מידע אישי | ||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
לידה |
2 במאי 1964 (בת 60) ולדורן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה | |||||||||||
גובה | 1.66 מטרים | |||||||||||
עמדה | קשרית | |||||||||||
מועדונים מקצועיים כשחקנית | ||||||||||||
| ||||||||||||
נבחרת לאומית כשחקנית | ||||||||||||
| ||||||||||||
סילביה נייד (גרמנית: Silvia Neid; נולדה ב-2 במאי 1964 בולדורן) היא כדורגלנית עבר ומאמנת כדורגל גרמנייה. מאז יולי 2005, מתפקדת נייד כמאמנת נבחרת הנשים של גרמניה, לאחר שבמשך מספר שנים שימשה כעוזרת של טינה טיון-מאייר. נייד נחשבת לאחת הכדורגלניות המעוטרות ביותר בתולדות הכדורגל הגרמני, כשלזכותה שבע אליפויות ושישה גביעי מדינה.
סילביה נייד החלה את הקריירה שלה בשנת 1980, כשהצטרפה לקבוצת שלירסטדט, שמאוחר יותר שינתה את שמה לקלינגה סקאך. היא שיחקה בקבוצה שלוש שנים, כשבסופן היא עברה לברגיש גלדבאך - הקבוצה הגרמנית הדומיננטית ביותר באותם ימים. ב-1984 היא זכתה עם הקבוצה בדאבל, אך עזבה שנה לאחר מכן, אחרי שהקבוצה לא הצליחה לזכות באף תואר. נייד החליטה להצטרף לספורטפראונד זיגן, שם שיחקה עם חברותיה לנבחרת - מרטינה ווס ודוריס פיטשן. בתקופתה של נייד הגיעה הקבוצה לשיא הצלחתה - זכייה בשש אליפויות גרמניה, בחמישה גביעי מדינה והתבססות כקבוצת הנשים המובילה בגרמניה. ב-1994, לאחר עזיבתו של מאמן הקבוצה, גרד נאוזר, רצתה נייד להצטרף אליו ולעזוב את ספורטפראונד זיגן, אך הנהלת הקבוצה לא איפשרה לה והיא נאלצה להמשיך ולשחק במועדון.[1] שנתיים לאחר מכן היא פרשה מכדורגל, והצטרפה מיד לצוות האימון של נבחרת הנשים של גרמניה.
את הופעת הבכורה שלה בנבחרת ערכה נייד ב-10 בנובמבר 1982, במשחק נגד נבחרת שווייץ. היא נכנסה כמחליפה בדקה ה-41 וכבשה כבר בנגיעתה הראשונה בכדור, לאחר כדקה על המגרש. מאוחר יותר, היא הוסיפה שער נוסף לזכות הגרמניות. עם הנבחרת זכתה נייד בשלוש אליפויות אירופה (1989, 1991, 1995), ואף הגיעה עימה לגמר הגביע העולמי ב-1995. משחקה האחרון במדים הלאומיים היה נגד ברזיל, במהלך טורניר הכדורגל של אולימפיאדת אטלנטה 1996. היא כבשה 48 שערים ב-111 הופעות בינלאומיות - נתון המציב במקום החמישי ברשימת הכובשות המצטיינות של הנבחרת הגרמנית.
לפני שהפכה למאמנת הראשית של הנבחרת הבוגרת, אימנה נייד את נבחרת גרמניה עד גיל 19, ואף זכתה איתה באליפות העולם שנערכה בשנת 2004 בתאילנד. בשנת 2005 מונתה למאמנת הנבחרת הבוגרת, ושנתיים לאחר מכן כבר הובילה אותה לזכייה בגביע העולם שנערך בסין, לאחר ניצחון 0-2 בגמר על ברזיל. זו הייתה הזכייה השנייה ברציפות של הגרמניות בגביע העולמי. שנה לאחר מכן, זכתה הנבחרת במדליית הארד בטורניר הכדורגל של אולימפיאדת בייג'ינג.
בשנת 2011, הייתה נייד לזוכה הראשונה אי פעם בפרס מאמן השנה של פיפ"א בתחום כדורגל הנשים.