יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת, ניסוח, פיסוק לא נכון.
| ||
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת, ניסוח, פיסוק לא נכון. | |
ניטה לאווי | |||||||
לידה |
5 ביולי 1937 (בת 87) ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
מדינה | ארצות הברית | ||||||
השכלה | |||||||
מפלגה | המפלגה הדמוקרטית | ||||||
בן זוג | סטפן לאווי | ||||||
lowey.house.gov | |||||||
| |||||||
| |||||||
ניטה מ. לאווי (באנגלית: Nita M. Lowey, נולדה ב-5 ביולי 1937) היא פוליטיקאית יהודייה-אמריקאית וחברת המפלגה הדמוקרטית, שכיהנה כחברת בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המחוזות ה-17, 18 ו-20 של מדינת ניו יורקמשנת 1989 ועד 2021. מחוז הבחירה שלה כולל את מחוז רוקלנד וחלק ממחוז וסטצ'סטר הסמוכים לעיר ניו יורק. לקראת בחירות 2020 לבית הנבחרים הודיעה לאווי על פרישתה מהפוליטיקה, ובינואר 2021 תמה כהונתה[1].
לאווי נחשבת למובילה בנושא התמיכה בישראל[2][3].
לאווי נולדה ברובע הברונקס שבניו יורק. היא סיימה את תיכון ברונקס למדע, והייתה שם לנשיאה כיתתית בכירה[דרושה הבהרה]. היא רכשה תואר ראשון בקולג' מאוונט הוליוק. הייתה עוזרת מזכירת המדינה של ניו יורק לפני שנבחרה לקונגרס.
היא נשואה לסטפן לאווי זה 45 שנים[דרושה הבהרה]. סטפן לאווי הוא שותף במשרד עורכי הדין של לאווי, במפוראד את סלינג'ר, הממוקם בוייט פליינס, ניו יורק ומתמחה בשוק ההון, הגבלים עסקיים והגנת הצרכן. לזוג שלושה ילדים.
היא נבחרה לראשונה לבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המחוז ה-20 של מדינת ניו יורק כדמוקרטית ב-1988 ומאז 2013 מכהנת מטעם המחוז ה-17.
בשנים 2001–2002, הייתה לאווי האישה הראשונה שכיהנה בתפקיד יושבת ראש הוועד הדמוקרטי הלאומי. והייתה חברה בוועדות בית הנבחרים לביטחון פנים וועדת ההקצאות, שם היא כיהנה כיושבת ראש וועדת המשנה למבצעי חוץ.
בבחירות ב-2004 לאווי קיבלה 69% מהקולות בהתמודדותה נגד הטירון ריצ'רד א. הופמן, משקיע בוול סטריט ומועמד שמימן את רוב הקמפיין שלו בעצמו, אשר הריץ קמפיין על מצע של התנגדות לבעלי האינטרסים המיוחדים וקיצוץ במיסים פדרליים. לאווי הדגישה את רקורד הישגי העבר שלה בנושאים של ביטחון פנים, במיוחד הרפורמה שביצעה בחלוקת מענקי ביטחון פנים למדינות. ב-2006, שוב התמודדה נגד הופמן וניצחה עם 70% מהקולות.
לאווי שקלה להתמודד לסנאט של ארצות הברית בשנת 2000, אבל החליטה שלא להתמודד כשהגברת הראשונה של ארצות הברית הילרי רודהם קלינטון הכריזה על מועמדותה.
בקונגרס עצמו פעלה בנושאי תפקידה הבינלאומי של אמריקה כמנהיגת העולם, פתיחת הזדמנויות חינוך, רפורמה בביטוח הבריאות ובמחקר הביוכימי, פיקוח הדוק על נשיאת כלי נשק אישיים, חוקי בטיחות ציבוריים, הגנת הסביבה, נושאי נשים, ומימון פדרלי לטלוויזיה הציבורית[2].
בתחום הנשים ובריאותן, בולט הסיוע שלה להכפיל את ההוצאות למחקר לסרטן שד במוסד הבריאות הלאומי (NIH), חיברה חוק להבטיח כי בתוכניות להפחתת עלות טיפול רפואי, תהיה להן גישה ישירה למיילדות וגינקולוגים והייתה שותפה לקידום החוק להבטיח שהרופאים והחולים ולא חברות הביטוח לפוליסת הבריאות, יוכלו לקבל החלטה על הטיפול הראוי. בנוסף, העבירה חוק במסגרתו חב
בתחום בטיחות הצרכן
לתמן מ
מי
רית, יםלאווי הובילה את חוק "אפס סובלנות", האוסרת נהיגת קטינים עם כל רמה שהיא של אלכוהול בגופם, כמו גם חקיקה השוללת רישיון כאשר נמצא דפוס קבוע של נהיגה בשכרות ומייסד סטנדרטים לאומיים של ריכוז האלכוהול בדם בזמן נהיגה תחת ההשפעה של אלכוהול[2].
ב-1990 היא העבירה חוק שייסד סוכנות מיוחדת להגנת הסביבה בלונג איילנד. מאז היא השיגה מימון פדרלי ארצי למבצעי ניקיון מקומיים וחיברה חקיקה לשפר את הטיפול בתשתיות אזורי השפכים. לאווי שיחקה תפקיד מרכזי בהבטחת תמיכה פדרלית ארצית להגן על מובילי המים של ניו יורק וכן נטלה חלק מרכזי, ברמה לאומית, בשימור על חוקי סביבה כגון חוקי האוויר והמים הנקיים[2].
בנושא מלחמת עיראק היא הצביעה בעד ההסמכה לנשיא לפלוש ולפתוח במלחמת עיראק[4], אך מאז שינתה את דעתה ואמרה כחברה בוועדת ההקצאות, "שום כמות של חיילים או מימון אמריקני לא יכול לעזור לעיראקים לעזור לעצמם" ופעלה למען הצבת יעדים לממשלת עיראק בתנאי המימון אליהם. היא סבורה שיש להשיב את הכוחות הביתה[5].
ללאווי יש רקורד ליברלי בהצבעות. מטרה נכבדת שנתמכה על ידה היא השידור הציבורי והיא הופיעה בפני שימוע בקונגרס עם דמויות מרחוב סומסום, אריק ובנץ, בצעד תמיכה למימון התאגיד לשידור ציבורי. ללאווי אין קושי להחזיק במושב שלה, היא נבחרה מחדש שמונה פעמים.
חברת הקונגרס לאווי הייתה תומכת קולנית של הצעת חוק של מועצת הביטחון של האו"ם בנושא הסכסוך בדארפור. היא אחראית ל-500 מיליון הדולר בהצעת החוק להוצאת חרום לעזרה בדארפור. היא גם דוחפת ל-1.2 מיליארד דולר בשנת התקציב הבאה.
לאווי קיבלה ציון "A", בתעודת ההישגים של הקונגרס (Congressional Scorecard) לשנת 2005 של ארגון "דראם מייג'ור אינסטטיוטס" (הארגון לזכויות אדם ולענייני מעמד הביניים), על נושאי מעמד הביניים.
לאווי נחשבת פעילה מאוד ומובילה בנושא הישראלי[2], וכיושבת ראש של וועדת המשנה של וועדת ההקצאות, רבת ההשפעה, בנושא מבצעי מדינה וחוץ, היא אחראית על חוק המימון השנתי אשר מנחה את קווי סיוע החוץ[6], שם היא נחשבת כחסידה ומקדמת של הסיוע השנתי לישראל, אותה היא מכנה "בת הברית הדמוקרטית היחידה שלנו במזרח התיכון ושותפה מרכזית במלחמה בטרור". ב-2003, לאווי הובילה מאמצים לספק לישראל 9 מיליארד דולר במסגרת הלוואות העירבון ו-1 מיליארד בסיוע הצבאי במטרה לשמור על היתרון הצבאי של צה"ל באזור ולהקל על המשבר הכלכלי בישראל. לדבריה, היא מאמינה כי יש להמשיך בחבילת הסיוע שמכירה בתפקיד החיוני שישראל ממלאת כבת ברית אסטרטגית לביטחון הלאומי של אמריקה. לאווי גם נאבקה עבור מימון שיעזור לישראל ליישב מחדש את יוצאי ברית המועצות לשעבר, כשהיא משיגה 40 מיליון דולר למטרה זו[7].
עוד ב-2002 היא הצביעה בעד חוק הבעת סולידריות עם ישראל במלחמתה נגד הטרור[4] וב-2007, היא יזמה ביחד עם חבר הקונגרס היהודי גארי אקרמן, בוועדת ההקצבות שהיא מכהנת בה, הקפאה של 200 מיליון דולר מהסיוע שמעניקה ארצות הברית לצבא המצרי, בסך 1.3 מיליארד דולר כהבעת אי-האמון מצד הקונגרס ומצד ארצות הברית ובתקווה לגרום למצרים למקד את תשומת לבם בפתרון לנעשה בגבול[3]. בפברואר 2007, בעקבות הסכם מכה לממשלת אחדות עם החמאס, היא הקפיאה את הבטחת הממשל האמריקאי להעביר 86 מיליון דולר נוספים ליו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן והעבירה הודעה למשרד החוץ האמריקאי, לפיה העברת הכסף לא תתבצע עד לקבלת הבהרות מן הממשל. לאווי הייתה סבורה כי הממשל לא סיפק מידע מקיף דיו על היעד שאליו יועבר הכסף והסיבות להעברתו[8][9][10][11][12]. בסופו של דבר הושגה פשרה עם מחלקת המדינה, כאשר לאווי מפחיתה את סכום ל-59 מיליון דולר, בתנאי הגבלה אשר מנתבים את הכסף לאימון וציוד שאינו קטלני רק למשמר הלאומי תחת אבו מאזן וחיזוק כוחות הביטחון הפלסטיניים באזור התעשייה במעבר קרני ובכך להקל על כלכלת הפלסטינים. לטענתה, נטילת חלק במימון מבטיח את החלק של אמריקה בין המממנים הבינלאומיים ואף מימון לא יגיע ישירות הן לרשות הפלסטינית בידי חמאס וגם לא ישירות לידיו של אבו מאזן עצמו. בנוסף, היא הציבה יעדים למילוי תנאים, תנאי לשקיפות מלאה ואמות מידה למדידת התוצאות במילוי היעדים והסכימה לפשרה רק אחרי שקיבלה ערבויות כי יהיו הליכי בדיקה להבטיח כי שום אימון ואספקת ציוד לא יהפוך לרווח לכל אדם עם קשרים בארגוני הטרור[13].
בתגובה לדיווח של העיתון "וושינגטון טיימס", במרץ 2007, ולפיו כספים מסיוע החוץ האמריקני הגיעו בשנים האחרונות לאוניברסיטה האיסלאמית של עזה הנשלטת על ידי חמאס, למרות חוק שחוקק הקונגרס ב-2004 האוסר על מתן סיוע לגופים ה"תומכים או מעודדים פעילות טרור", אמרה לאווי, שהוועדה בראשותה אחראית על מימון הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי: "זו שערורייה שכספי המסים האמריקאים מועברים למוסדות שתומכים בטרור", והוסיפה, "תמיכה בטרור ובטרוריסטים אינה מקובלת בשום פנים ואופן"[14]. במקרה נוסף, היא פנתה לאתר שמציג את משחק המחבל המתאבד וביקשה שיורידו אותו מהרשת אך בקשתה נדחתה[15].
ב-2008, היא הקפיאה 150 מיליון דולר בסיוע לרשות הפלסטינית בשל הליך שנדרש מסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי (USAID), שנמצאת תחת תחום ההקצאות של הוועדה של לאווי ואחראית על סיוע חוץ שאינו צבאי, שלא מולא על ידי מחלקת המדינה, לאחר שלידיה של לאווי נפל מזכר של הסכם המינהל של החלוקה והאישור של המימון. היא הביעה גם סקפטיות במחויבותו של אבו מאזן לשלום. לאחר הבטחותיה של קונדוליסה רייס כי הנהגת הפלסטינים מחויבת לשלום עם ישראל, היא עדיין נותרה סקפטית בנושא הרצון הפוליטי של הנהגת הפלסטינים, כיוון שהם, לטענתה, "מועדים לתוך רטוריקה מתלהמת שמפריכה את המחויבויות של הצהרותיהם לשלום" אך שחררה לבסוף את הכסף עם הקפאה של 50 מיליון הדולר הנוספים כערבון למילוי תנאי אישור המימון[16].
מאוחר יותר, היא סיכמה את עמדתה כי היא מאמינה כי כל המימון האמריקני לפלסטינים חייב לעבור ביקורת קפדנית. היא מאמינה שאל לאמריקה או לקהילה הבינלאומית לתמוך, תחת שום נסיבות, בחמאס או ארגוני טרור אחרים. היא עבדה מול קונדוליסה רייס כדי להבטיח כי הסיוע לאימון וציוד כוחות הביטחון של משרד הנשיא אבו מאזן יהיה בשקיפות מלאה ויהיה מותנה ביעדים למילוי תנאים. בנוסף היא מוטרדת מחוסר שליטתו של עבאס על השטחים, אך מאמינה בהמשך הסיוע למשרדו, כדי לאפשר לאמריקה להמשיך להחזיק קלף בשולחן המשא ומתן וכדי למנוע את התמוטטות התהליך. היא גם סבורה שהגעה לשלום ידרוש נחישות מצד הפלסטינים בעומדם מול הכאוס של שלטון החוק[7].
לאווי הכניסה בחוק סיוע החוץ, סעיפים אשר מגבילים את המימון האמריקני לרשות הפלסטינית, דורשים בקרה על סיוע לפלסטינים וסעיף שמגנה את החרם הערבי על ישראל. היא גם חיברה במשותף סעיפים אשר מפרטים שלא יהיה שום סיוע כספי למדינה פלסטינית עתידית אלא אם כן ועד אשר התנאים הכלולים במפת הדרכים ימולאו. תנאים אלו כוללים כוללים הפגנה של מחויבות איתנה לדו קיום בשלום עם ישראל ופירוק תשתיות הטרור[7]. בנוסף, היא גם הייתה מבין יוזמי החוק המגנה את המשך ירי הרקטות הפלסטיניות על אזרחים ישראלים על ידי חמאס וארגוני טרור פלסטינים אחרים[17].
לאווי גם סייעה לרשויות האמריקניות לרכוש כלים שהיו זקוקים להם כדי לחתוך במימון שזורם לקבוצות טרוריסטיות. היא נאבקה בהצלחה למימון בחוק סיוע החוץ שיתן מימון לפעילויות מחלקת המדינה והאוצר שיסייע למדינות מסביב לעולם לפקח על זרימת הכסף של מערכת הבנקאות שלהם ויעצור את המימון מלהיות מנותב, דרך מערכת זו, לטרור[7].
בהקשר של העימות מול לבנון, היא ועמיתיה היהודים הנבחרים, צ'אק שומר, ברברה בוקסר, גארי אקרמן וג'רלד נדלר החרימו את הנאום בקונגרס, של ראש ממשלת עיראק, נורי אל-מאלכי, ביולי 2006, בעקבות התבטאויותיו נגד ישראל[18][19].
לאווי גם כללה לשון בחוק תוספת החירום לתקציב 2007, אשר מבטיח שהמימון של אמריקה, שמסופק לחזק את ממשלת פואד סניורה כנגד חזבאללה, לא יפול בסופו של דבר לידיים הלא נכונות ושממשלת לבנון תמלא אחר מחויבויותיה לאבטח את גבולותיה[7][11].
בנושא האיראני, היא מתנגדת לגישת הממשל "המתופף את תופי המלחמה". היא סבורה כי הדרך להתמודד עם האיום היא דרך סנקציות כלכליות נוקשות, כיוון שאינה חושבת שהעם האמריקני מוכן לתמוך בעימות נוסף. היא אמרה כי היא מוטרדת מהדיווחים כי הממשל דחה פתיח דיפלומטי עם איראן עוד בשנת 2003, לפני עלייתו לשלטון של מחמוד אחמדינז'אד, לשיחות על נושאים נרחבים כולל תוכנית הגרעין האיראנית, שיתוף פעולה עם טרור, עיראק ונושאים בסכסוך הישראלי פלסטיני[11][20].
בנוסף, היא הייתה מבין יוזמי החוק המגנה את החלטת הנהגת איגוד האוניברסיטאות והקולג'ים של בריטניה לתמוך בחרם אקדמי על ישראל[21] ותמכה בבניית גדר ההפרדה כנגד חוות הדעת של בית הדין הבינלאומי בהאג באומרה, "הנושא של מה ישראל עושה כדי לשמור על אזרחיה בטוחים מטרור איננו נושא לדיון משפטי"[22]. ב-2004, היא שיגרה מכתב לנשיא בוש על האשמות הנסיך עבדאללה מסעודיה כי הציונים אחראים למתקפת הטרור בארצו[23] ובמרץ 2006, היא הצטרפה למכתב התנגדות, לנשיא בוש, עם 40 חברי בית נוספים, על אישור עסקת ניהול נמלים של דובאי פורט וורלדס בבעלות איחוד האמירויות הערביות בשל העובדה שזה יחזק את החרם הערבי כנגד ישראל ובגלל מימון הנסיכויות האמירויות לחמאס[24].
בינואר 2020 הייתה חלק ממשלחת של הקונגרס האמריקאי בראשות יושבת ראש בית הנבחרים ננסי פלוסי לאתרים יהודיים בפולין ולפורום השואה העולמי החמישי שהתקיים בירושלים[25].
{{cite web}}
: (עזרה)