לידה |
פברואר 1887 ט"ז בשבט ה'תרמ"ז חלב, האימפריה העות'מאנית |
---|---|
פטירה |
25 במאי 1970 (בגיל 83) י"ט באייר ה'תש"ל ירושלים, ישראל |
מקום קבורה | הר המנוחות |
מדינה | ישראל |
תקופת הפעילות | ? – 25 במאי 1970 |
רבותיו | הרב אברהם חיים עדס |
תלמידיו | הרב עובדיה יוסף, הרב מרדכי אליהו, הרב בן ציון אבא שאול הרב חיים דוד הלוי ועוד |
חיבוריו | עלה עזרא |
הרב עזרא עטייה (לעיתים: עטיא; ט"ז בשבט ה'תרמ"ז - י"ט באייר ה'תש"ל, פברואר 1887 - 25 במאי 1970) היה ראש ישיבת פורת יוסף, ומגדולי הדור הספרדיים ומראשי הישיבות הבולטים במאה ה-20. ממעצבי דרכה של היהדות החרדית הספרדית בארץ ישראל.
נולד בחלב (ארם צובא) שבסוריה, אז חלק מהאימפריה העות'מאנית, ללאה ולרב יצחק עטייה, שניהם ממשפחות רבנים בקהילה החלבית. הוא נולד אחרי שנים רבות שבהן התקשתה אמו ללדת. מסופר כי אמו הלכה לעיר תדף, להתפלל בבית הכנסת של עזרא הסופר ושם נדרה שאם תיפקד ותלד בן, תקרא את שמו עזרא ותקדיש את חייו לתורה.
בילדותו התחנך בעיר חלב אצל הרב יהודה (אצלאן) עטייה[1] והרב שאול מטלוב עבאדי. כבר בגיל צעיר ייעדו הרב אצלאן לגדולות והחל ללמדו מסכתות קשות בש"ס. המשפחה עלתה לארץ כאשר היה בגיל 16. על אף המצב הכלכלי הקשה ביותר של המשפחה, לא נשלח לעבוד לפרנסת הבית, בשל הבטחת אמו להקדיש אותו לתורה.
בהמשך, הרבנים עזרא הררי רפול, שלום הדאיה ואברהם חיים עדס התחייבו לתמוך בו כלכלית בעזרת עשירי הקהילה החלאבית, על מנת שימשיך לעסוק בתורה.
בשנת 1907 החל ללמוד בישיבת אוהל מועד, לימים ישיבת פורת יוסף, כאשר ראשי הישיבה היו הרב רפאל שלמה לניאדו והרב יוסף ידיד הלוי. בישיבה היה נחשב לעילוי ולמד בחברותא עם הרב יוסף ידיד הלוי. הרב עטייה נודע בהתמדתו בתורה. הרב יצחק נסים, הרב הראשי לישראל לשעבר, סיפר, כי הרב עזרא עטייה שימש לו כמקור השראה ללימוד בהתמדה. בשנת 1908 הוא התחתן עם בוליסה סאלם, בתו של הרב אברהם סאלם.
בתחילת מלחמת העולם הראשונה התבקש על ידי הרב אברהם חיים עדס לעבור למצרים על-מנת לחמוק מגיוס לצבא העות'מאני, כך שיוכל להמשיך ללמוד תורה. במצרים לימד תורה במשך שמונה שנים בישיבת "כתר תורה" ובישיבת "אהבה ואחווה". כשחזר לארץ החל ללמד בישיבת פורת יוסף, שנוסדה ב-1923, כמשגיח (בין תפקידי המשגיח בתקופה הזו היה גם מסירת שיעורים). בשנת 1925, לאחר מותו של ראש הישיבה הרב רפאל שלמה לניאדו, נתמנה לראש הישיבה. הוא כיהן במשרה זו במשך 45 שנה, עד לשנת 1970.
בישיבה זו העמיד תלמידים הרבה, ורבים מהם הפכו לאחר מכן להיות ראשי קהילות בישראל, בארצות הברית ובדרום אמריקה. המפורסם מבין תלמידיו הוא הרב עובדיה יוסף, אשר הרב עטייה שימש עבורו כאב רוחני. תלמידים מפורסמים נוספים הם: הרב יהודה צדקה, הרב בן ציון אבא שאול, הרב מרדכי אליהו, הרב חיים דוד הלוי, הרב דוד שלוש רבה של העיר נתניה, הרב ציון לוי (הרב הראשי של פנמה), והרב ברוך בן-חיים רב בקהילת החלבים בניו יורק.
הרב מונה להיות חבר בבית הדין הספרדי, תפקיד אותו מילא 20 שנה. הרב היה מקובל מאוד על הרבנים צבי פסח פרנק והחזון איש. החזון איש אמר עליו שסברתו כשל אחד מן הראשונים.[2]
נודע כמתמיד גדול, ותלמידיו העידו כי לא היו רואים אותו מעולם יושב בטל, אלא עסק בלימודו בכל עת.[3]
נפטר במוצאי ל"ג בעומר, י"ט באייר תש"ל (1970). הוא נטמן בהר המנוחות בגבעת שאול בירושלים. השאיר אחריו שישה בנים ובת אחת. אחד מבניו, הרב דוד עטייה, היה חבר בבית הדין בירושלים והקים בית מדרש לזכרו בשם "היכל עזרא".
הרב עטיה דגל בשיטת דרך קצרה, ולימודו היה בהיר ביותר ומסודר מאוד. בשל בהירותו הבלתי רגילה יכול היה לקצר בלשונו אף בדיונים תלמודיים מורכבים.[3]
ספרי החידושים והשו"ת שלו היו בספרייה בישיבת פורת יוסף, והם אבדו עם הכיבוש הירדני של העיר העתיקה והרס הישיבה במלחמת העצמאות. בשנת תשכ"ח קיבל פרס כבוד מטעם פרס הרב קוק.
בשנת 2011 הוציא לאור נכדו-הרב יהודה עטיה את הספר "האיש על העדה" בהוצאת פלדהיים ובו קורות חייו של הרב עזרא עטיה ומשפחתו ותמונות נדירות.
בשנת 2021 יצא לאור ספר "משנת רבינו" בהוצאת טקסט רץ, ובו פסיקות הלכתיות וכן הגות ממשנתו.
הרב דוד עטיה כיהן כדיין בבית הדין הגדול וראש ישיבת היכל עזרא
יוסף נפטר בתשפ"ד
תקופת חייו של הרב עזרא עטייה על ציר הזמן |
---|
|
הקודם: הרב רפאל שלמה לניאדו |
ראש ישיבת פורת יוסף | הבא: הרבנים בן ציון אבא שאול ויהודה צדקה |