נורי בוזיד

נורי בוזיד
نوري بوزيد
נורי בוזיד במרץ 2018
נורי בוזיד במרץ 2018
לידה 1945 (בן 79 בערך)
תוניסיהתוניסיהספקס, תוניסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה תוניסיה הצרפתית, תוניסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19862006 (כ־20 שנה)
צאצאים ליילה בוזיד עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה תנית הזהב בפסטיבל הסרטים קרתגו (1986, 2006)
שבלייה בלגיון הכבוד (12 במאי 2011)
פרס אבן רושד לחופש המחשבה (2007)
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נורי בוזידערבית: نوري بوزيد; נולד ב-1 בינואר 1945) הוא במאי קולנוע ותסריטאי תוניסאי.

הסרטים "איש האפר" ו-"آخر فيلم" (בתרגום חופשי לעברית: "ביצוע") זיכו אותו בפרס תנית הזהב בפסטיבל הסרטים קרתגו בשנים 1986 ו-2006.

נורי בוזיד נולד בעיר ספקס שבתוניסיה. בין השנים 19681972 הוא למד קלנוע בבלגיה. בשנת 1979 הוא היה עוזר במאי בסרט "Il ladrone" (בתרגום חופשי לעברית: "הבליטה") של הבמאי פסקוואל פסטה קמפניל (אנ'). בין השנים 1973–1979 הוא היה בחמש שנות מאסר על דעותיו הפוליטיות[1]. בשנת 1986 יצא סרטו העלילתי הראשון "איש האפר", אשר מספר על צעיר שנזכר בטראומות ילדות זמן קצר לפני חתונתו. הסרט נבחר להקרנה בפסטיבל הקולנוע בקאן. סרטו הבא, "صفايح ذهب" (בתרגום חופשי לעברית: "פרסות הזהב"), שיצא בשנת 1988 מספר על אדם שעובד בזנות של גברים.

בנוסף לסרטים שלו, הוא גם לקח חלק בכתיבת הסרטים "عصفور السطح" (בתרגום חופשי לעברית: "הילד של טרסות") ו"קיץ בלה גולט" שביים פריד בוגדיר, "سلطان المدينة" (בתרגום חופשי לעברית: "סולטן העיר") שביים מונצ'ף דוייב (אנ'), "שתיקות הארמון" ו"עונת הגברים" שביימה מופידה טלאטלי. הוא הופיע בסרט הקומדיה "التلفزة جاية" (בתרגום חופשי לעברית: "טלפאזה ג'יה") ובאופרת הסבון "Un bambino di nome Gesù" (בתרגום חופשי לעברית: "ילד בשם ישוע") שבוימה על ידי פרנקו רוסי (אנ').

ב-9 באפריל 2011, בוזיד הותקף ונפצע בראשו על ידי תוקף בלתי מזוהה. הוא טוען שזה בגלל עמדותיו החיוביות לחילוניות ולדחיית תרבות התפיסה[דרושה הבהרה]. ב-12 במאי של אותה שנה, הוא קיבל את עיטור לגיון הכבוד על ידי שר החוץ הצרפתי, פרדריק מיטראן, במהלך פסטיבל הקולנוע בקאן ה-64.

נורי בוזיד הוא אביה של הבמאית והתסריטאית ליילה בוזיד[2].

פילמוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם הסרט במקור שם הסרט בעברית שנה
ريح السد איש האפר 1986
صفايح ذهب פרסות הזהב (אנ') 1988
حرب الخليج وبعد؟ מלחמת המפרץ... ואחרי כן? 1991
بزناس עסקים (צר') 1992
بنت فاميليا פמיליה כפופה (אנ') 1997
عرائس الطين בובת חימר (צר') 2002
آخر فيلم ביצוע (אנ') 2006
Ma nmoutech מילפיל (צר') 2012

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נורי בוזיד בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Poupées d’argile,‏ Maghreb des films
  2. ^ À peine j'ouvre les yeux: Leyla Bouzid capte la fureur de la jeunesse tunisienne, ‏ Laurent Djian, באתר lexpress ‏, 23 בדצמבר 2015
  3. ^ Ibn Rushd Fund for Freedom of Thought, באתר ‏ Ibn Rushd, ‏ 25 בינואר 2015