Printing Establishment, 1874.
  • Family service for the eve of Passover : Hebrew and English. Philadelphia : [s.n.] ; New York : Steam Press of Industrial School H.O.A., 1883.
  • A dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic literature. London : Trübner, New York : G.P. Putnam, 1886-1903.
  • Light thrown on some Biblical passages by Talmudic usage. Boston : s.n., 1892? .
  • Der neunzigste Psalm : übersetzt und erläutert von M. Jastrow. Leipzig : Druck von W. Drugulin, 1893.
  • An interpretation of two Psalms: LXXIII, XC. Boston : Ginn, 1894.
  • The history and the future of the Talmudic text. A lecture delivered before the Gratz College of Philadelphia, December 9, 1895. Philadelphia, 1897.
  • Dictionary of the Targumim, Talmud Bavli, Talmud Yerushalmi and midrashic literature / Marcus Jastrow. New York : Judaica Treasury, c2004

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • M. Jastrow, "Bär Meisels, Oberrabbiner zu Warschau, Ein Lebensbild auf Historischem Hintergrunde nach Eigner Anschauung Entworfen", in Hebrew Leader, April 1-July 1, 1870
  • Jewish Exponent, October 16, 1903
  • The History of Rodeph Shalom Congregation, Philadelphia, 1802-1926. Davis, Edward, Philadelphia, 1926
  • "A Warning voice: Farewell sermon delivered on the occasion of his retirement". Philadelphia, [s.n.], 1892
  • Champion of Orthodox Judaism: A biography of the Reverend Sabato Morais, LL.D.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרקוס יסטרוב בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ראו למשל: יחזקאל קוטשר, "מצב המחקר של לשון חז"ל (בעיקר במילונות) ותפקידיו", ערכי המילון החדש לספרות חז"ל, א, עמ' 6–7; דניאל שפרבר, "מלילות ט': אספירוס, אספריסא, בורמא ומדרכו של יאסטרוב במילונאות", סיני נח (תשנ"ה), עמ' 265–271; דניאל שפרבר, "אסכלה, אסכלה ואסכרה: עוד לדרכו של יסטרוב במילונאות", ספר רפאל: מאמרים ומחקרים בתורה ובמדעי היהדות לזכרו של ד"ר יצחק רפאל ז"ל, בעריכת י"א הלוי מובשוביץ, ירושלים תש"ס, עמ' 615–619.
  2. ^ פולין: פרקים בתולדות יהודי מזרח־אירופה ותרבותם, כרך 8