סיפור אהבה בשלושה פרקים (מחזה)
 | |
| כרזת המחזה | |
| בימוי | פיטר פופ |
|---|---|
| הפקה | ג'ון גלינס |
| כתיבה | הארווי פירסטיין |
| דמויות |
ארנולד בֶּקוֹף אד ליידי בלוז גב' בֶּקוֹף אלן דייוויד לורל |
| מוזיקה | אדה ג'ניק |
| מקום ההתרחשות | ניו יורק |
| תקופת ההתרחשות | שנות ה-70 ושנות ה-80 |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| סוגה | דרמה |
| הצגת בכורה | 15 בינואר 1982 |
| משך ההצגה | כ-4 שעות |
| שפה | אנגלית |
סיפור אהבה בשלושה פרקים (באנגלית: Torch Song Trilogy) הוא אוסף של שלושה מחזות מאת הרווי פיירשטיין אודות ארנולד בֶּקוֹף, דראג קווין יהודי המתגורר בניו יורק בשנות ה-70 המאוחרות ובתחילת שנות ה-80. אורכו של המחזה - למעלה מ-4 שעות. בתחילתו, ארנולד מסביר, במונולוג לקהל, את ההתפכחות הצינית שלו מהאהבה.
תקציר
[עריכת קוד מקור | עריכה]כל מערכה מתמקדת בשלב שונה בחייו של ארנולד. בתחילה, ארנולד פוגש באד, שלא מרגיש בנוח עם הביסקסואליות שלו. במערכה השנייה, שנה לאחר מכן, ארנולד פוגש באלן, והזוג המאושר עובר לגור ביחד, והם אף מתכננים לאמץ ילד, עד אשר פוקדת אותם טרגדיה. במערכה השלישית, כמה שנים מאוחר יותר, ארנולד הוא אב יחיד לדייוויד, בחור צעיר והומוסקסואל. ארנולד נאלץ להתמודד עם חוסר הסובלנות ועם חוסר הכבוד של אמו, כשהיא באה לביקור מפלורידה.
שמה של המערכה הראשונה (International Stud) על שמו של גיי בר שפעל בשנות ה-60 ובשנות ה-70 ברח' פרי 177 שבגריניץ' וילג'. בבר היה חדר חושך בו גברים קיימו יחסי מין אנונימיים.[1] חדר זה ממלא תפקיד מרכזי במערכה זו.
מחזה פופולרי ועטור-פרסים זה היה לפורץ דרך בתיאטרון: "בשיאו של עידן הפוסט-סטונוול, הארווי מאתגר הן את הקהל הגיי והן את הקהל ההטרונורמטיבי להזדהות עם הומו נשי הכָּמֵהַּ לאהבה ולמשפחה".[2]
ההיסטוריה של ההפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2 בפברואר 1978 התקיימה הופעת הבכורה של המחזה International Stud בתיאטרון אוף אוף ברודוויי בשם La MaMa, אשר המשיך לרוץ במשך שבועיים. לאחר מכן, עברה ההפקה לתיאטרון אוף ברודוויי בשם The Players Theatre, שם הועלתה 72 פעמים, החל מה-22 במאי 1978.[3]
הופעת הבכורה של Fugue in a Nursery התקיימה ב-La MaMa ב-1 בפברואר 1979.[4]
סיפור אהבה בשלושה פרקים עלה לראשונה ב-Richard Allen Center באוקטובר 1981, בהפקת הגלינס.[5] ב-15 בינואר 1982 ההפקה עברה לאולם התיאטרון The Actors' Playhouse שבגריניץ' וילג', שם הועלתה במשך 117 פעמים, בהפקת הגלינס.[6] צוות השחקנים כלל את הארווי פירסטיין בתפקיד ארנולד, ג'ואל קרות'רס בתפקיד אד, פול ג'וינט בתפקיד אלן, מתיו ברודריק בתפקיד דייוויד, ואסטל גטי בתפקיד גב' בֶּקוֹף.
לאחר שמונה הופעות טרום-בכורה, ההפקה בברודוויי, בבימויו של פיטר פופ, נפתחה רשמית ב-10 ביוני 1982, בתיאטרון Little Theatre, והועלתה שם 1,222 פעמים. אל פיירשטיין, ג'וינט וגטי הצטרפו קורט מילר בתפקיד אד ופישר סטיבנס בתפקיד דייוויד. בהמשך, דייוויד גאריסון וג'ונתן הארדי גילמו את דמותו של ארנולד, קרייג שפר לוהק לתפקיד אלן, וברברה ברי החליפה את גטי.
ההצגה זיכתה את פיירשטיין בשני פרסי טוני, עבור המחזה הטוב ביותר - עם נאום קבלת פרס היסטורי מאת ג'ון גלינס, שהכיר תודה ללארי ליין, מפיק-שותף ובן-זוגו האהוב - והשחקן הטוב ביותר; כמו כן זכה פיירשטיין בשני פרסי Drama Desk Award, עבור המחזה החדש הטוב ביותר ועבור השחקן הטוב ביותר במחזה; וכן זכייה בפרס Theatre World Award.
הפקת הוסט אנד של המחזה נפתחה ב-1 באוקטובר 1985 בתיאטרון Albery Theatre שברחוב St. Martin's Lane, שבקובנט גרדן, לונדון. בהפקה זו כיכב סר אנתוני שר, עם רופרט גרייבס בתפקיד אלן, והיא נמשכה כ-7 חודשים.
בסוף ינואר 2009, המחזה הועלה מחדש ב-The American Theatre of Actors Sargent Theatre שבניו יורק, בהפקת Black Henna Productions.[7] ההצגה, בבימוי של מליני סינג מק'דונלד, הועלתה לזמן מוגבל עד ל-1 בפברואר 2009, כאשר כל מערכה הועלתה בנפרד, במהלך ימי השבוע, והסדרה כולה מועלת בימי שבת וראשון בלבד. שחקני הפקה זו היו קאש מרינו (ארנולד), איאן מק'דונלד (אד), סוזן ארנברג (ליידי בלוז), כריסטיאן תומאס (אלן), איימי בקנר (לורל), כריס קלי (דייוויד) ומרי לינץ' (גב' בֶּקוֹף).
בשנת 2012 המחזה הועלה מחדש ב-the Menier Chocolate Factory שבלונדון, עם דייוויד בדלה בתפקיד ארנולד.
סיפור אהבה בשלושה פרקים הופקה על ידי Studio Theatre בוושינגטון די. סי., כחלק מעונת המוניים של ספטמבר-אוקטובר 2013. את המחזה ביים מייקל קאהן, המנהל האמנותי של תיאטרון שייקספיר שבוושינגטון.
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההצגה הועלתה לראשונה בישראל בסוף אוגוסט 1984 בתיאטרון בית לסין בביומיו של אילן רונן ובכיכובם של נתן דטנר ואלי דנקר.[8][9][10]
לאחר מכן המחזה עלה ב-2012 בתיאטרון הספרייה ברמת גן בכיכובו של אלון אופיר ובשנת 2017 עלה בתיאטרון הבימה בתרגומה של רבקה משולח ובבימויו של נתן דטנר עם מורדי גרשון בתפקיד הראשי.
שחקנים ודמויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| תפקיד | הפקת אוף ברודוויי המקורית 1982 |
הפקת ברודוויי המקורית 1982 |
סרט הקולנוע 1988 |
הפקת בית לסין 1984 |
הפקת תיאטרון הבימה 2017 |
|---|---|---|---|---|---|
| ארנולד בֶּקוֹף | הארווי פירסטיין | נתן דטנר | מורדי גרשון | ||
| אד | ג'ואל קרות'רס | קורט מילר | בריאן קרווין | אלי דנקר / טוביה טבי | נתי רביץ / אקי אבני |
| ליידי בלוז | דיאן טרלטון | סוזן אדוארדס | רונית דבאוי וטלי פלד (אלתר) | האחיות לוז - שירה ז’ כרמל, יפעת זיו וענת מושקובסקי | |
| גב' בֶּקוֹף | אסטל גטי | אן בנקרופט | מרים גבריאלי | מיקי קם / רבקה מיכאלי[11] | |
| אלן | פול ג'וינט | מתיו ברודריק | צפריר קוחנובסקי | עומר דרור | |
| דייוויד | מתיו ברודריק | פישר סטיבנס | אדי קסטרודאד | שי קפון | גיל סרי / איתמר כרמלי |
| לורל | דיאן טרלטון | קארן יאנג | מירב גרי / רחל הפלר | ריקי בליך | |
ביקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]המחזה International Stud עלה לראשונה בשנת 1978 בתיאטרון בשם La MaMa, מקום בו פיירשטיין הופיע לראשונה כשחקן בשנת 1971, במחזה מאת אנדי וורהול. מל גאסו מהניו יורק טיימס קטל את המחזה כ"מבט כנה אבל רגשני של קיצוניות טרנסווסטיטית". למרות הביקורת, אלן סטיוארט, מייסדת ה-La MaMa, בחרה להפיק את A Fugue in the Nursery ואת !Widows and Children First בשנת 1979, למרות שהיא סברה כי יש בהם "יותר מדי דיבורים".[12] גלינס, ארגון ללא מטרות רווח המוקדש לקידום מיזמים תרבותיים בעלי נושאים להט"ביים, תמך כלכלית בפיירשטיין שעיבד מחדש שלושה מחזות בני מערכה אחת כל אחד לאירוע תיאטרלי יחיד, שהפך למחזה "סיפור אהבה בשלושה פרקים" שזכה לשבחים נלהבים ממל גאסו. "סיפורו של ארנולד הופך עשיר יותר", הוא כתב, בטענה כי ההופעה של פיירשטיין הייתה וירטואוזית.[13]
פרסים ומועמדויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1983 פרס Drama Desk עבור המחזה החדש הטוב ביותר
- 1983 פרס טוני עבור המחזה הטוב ביותר
מועמדויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1982 פרס Drama Critics' Circle עבור המחזה האמריקאי הטוב ביותר (מקום שני)
עיבוד קולנועי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – סיפור אהבה בשלושה פרקים (סרט)
פיירשטיין עיבד את המחזה לסרט קולנוע באורך מלא באותו השם, שיצא בשנת 1988. את הסרט ביים פול בוגארט וכיכבו בו פירסטיין (ארנולד בֶּקוֹף), אן בנקרופט (גב' בֶּקוֹף), מתיו ברודריק (אלן), בריאן קרווין (אד), ואדי קסטרודאד (דייוויד).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סיפור אהבה בשלושה פרקים באתר IBDb.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "GREENWICH VILLAGE: A GAY HISTORY". Huzbears.com. אורכב מ-המקור ב-2010-09-26. נבדק ב-18 באוקטובר 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Charles Busch (12 בנובמבר 2002). "Torch Song Trilogy June 1982". The Advocate. אורכב מ-המקור ב-2004-12-13. נבדק ב-24 ביוני 2008.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "International Stud". Lortel Archives. 2008. אורכב מ-המקור ב-2007-09-21. נבדק ב-24 ביוני 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ La MaMa ETC
- ^ Mel Gussow (1 בנובמבר 1981). "Theatre Review: Fierstein's 'Torch Song'". The New York Time. נבדק ב-24 ביוני 2008.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Torch Song Trilogy". Lortel Archives. 2008. אורכב מ-המקור ב-2007-09-21. נבדק ב-24 ביוני 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Black Henna Productions". Blackhennaproductions.com. נבדק ב-18 באוקטובר 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ שוש אביגל, ביקורת תיאטרון - ואריציה על נושא, כותרת ראשית, 16 באוקטובר 1984
מיכל קפרא, תנו לנו לחיות בכבוד, מעריב, 31 באוגוסט 1984 - ^ אלי דנקר:הומוסקסואליות אינה סטייה, מעריב, 31 באוגוסט 1984
- ^ תכניה - מחזהו של הרויי פיירשטיין, סיפור אהבה בשלושה פרקים
- ^ בהפקה זו, לדמות קוראים גב' ויינברג
- ^ https://books.google.com/books?id=treeol9deZ8C&pg=PA89&lpg=PA89&dq=review+a+fugue+in+the+nursery+fierstein&source=bl&ots=3MzOjyc5px&sig=c6kzp7bWnPeYeBuCk-mXLtBMcoc&hl=en&sa=X&ei=4Dk5VdblDNW1sQSkwYG4CQ&ved=0CEkQ6AEwCA#v=onepage&q=review%20a%20fugue%20in%20the%20nursery%20fierstein&f=false
- ^ https://books.google.com/books?id=gdmJAwAAQBAJ&pg=PA122&lpg=PA122&dq=reviews+torch+song+trilogy+la+mama&source=bl&ots=y0bfhXsxf_&sig=Odi7N3tSKJ5y9FA_WE6IwKyztGk&hl=en&sa=X&ei=lvsqVfv3DcKhNp-VgJAF&ved=0CFMQ6AEwCQ#v=onepage&q=reviews%20torch%20song%20trilogy%20la%20mama&f=false