עזרא עטייה

הרב עזרא עטייה

לידה	פברואר 1887 ט"ז בשבט ה'תרמ"ז חלב, האימפריה העות'מאנית
פטירה	25 במאי 1970 (בגיל 83) י"ט באייר ה'תש"ל ירושלים, ישראל
מקום קבורה	הר המנוחות
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	? – 25 במאי 1970
רבותיו	הרב אברהם חיים עדס
תלמידיו	הרב עובדיה יוסף, הרב מרדכי אליהו, הרב בן ציון אבא שאול הרב חיים דוד הלוי ועוד
חיבוריו	עלה עזרא

הרב עזרא עטייה (לעיתים: עטיא; ט"ז בשבט ה'תרמ"ז - י"ט באייר ה'תש"ל, פברואר 1887 - 25 במאי 1970) היה ראש ישיבת פורת יוסף, ומגדולי הדור הספרדיים ומראשי הישיבות הבולטים במאה ה-20. ממעצבי דרכה של היהדות החרדית הספרדית בארץ ישראל.

ביוגרפיה

נולד בחלב (ארם צובא) שבסוריה, אז חלק מהאימפריה העות'מאנית, ללאה ולרב יצחק עטייה, שניהם ממשפחות רבנים בקהילה החלבית. הוא נולד אחרי שנים רבות שבהן התקשתה אמו ללדת. מסופר כי אמו הלכה לעיר תדף, להתפלל בבית הכנסת של עזרא הסופר ושם נדרה שאם תיפקד ותלד בן, תקרא את שמו עזרא ותקדיש את חייו לתורה.

ילדותו

בילדותו התחנך בעיר חלב אצל הרב יהודה (אצלאן) עטייה^[1] והרב שאול מטלוב עבאדי. כבר בגיל צעיר ייעדו הרב אצלאן לגדולות והחל ללמדו מסכתות קשות בש"ס. המשפחה עלתה לארץ כאשר היה בגיל 16. על אף המצב הכלכלי הקשה ביותר של המשפחה, לא נשלח לעבוד לפרנסת הבית, בשל הבטחת אמו להקדיש אותו לתורה.

בהמשך, הרבנים עזרא הררי רפול, שלום הדאיה ואברהם חיים עדס התחייבו לתמוך בו כלכלית בעזרת עשירי הקהילה החלאבית, על מנת שימשיך לעסוק בתורה.

בחרותו

בשנת 1907 החל ללמוד בישיבת אוהל מועד, לימים ישיבת פורת יוסף, כאשר ראשי הישיבה היו הרב רפאל שלמה לניאדו והרב יוסף ידיד הלוי. בישיבה היה נחשב לעילוי ולמד בחברותא עם הרב יוסף ידיד הלוי. הרב עטייה נודע בהתמדתו בתורה. הרב יצחק נסים, הרב הראשי לישראל לשעבר, סיפר, כי הרב עזרא עטייה שימש לו כמקור השראה ללימוד בהתמדה. בשנת 1908 הוא התחתן עם בוליסה סאלם, בתו של הרב אברהם סאלם.

כראש ישיבה

בתחילת מלחמת העולם הראשונה התבקש על ידי הרב אברהם חיים עדס לעבור למצרים על-מנת לחמוק מגיוס לצבא העות'מאני, כך שיוכל להמשיך ללמוד תורה. במצרים לימד תורה במשך שמונה שנים בישיבת "כתר תורה" ובישיבת "אהבה ואחווה". כשחזר לארץ החל ללמד בישיבת פורת יוסף, שנוסדה ב-1923, כמשגיח (בין תפקידי המשגיח בתקופה הזו היה גם מסירת שיעורים). בשנת 1925, לאחר מותו של ראש הישיבה הרב רפאל שלמה לניאדו, נתמנה לראש הישיבה. הוא כיהן במשרה זו במשך 45 שנה, עד לשנת 1970.

ישיבת פורת יוסף, בראשה עמד הרב

בישיבה זו העמיד תלמידים הרבה, ורבים מהם הפכו לאחר מכן להיות ראשי קהילות בישראל, בארצות הברית ובדרום אמריקה. המפורסם מבין תלמידיו הוא הרב עובדיה יוסף, אשר הרב עטייה שימש עבורו כאב רוחני. תלמידים מפורסמים נוספים הם: הרב יהודה צדקה, הרב בן ציון אבא שאול, הרב מרדכי אליהו, הרב חיים דוד הלוי, הרב דוד שלוש רבה של העיר נתניה, הרב ציון לוי (הרב הראשי של פנמה), והרב ברוך בן-חיים רב בקהילת החלבים בניו יורק.

הרב מונה להיות חבר בבית הדין הספרדי, תפקיד אותו מילא 20 שנה. הרב היה מקובל מאוד על הרבנים צבי פסח פרנק והחזון איש. החזון איש אמר עליו שסברתו כשל אחד מן הראשונים.^[2]

נודע כמתמיד גדול, ותלמידיו העידו כי לא היו רואים אותו מעולם יושב בטל, אלא עסק בלימודו בכל עת.^[3]

נפטר במוצאי ל"ג בעומר, י"ט באייר תש"ל (1970). הוא נטמן בהר המנוחות בגבעת שאול בירושלים. השאיר אחריו שישה בנים ובת אחת. אחד מבניו, הרב דוד עטייה, היה חבר בבית הדין בירושלים והקים בית מדרש לזכרו בשם "היכל עזרא".

מורשתו החינוכית והתורנית

הרב עטיה דגל בשיטת דרך קצרה, ולימודו היה בהיר ביותר ומסודר מאוד. בשל בהירותו הבלתי רגילה יכול היה לקצר בלשונו אף בדיונים תלמודיים מורכבים.^[3]

כתביו

ספרי החידושים והשו"ת שלו היו בספרייה בישיבת פורת יוסף, והם אבדו עם הכיבוש הירדני של העיר העתיקה והרס הישיבה במלחמת העצמאות. בשנת תשכ"ח קיבל פרס כבוד מטעם פרס הרב קוק.

בשנת 2011 הוציא לאור נכדו-הרב יהודה עטיה את הספר "האיש על העדה" בהוצאת פלדהיים ובו קורות חייו של הרב עזרא עטיה ומשפחתו ותמונות נדירות.

בשנת 2021 יצא לאור ספר "משנת רבינו" בהוצאת טקסט רץ, ובו פסיקות הלכתיות וכן הגות ממשנתו.

ילדיו

הרב דוד עטיה כיהן כדיין בבית הדין הגדול וראש ישיבת היכל עזרא

יוסף נפטר בתשפ"ד

מתלמידיו

• הרב עובדיה יוסף
• הרב בן ציון אבא שאול
• הרב שלום כהן
• הרב שמעון בעדני
• הרב אברהם שלוש (כפר סבא)
• הרב דוד שלוש (נתניה)
• הרב יצחק אבא שאול
• הרב מרדכי אליהו
• רבי יצחק שלום סופר מדפיס ומו"ל ספרי זקינו הרב יעקב חיים סופר בעל כף החיים אביו של הרב יעקב חיים סופר ובן דודו של הרב מרדכי אליהו
• הרב חיים דוד הלוי
• הרב יעקב חי אבא שאול
• הרב יהודה צדקה
• הרב ציון לוי רבה של פנמה
• הרב שלום מזרחי דיין בבית הדין לעדה הספרדים בירושלים שנת תש"י 1950
• הרב ברוך בן חיים רבם של החלבים בניו יורק.
• הרב משה טופיק
• הרב צבי סימן טוב ראש ישיבת אור התורה והרב הראשי לעדה האפגנית
• הרב בן ציון מוצפי
• הרב עזרא בצרי
• הרב שלמה בן שמעון
• הרב יצחק אפרים אבא שאול
• הרב משה צדקה
• הרב משה מאיה
• הרב יחיאל אבוחצירא רבה הספרדי של העיר רמלה
• הרב ניסים בן שמעון
• הרב אליהו בן חיים (ניו יורק)
• הרב יחזקאל סיטון
• הרב אלעזר אבוחצירא
• הרב יעקב טופיק אביעזרי רב העיר ביתר עלית
• הרב דוד צדקה
• הרב יוסף חיים שרבני

תקופת חייו של הרב עזרא עטייה על ציר הזמן
ציר הזמן

לקריאה נוספת

• מירי פאר, המורה, ירושלים 1990 ה'תש"ן
• שו"ת עלה עזרא, ה'תשנ"ט
• סיפורים מפי הרב על מרן ראש הישיבה הגאון רבי עזרא עטייה זצ"ל, באתר הרב מרדכי אליהו, ‏13 במאי 2020
• עטיה, יהודה, האיש על העדה - רבי עזרא עטיה זצ"ל, ירושלים, תשע"א, באתר אוצר החכמה
• ספר הזיכרון כנסת עזרא, ה'תשנ"ח-ה'תש"ס, בעריכת נחום בצלאל.

קישורים חיצוניים

• עזרא עטייה, באתר "החכם היומי"
• עזרא בן יצחק עטייה (1887-1970), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. מחבר הספר "מנחת יהודה, ארם צובא, תרפ"ד
2. חנני ברייטקופף, ‏יובל שנים להסתלקותו: המונים בעצרת לזכר הגאון רבי עזרא עטיה זי"ע, באתר כיכר השבת, 9 במאי 2021
3. הרב יעקב תופיק אביעזרי בריאיון לישראל כהן, מגזין הקהילות - גיליון כ"ו, ירושלים: איגוד עמלי התורה, ה'תשפ"ב, עמ' 4

הקודם: הרב רפאל שלמה לניאדו

ראש ישיבת פורת יוסף

הבא: הרבנים בן ציון אבא שאול ויהודה צדקה