הופעת הבכורה המקצועית של הרנוי כסולנית עם תזמורת הייתה בגיל עשר. הופעותיה כסולנית תזמורת והרסיטלים הראשונים שלה בקרנגי הול שבניו יורק בשנת 1982 קצרו שבחים הן מצד המבקרים והן מקהל המאזינים.
הרנוי ביצעה והקליטה בהופעת בכורה עולמית את הקונצ'רטו לצ'לו של אופנבך בשנת 1983 ואת הקונצ'רטו לצ'לו של ארתור בליס בהופעת בכורה בצפון אמריקה. כמו כן הקליטה בפעם הראשונה כמה קונצ'רטי של ויוואלדי.
הרנוי ידועה בדימוי הזוהר שלה ובהופעה המזכירה דוגמנית אופנה, תכונות שהובלטו לא פעם כדי לקדם את המוזיקה שלה. במובן זה היא נחשבת לחלוצת הסגנון הזוהר, שהופיע בשנות ה-90 אצל נגני מוזיקה קלאסית דוגמת הכנרתונסה-מיי ורביעיית המיתרים בונד.[1][2]
^Harnoy has enjoyed the benefits of a long (by postmodern standards) association with a major label, BMG <Classics, beginning in 1987. These recordings elicited considerable comment, not so much from the music involved as from the dolled-up, glamour-conscious photos on the front covers of the releases. Some critics carped about Harnoy's pop star appearance, and in doing so missed the brave stand Harnoy made for neglected and significant cello music -- Harnoy recorded nearly all of the Vivaldi concertos, the mega-difficult Offenbach concerto, and works by Viotti, Myslivecek, and Lalo. (Answers.com )