סטפן דיון

סטפן דיון
Stéphane Dion
לידה 28 בספטמבר 1955 (בן 69)
קויבק סיטי
מדינה קנדהקנדה קנדה
השכלה
מפלגה המפלגה הליברלית
בן או בת זוג ג'נין קריבר עריכת הנתון בוויקינתונים
stephanedion.liberal.ca
שר החוץ של קנדה
4 בנובמבר 201510 בינואר 2017
(שנה)
תחת ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו
→ רוב ניקולוסון
מנהיג המפלגה הליברלית של קנדה
2 בדצמבר 200610 בדצמבר 2008
(שנתיים)
→ ביל גראהם (זמני)
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סטפן מוריס דיוןצרפתית: Stéphane Maurice Dion; נולד ב-28 בספטמבר 1955) הוא שגרירה של קנדה בגרמניה ושליח מיוחד לאיחוד האירופי. שימש כשר החוץ של קנדה מנובמבר 2015 עד ינואר 2017. כיהן כמנהיג המפלגה הליברלית בקנדה וראש האופוזיציה בפרלמנט הקנדי בשנים 20062008. חבר פרלמנט לשעבר מטעם מחוז בקוויבק. הוא מחזיק בדוקטורט למדעי המדינה ולימד באוניברסיטה טרם כניסתו לחיים הפוליטיים באמצע שנות התשעים.

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיון נולד בקוויבק סיטי, למשפחה קתולית ממוצא צרפתי. הוא היה השני מבין חמישה ילדים. אמו דניס הייתה סוכנת נדל"ן שנולדה בצרפת ואביו לאון היה איש אקדמיה. הוא למד מדעי המדינה באוניברסיטת לאוול באותה מחלקה שבין מייסדיה היה אביו. שם גם פגש את אשתו לעתיד, ג'נין קרייבר. לאחר שסיים את לימודי תואר שני נסע עם אשתו להמשך לימודים בצרפת במכון למדע המדינה בפריז, שם קיבל את תואר הדוקטורט בשנת 1983. בין השנים 19841996 לימד מינהל ציבורי באוניברסיטת מונטריאול.

קריירה פוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעורבותו הראשונה בפוליטיקה של סטפן דיון, הייתה בזמן משאל העם שנערך בקוויבק בשנת 1995 בשאלת ההיפרדות מקנדה. דיון ששימש אז כמרצה באוניברסיטת מונטריאול היה מעורב במערכה המוצלחת לשכנוע תושבי קוויבק לתמוך בהישארות במסגרת קנדה. פעילותו הנמרצת בנושא זה משכה את תשומת לב של ראש-ממשלת קנדה באותו תקופה, ז'אן קרטיין, שהזמין אותו בינואר 1996 להצטרף לממשלתו כשר לתיאום בין-שלטוני האחראי על הקשרים בין הממשלה הפדרלית לפרובינציות.

בשנת 2004 מונה לשר לאיכות הסביבה בממשלתו של פול מרטין. בדצמבר 2006 ניצח בבחירות המקדימות לראשות המפלגה הליברלית והפך ליושב ראש האופוזיציה. במערכת הבחירות שנערכה בשנת 2008 הדגיש דיון את נושא איכות הסביבה, המאבק בעוני וצימצום הפערים הכלכליים-חברתיים.

בבחירות שנערכו ב-14 באוקטובר 2008, נחלש כוחה של המפלגה הליברלית ל-77 מושבים, וסטיבן הרפר, מנהיג המפלגה השמרנית, נבחר שוב לתפקיד ראש הממשלה. בעקבות כישלונו בבחירות, הודיע דיון שיעזוב את תפקיד מנהיג המפלגה הליברלית עד חודש מאי 2009. דיון הוא החבר השני בהיסטוריה של המפלגה הליברלית הקנדית שנבחר לראשות המפלגה, אך לא לראשות הממשלה (הראשון היה אדוארד בלייק, מנהיג המפלגה בין השנים 1880-1887).

ב-27 בנובמבר, 6 שבועות בלבד לאחר הבחירות, איים דיון להפיל את הממשלה בהצבעת אי אמון, ואף חבר לשתי המפלגות האחרות באופוזיציה, על מנת להקים ממשלת קואליציה חלופית בראשותו, דבר שלא נעשה קודם לכן מעולם בהיסטוריה הקנדית. ראש הממשלה הרפר נפגש עם המושלת הכללית מיקאל ז'אן ושכנע אותה בצורך להקפיא את פעילות הפרלמנט עד סוף ינואר 2009, בקשה שנענתה בחיוב. בעקבות כישלונו בהקמת הממשלה החלופית גברה הביקורת על תפקודו של דיון, והוא נאלץ להקדים את התפטרותו. ב-10 בדצמבר 2008 נבחר לתפקיד במקומו מייקל איגנטייף. לאחר שגם איגנטייף הפסיד בבחירות התמנה לתפקיד ג'סטין טרודו שניצח בבחירות בשנת 2015 ומינה את דיון לשר החוץ בממשלתו. דיון הוחלף בינואר 2017 והוכרז כי הוא ימונה לשגריר קנדה לאיחוד האירופי וגרמניה. הוא החל בתפקידו בחודש מאי, אך בעקבות התנגדות של האיחוד לכך ששגריר אליהם יתפקד במקביל כשגריר למדינה מעמדו ירד לדרגה של "שליח מיוחד" לאיחוד.[1]

יחסו לישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיון עמד על מחויבותו ליחסי ידידות עם ישראל והביע תמיכה מלאה בזכותה להתקיים במזרח-התיכון בשלום ובביטחון. הוא עמד על הערכים הדמוקרטים המשותפים לקנדה וישראל. בזמן מלחמת לבנון השנייה ביקר דיון את התמשכות פעולותיה של ישראל בלבנון וקרא להשגת הפסקת אש בהקדם האפשרי. הוא טען שביקורתו על מדיניות ממשלת ישראל נעשית מנקודת מבט של ידיד ישראל שסבור שהתמשכותה של המלחמה לא תביא תועלת לישראל.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Chase, Steven; Zilio, Michelle (2 במאי 2017). "Stephane Dion's 'super ambassador' role nixed amid EU concerns". The Globe and Mail. {{cite news}}: (עזרה)