כותרות הפתיחה של העונה הראשונה | |
סוגה | דרמה היסטורית |
---|---|
יוצרים | סטיבן ס. דינייט |
כותבים |
סטיבן ס. דינייט ברנט פלטשר דניאל נאף אהרון וטוד הלבינג מירנדה ווק טרייסי בלומו אנדרו צ'מבליס |
בימוי |
מייקל הרסט ריק ג'ייקובסון ג'סי וורן |
שחקנים |
אנדי ויטפילד (עונה 1) ליאם מקינטייר (עונות 2 - 3) לוסי לולס (עונות 1 - 2) ג'ון האנה (עונה 1) מנו בנט פיטר מנזה (עונות 1 - 2) ויוה ביאנקה (עונות 1 - 2) ארין קמינגס (עונה 1) ניק טרביי (עונות 1 - 2) קרייג פארקר (עונות 1 - 2) דן פיוריגל דאסטין קלייר ג'יי קורטני |
ארץ מקור | ארצות הברית |
שפות | אנגלית |
מספר עונות | 3 (+ מיני סדרה) |
מספר פרקים | 33 (+ 6 במיני סדרה) |
הפקה | |
מפיק |
צ'ארלס נייט קלואי סמית' אהרון לאם |
מפיקים בפועל |
סם ריימי רוברט טאפרט סטיבן ס. דינייט ג'ושוע דונן |
הפצה | Starz Distribution |
עורכים |
גארי האנט ג'ונתן וודפורד-רובינסון |
אתר צילומים | ניו זילנד |
צלמים | אהרון מורטון |
מוזיקה | ג'וזף לודוקה |
אורך פרק | 50 דקות |
שידור | |
רשת שידור | Starz |
רשת שידור בישראל |
yes Oh נטפליקס |
פורמט (תמונה) | 1080i (HDTV) |
תקופת שידור מקורית | 22 בינואר 2010 – 12 באפריל 2013 |
קישורים חיצוניים | |
http://www.starz.com/originals/Spartacus | |
דף התוכנית ב-IMDb | |
ספרטקוס (באנגלית: Spartacus) היא סדרת דרמה המשכית-היסטורית אמריקאית ששודרה ברשת Starz מ-22 בינואר 2010 ועד 12 באפריל 2013 למשך שלוש עונות ומיני סדרה מקדימה. הסדרה מתמקדת בדמותו של ספרטקוס, גלדיאטור תראקי שהוביל בשנים 73 - 71 לפנה"ס את מלחמת העבדים השלישית נגד האימפריה הרומית. המפיקים בפועל של הסדרה הם סם ריימי ורוברט טאפרט, להם זוהי השותפות השלישית, לאחר שהיו שותפים בהפקת סדרות הטלוויזיה "זינה הנסיכה הלוחמת" ו"אגדת המחפש".
העונה הראשונה של הסדרה, ספרטקוס: דם וחול, מתמקדת בביסוס האירועים שבחייו המוקדמים של ספרטקוס המובילים לתחילת מרד העבדים. העונה השנייה, ספרטקוס: נקמה, עוקבת אחר מה שקרה בעקבות מרד העבדים, כאשר קלאודיוס גלאבר נשלח לעצור את חבורת העבדים ההולכת וגדלה. העונה השלישית, ספרטקוס: מלחמת המקוללים, מביאה את התפשטותו של מרד העבדים לכדי צבא של ממש ואת קרב הכוחות בין שני המחנות, העבדים והרומאים. המיני-סדרה (סרט הפריקוול), ספרטקוס: אלוהי הזירה, הביאה את עלילתו של בית בטיאטוס ועלייתו לכוח לפני לכידתו של ספרטקוס. הסדרה הוגבלה לצפייה לילדים מתחת לגיל 17 עקב שימוש באלימות גרפית קשה, תוכן מיני בוטה ושפה גסה. ב-2023 רשת Starz הודיעה על תחילת הפקת סדרת המשך, בשם ספרטקוס: בית אשור, עם סטיבן ס. דינייט שיכתוב את התסריט.
בישראל, ב-15 בפברואר 2011 עלו פרקי שתי עונות הסדרה ב-VOD של yes ובאתר yes וואלה!. בספטמבר 2011 שודרו הפרקים בערוץ yes Action HD ולאחר מכן ב-yes Oh. בעבר היה ניתן לצפות בכל 4 עונות הסדרה (כולל הפריקוול/מיני-סדרה) דרך שירות הסטרימינג של נטפליקס אך כיום שידור התוכנית דרך נטפליקס הופסק.
הסיפור מתחיל בסכסוך בין תראקי לא ידוע לבין חיל העזר הרומי במערכה כנגד גטאה (שבטים דאקים אשר התיישבו בדנובה התחתונה, באזור המוכר כיום כרומניה), תחת מנהיגותו של הלגאטוס, קלאודיוס גלאבר. בשנים 72 - 71 לפנה"ס, הגנרל הרומאי והפרקונסול של מחוז מקדוניה הרומית מרקוס טרנטיוס וארו לוקולוס צעד לעבר הגטים, שהיו בני בריתו של מיתרידטס השישי, מלך פונטוס, אויב הרומאים. הגטים פשטו לעיתים קרובות את אדמותיו של התראקי, ולכן גלאבר משכנע את התראקי להצטרף לצבא הרומאי כחייל עזר. גלאבר מחפש אחר גדולה וכוח, בעידודה של אשתו איליתיאה, והוא מחליט לסגת מתקיפת הגטים ולהתעמת מול כוחותיו של מיתרידטס באסיה מינור. התראקי, אשר חש נבגד, מוביל התמרדות נגד גלאבר, וחוזר למצוא את כפרו בחורבות. התראקי ואשתו סורה נלכדים בידי גלאבר למחרת. התראקי נדון למות בזירה כגלדיאטור על פשעיו, וסורה נלקחת לעבדות. התראקי נשלח לעיר קפואה אשר באיטליה, מרכזה של אימוני הגלדיאטורים. כנגד כל הסיכויים, הוא שוחט בזירה את ארבעת הגלדיאטורים שנבחרו להוציאו להורג, וזוכה לתשואות הקהל. סנאטור אלביניוס משנה את גזר דינו ממוות לעבדות. בהיות שמו של התראקי לא ידוע, לנטולוס בטיאטוס - בעל הלודוס בקפואה - מציע לקרוא לו בשם "ספרטקוס" (על שמו של מלך תראקיה ספאראטאקוס, שחי בשנים 450 - 431 לפנה"ס).
בטיאטוס מבחין בכישרונו הגולמי של התראקי ובפופולריותו בקרב ההמונים, ורוכש אותו לאימונים בין חומות הלודוס שלו תחת הדרכתו של דוקטורה, עבד וגלדיאטור לשעבר. ספרטקוס חובר לוארו, רומאי שמכר את עצמו לעבדות כדי לשלם את חובותיו ולכלכל את משפחתו. הוא מתעמת מול הגלדיאטורים הבכירים, ביניהם קריקסוס, הגאלי הבלתי מנוצח, ובַּרְכַּה הקרתגי. עד מהרה, ספרטקוס לומד שסורה נמכרה לסוחר עבדים סורי. בטיאטוס, שלא יכול היה לשלוט בספרטקוס במהלך ימי אימוניו הראשונים בלודוס, מבטיח לחפש אחר סורה ולאחד ביניהם בתמורה לשיתוף פעולה מצדו בזירה.
לאחר מספר אתגרים קטלניים ואימונים מפרכים נוספים, ספרטקוס הופך לאגדה חיה וזוכה להיקרא "אלוף קפואה". בטיאטוס מארגן את רכישתה של סורה, אך היא מועברת כאשר היא פצועה אנושות, לאחר שהשיירה הותקפה כביכול בידי שודדי דרכים. רציחתה אורגנה בסתר בידי בטיאטוס כדי לשמור על ספרטקוס נאמן ומפוקס בניצחונותיו לבית בטיאטוס. אבל על מותה של אשתו, ספרטקוס בוחר להתעלם מעברו כתראקי, לשכוח את חלומותיו לחופש, ולהפוך לאלוף בית בטיאטוס.
נקודת המפנה מגיעה כאשר ספרטקוס נבחר להילחם מול חברו וארו במבחן ראווה שנועד לחגוג את הגעתו לבגרות של נומריוס, בנו של המגיסטראט. איליתיאה, שתיעבה את ספרטקוס משום שהביך את בעלה גלאבר במרד שלו, מפתה את נומריוס הצעיר ומשכנעת אותו לדרוש במותו של המפסיד בקרב. ספרטקוס מנצח כמצופה, וכאשר נומריוס נותן את ההוראה, בטיאטוס מאלץ את ספרטקוס לציית ולהרוג את וארו בשל רצונו למצוא חן בעיני המגיסטראט רב ההשפעה. ספרטקוס סובל הן מפציעה חמורה והן מצער וכאב על אובדן חברו הטוב, והוא הוזה חלומות אשר מובילים אותו לגלות את האמת על מותה של סורה. ביודעו כי מדובר בהכל או לא כלום ובבחירה גורלית בין מרד לבין שיעבוד, ספרטקוס בוחר להרוג את כולם ומארגן מרד עבדים נגד הבית אשר לחם עבורו. כדי להשיג את נקמתו, ספרטקוס מגייס את עזרתם של קריקסוס ושאר הגלדיאטורים כדי להביס את בית בטיאטוס אחת ולתמיד.
עלילת המיני סדרה מספרת את קורותיהם של בית בטיאטוס והעיר קפואה בימים שלפני הגעתו של ספרטקוס. הסיפור מתחיל לא הרבה לאחר שקווינטוס לנטולוס בטיאטוס הפך ללניסטה - מנהל העבדים והגלדיאטורים, והוא משתלט על הלודוס של אביו, טיטוס, שחוזר לביתו מסיציליה בגלל בעיות בריאותיות.
במהלך הסדרה, בטיאטוס מגלה שאיפות לגדולה ומנסה להשתחרר מצילו של אביו, להפוך לגבר בזכות עצמו, ולזכות בכבוד לעצמו וללודוס שלו. לצידו עומדת אשתו, לוקרשיה, שתעשה הכול כדי שבעלה יצליח. בטיאטוס שם את כל החלומות שלו לכבוד, הצלחה ועושר על כתפיו של גלדיאטור אחד, גאניקוס הקלטי. גאניקוס הוא האלוף של בית בטיאטוס, והוא גלדיאטור מוכשר ויוצא דופן, שמעולם לא הפסיד בקרב. בגלל שבטיאטוס עדיין לא הרוויח את הכבוד החברתי הראוי לתת ללוחמיו להשתתף בקרבות האליפות, הוא נאלץ לתכס מזימות שמטרתן להביא לביתו את הכבוד. בטיאטוס נאלץ להתמודד מול טיטוס קלאביוס, מגיסטראט העיר קפואה, ששולט בעולם התחתון של העיר ומאיים על כבודו ועל הלודוס שלו.
בנוסף לקו העלילה הראשי העוסק בגאניקוס, הסדרה גם מציגה את קווי העלילה של דמויות המשנה, כדוגמת קריקסוס, אוינומאוס ואשור. מוצגת עלייתו של קריקסוס לכוח, כאשר הוא מופיע לראשונה כעבד לא ממושמע שרוחו הלוחמנית צדה את עינו של בטיאטוס. הוא נקנה על ידיו, ובמהרה מוכיח לכולם את כישוריו בזירה, כשבסופו של דבר הוא צפוי להפוך לאלוף של הלודוס. כמו כן, מוצג לראשונה עברו האפל של אוינומאוס לפני שהפך לדוקטורה של בית בטיאטוס, וכן את הסורים אשור וחברו דאגאן.
לאחר מרחץ הדמים שבסוף עונה קודמת ובריחתם של העבדים בראשותו של ספרטקוס, מרד העבדים מכה פחד ויראה בקרב הרפובליקה הרומית. פראיטור גלאבר וצבאו נשלחים לקפואה כדי לדכא את המרד ההולך וגדל של ספרטקוס ואת שחרורם ההמוני של עבדים לפני שיגרם נזק נוסף. לספרטקוס ניתנת הבחירה בין סיפוק הצורך האישי שלו בנקמה כנגד האיש אשר דן את אשתו לשיעבוד ולמוות, לבין נקיטת הקורבנות הנחוצים כדי למנוע מצבאו להתפרק. בסופו של דבר מצליח ספרטקוס ללכד את השורות בקרב העבדים. הוא יוצא למבצע חשאי יחד עם קריקסוס, גאניקוס ואגרון משיג את אלמנט ההפתעה, ובסיום קרב מתיש ביער ובמקדש בו ספרטקוס ואנשיו שכנו, שבמהלכו אנומיאוס נהרג, צבא העבדים של ספרטקוס מכניע את חייליו של גלאבר וספרטקוס משיג את נקמתו.
שישה חודשים לאחר שספרטקוס הביס את גלאבר, צבאו הקטן בן 70 החיילים הפך לצבא אדיר המונה אלפים. כעת ספרטקוס ואנשי המרד שלו מוכרחים להתמודד מול עוצמתה האדירה של רומא - נגד מרקוס ליקיניוס קראסוס ויוליוס קיסר וצבאם בן 50,000 החיילים. קראסוס מתגלה כמנהיג מיומן וערמומי ומצליח להתל בספרטקוס ובצבא העבדים שלו מספר פעמים. באחת מהן הוא שולח את גאיוס יוליוס קיסר לעיר סיניואסה שנמצאת בשליטתם של צבא העבדים כאשר הוא מחופש לאחד מהם. יוליוס קיסר מצליח לגרום לספרטקוס להאמין כי הוא כאחד העבדים ואף משתתף בהוצאה להורג שיוזם קריקסוס של רומאים שנשארו בעיר. במהלך שהותו בעיר מצליח יוליוס קיסר לגרום לסכסוכים בין העבדים והוא מוביל את צבאו של קראסוס בעזרת שודדי ים בוגדניים לכיבוש העיר מידיהם, בעקבות כך הוא מקבל תהילה בקרב החיילים הרומאים. במהלך העונה מתברר כי קיימים חילוקי דעות רבים בין ספרטקוס לקריקסוס בנוגע למטרותיו של המרד ולמקום אליו יש להוביל את צבא העבדים. קריקסוס מחליט כי עליו להתנתק מספרטקוס לראשונה מאז החל המרד והוא עוזב לכיוון רומא יחד עם ניביה, אגרון ושאר התומכים בתוכניתו. קריקסוס ותומכיו מתקדמים לכיוון רומא תוך שהם מסבים אבדות קשות לרומאים, אולם בשערי העיר מתייצבים מולם קראסוס וצבאו ומצליחים להביס אותם. טיבריוס בנו של קראסוס עורף את ראשו של קריקסוס ובכך מדכא את המתקפה. אגרון ועוד 500 מתומכיו של קריקסוס נופלים בשבי הרומאים. קראסוס מחליט להעביר מסר לספרטקוס ושולח את ראשו של קריקסוס יחד עם ניביה הפצועה למקום מושבם של ספרטקוס ותומכיו. ספרטקוס הכואב את נפילת חברו הטוב מחליט לנקום ורוקם מזימה חכמה במהלכה הוא חוטף את טיבריוס יחד עם חיילים רומאים נוספים. ספרטקוס מאלץ את הרומאים החטופים להילחם בזירה כמו גלאדיאטורים כדי שדמם יהיה לזכרו של קריקסוס. במהלך קרבות אלה מגיע קיסר בהוראתו של קראסוס ומציע את 500 תומכיו של קריקסוס לספרטקוס בתמורה לחייו של טיבריוס. ספרטקוס מסכים להחלפה, אולם בעת החלפת השבויים טיבריוס נרצח על ידי אחת מהשפחות של קראסוס שנאנסה על ידי טיבריוס. קראסוס שכואב את מות בנו מחליט לצאת למתקפה כוללת רבת עוצמה נגד ספרטקוס וצבא העבדים. ספרטקוס וחייליו יוצאים למלחמה בידיעה כי מספרם נחות וסיכוייהם לנצח נמוכים, אולם הם מפתיעים את קראסוס וצבאו בשלב הראשון בעזרת חיל פרשים בראשותו של גאניקוס. ספרטקוס גורם לפציעתו של קראסוס שנמלט מהקרבות בעזרת חייליו אולם הוא רודף אחריו, הורג את שומרי ראשו ומתייצב איתו לקרב ראש בראש. בשלב זה מתרחשת תפנית בשדה הקרב לטובת הרומאים ומספרם הרב ורבים מחייליו של ספרטקוס נופלים ביניהם ניביה, ואחרים כמו גאניקוס נופלים בשבי הרומאים ונצלבים. ספרטקוס מצליח להכניע את קראסוס אך ברגע שבא להורגו מתייצבים חייליו של קראסוס לעזרתו ונועצים חניתותיהם בספרטקוס. קראסוס וצבאו, בעזרתו הרבה של קיסר נוחלים הצלחה ומביסים את צבא העבדים באופן סופי.
הסדרה צולמה בסגנון דומה לזה שבו צולם הסרט "300". כמו כן, הסרט "גלדיאטור" שימש השראה לאווירה הכללית של הסדרה. כל סצנה בסדרה צולמה מול מסך ירוק, ואפקטים מיוחדים יוצרים את מה שנראה ברקע.
ב-22 בדצמבר 2009, כחודש לפני שהעונה הראשונה עלתה לשידור, פורסם כי הסדרה אושרה להפקתה של עונה שנייה. אולם, במרץ 2010 פורסם כי צילומי העונה השנייה נדחו ל-2012 לאחר שהתגלה כי השחקן הראשי המגלם את ספרטקוס, אנדי ויטפילד, אובחן בסרטן מסוג לימפומה שאינה הודג'קין. דחיית הצילומים באה לאפשר לוויטפילד לעבור את הבדיקות הנחוצות כדי לבדוק האם הוא יוכל להמשיך לככב בסדרה. בעקבות דחיית ההפקה, רשת Starz הודיעה כי ב-2011 תעלה לשידור מיני סדרת פרולוג בת שישה פרקים הנקראת "ספרטקוס: אלי הזירה". המיני סדרה מספרת את סיפורו של קווינטוס בטיאטוס, המגולם על ידי ג'ון האנה, לפני אירועי העונה הראשונה. הפקתה החלה בקיץ 2010, והמיני סדרה עלתה לשידור בינואר 2011.
באמצע 2010 נראה היה כי ויטפילד בריא מספיק כדי לחזור לעונה השנייה, אך לקראת סוף 2010 התגלה כי הסרטן שלו חזר, והוא לא יוכל להמשיך להופיע בסדרה. רשת Starz האמינה כי יש להמשיך בסדרה, למרות שהיו מחשבות לבטל את הסדרה מפני שוויטפילד לא יחזור. בסופו של דבר ויטפילד נתן לרשת את ברכת הדרך להמשיך בתוכנית בלעדיו, והרשת החליטה ללהק את דמותו של ספרטקוס מחדש. לאחר כמה חודשים נפטר ויטפילד מהמחלה[2].
בינואר 2011, פורסם כי השחקן האוסטרלי ליאם מקינטייר לוהק לגלם את ספרטקוס[3], והוא המשיך לגלם את דמותו גם בעונה השלישית. העונה השנייה עלתה לשידור ב-27 בינואר 2012 בשם "ספרטקוס: נקמה"[4]. ב-4 ביוני 2012 נמסר כי הסדרה חודשה לעונה שלישית ואחרונה, שתיקרא "ספרטקוס: מרד הארורים"[5], והיא עלתה לשידור ב-25 בינואר 2013.
ב-29 בנובמבר 2012 נודע כי רשת הטלוויזיה מתכוונת להפיק סדרת ספין אוף המתמקדת בדמותו של גאיוס יוליוס קיסר - דמות אשר הוצגה בעונתה השלישית של הסדרה[6].
פרק הבכורה של הסדרה קבע שיא חדש לרשת השידור, עם 553 אלף צופים ו-1.285 מיליון צופים למשך העונה כולה. אתר הביקורות Metacritic נתן לסדרה ציון של 54% בהתבסס על 22 ביקורות המבקרים, וציון כללי של 8.1 מתוך 10 לפי 247 ביקורות[7]. קן טאקר מאנטרטיינמנט ויקלי מציין שהסדרה "מקבלת השראה מהסרט '300' של זאק סניידר אך בעלת שורשים עמוקים יותר של סדרות כ'זינה הנסיכה הלוחמת' ו'הרקולס: המסעות המופלאים'", וכן היא "התענוג הלא-כל-כך-אסור של העונה"[8]. רוברט לויד מלוס אנג'לס טיימס מציין כי "ג'ון האנה שומר על הסדרה מקורקעת בגילומו של אדם העוסק בעסק מלחיץ ויומיומי"[9].
המפיקים סטיבן ס. דינייט ורוברט טפרט ציינו כי שני היסטוריונים נשכרו על מנת לשמש כיועצים בסדרה. למרות זאת, ישנן מספר טעויות היסטוריות ושינויים מרחיקי לכת. הפרטים אודות חייו של ספרטקוס טרם מרד העבדים, כפי שהצטייר בעונה הראשונה, הוגבלו לעובדה שהוא היה עריק רומאי. בין שאר ההבדלים ההיסטוריים נמנים: