| |||
מדינה | הונגריה | ||
---|---|---|---|
חבל | המישור הגדול הצפוני | ||
מחוז | סבולץ'-סטמאר-ברג | ||
נפה | נפת פהרדיארמט | ||
שטח | 52.46 קמ"ר | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 7,823[1] (1 בינואר 2020) | ||
קואורדינטות | 47°59′06″N 22°31′01″E / 47.985°N 22.516944444444°E | ||
אזור זמן | UTC +1 | ||
http://www.fehergyarmat.hu/ | |||
פהרדיארמט (בהונגרית: Fehérgyarmat, ביידיש פעהערגיארמאט) היא עיר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג שבצפון-מזרח הונגריה.
בדומה ליישובים רבים באירופה, גם אוכלוסיית פהרדיארמט קטנה משמעותית בעשרות השנים האחרונות, מ-8,953 תושבים בשנת 1990 עד 7,823 תושבים בשנת 2020.
יהודים ראשונים החלו להתיישב בפהרדיארמט במחצית השנייה של המאה ה-18 לאחר שהוזמנו לעבוד אצל בעל האחוזה המקומית שאנדור קארוי. היהודים פיתחו את חיי המסחר בעיירה ושיווקו את התוצרת החקלאית המקומית שכללה ריבות וצמר.
בשנת 1930 נמנו בעיירה 25 סוחרים, 30 בעלי מלאכה, 5 בעלי אחוזות, 7 בעלי משקים, 9 תעשיינים, 3 רופאים, 5 עורכי דין, וטרינר, רוקח ושני מטאטאי רחובות.
עד שנת 1810 הייתה הקהילה כפופה לרבנות צ'נגר ואז הפכה לקהילה עצמאית.
בזמן הקרע ביהדות הונגריה בקונגרס של יהודי הונגריה בשנים 1869 ו-1868 בין חרדים למשכילים, הצטרפה הקהילה לזרם האורתודוקסי.
משנת 1885 נעשו כפופים לרבנות פהרדיארמט כפרי הסביבה: סטמארצ'קה, סמושאוילק, דרנו, יאנקמאיטיש, צ'הולץ, קישנמן, פניגה, שונקאד, טורישטוואנדי (Túristvándi), טיסצ'צ'ה, מילוטה, מאנד, טיסקורוד, קרשמיין, נמשבורזובה, נג'סקרש וצגנדאניאד.
בנוסף לבית כנסת, היו במקום גם בית מדרש, "שטיבל" ומוסדות צדקה כמו "תפארת בחורים", חברה קדישא ואגודת בחורים.
בית הספר נוסד בשנת 1906 ובמקום היו גם "חדר", "תלמוד תורה" וישיבה.
בעיר עדיין קיים בית קברות יהודי[2].
בתקופת "הטרור הלבן" בין השנים 1921 ל-1919 ובוצעו בידי גורמים צבאיים ימניים לאחר נפילת הממשלה הקומוניסטית בהונגריה, הוכרז חרם כלכלי וחברתי על היהודים. יהודים אחדים הותקפו והוכו ברחובות ובעקבות זאת יהודים רבים עזבו את העיירה והיגרו לארצות הברית וקנדה.
בשנת 1944 כתבו יהודי הקהילה בדף הקהילה שלהם במפקד קהילות הונגריה כי בקהילה היו 708 חברים ורב הקהילה היה הרב יעקב יונגרייס ובשני בתי הספר של הקהילה למדו 108 ילדים[3]
במרץ 1944, עם כניסת הצבא הגרמני להונגריה, הוחל בריכוז יהודי העיר תוך שיתוף פעולה מלא של תושבי המקום. באפריל הועברו כל יהודי המקום לגטו מאטסלקה, שם הוחזקו כחודש בתנאים קשים. במאי יצא המשלוח הראשון ממאטסאלקה למחנה ההשמדה אושוויץ, ועד סוף מאי 1944 חוסל הגיטו[4].
לאחר השואה חזרו 84 ניצולים, רובם ממחנות עבודות הכפייה ומיעוטם מאושוויץ. החוזרים ארגנו מחדש את הקהילה אך לאחר קום המדינה עלו 23 מיהודי המקום לישראל ושאר היהודים לא נשארו בעיר.
שנה | מספר היהודים בעיר[5] | כלל האוכלוסייה |
---|---|---|
1840 | 56 | |
1880 | 325 | 3,254 |
1910 | 621 | |
1920 | 623 | |
1930 | 679 | |
1941 | 774 | 5,779 |
ֶ