פיליפ דימיטרוב

פיליפ דימיטרוב דימיטרוב
Филип Димитров Димитров

לידה	31 במרץ 1955 (בן 69) סופיה, הרפובליקה העממית הבולגרית
מדינה	בולגריה
השכלה	אוניברסיטת סופיה בית הספר הראשון ללימודי אנגלית
מפלגה	מפלגת הירוקים של בולגריה
בת זוג	אלנה גורגוייבה
ראש ממשלת בולגריה ה־42 8 בנובמבר 1991 – 29 בדצמבר 1992 (שנה) סגני ראש הממשלה סבטוסלב לוצ'ניקוב סטויאן גאנב ניקולה וסילב אילקו אשכנזי → דימיטר פופוב ליובן ברוב ←
פרסים והוקרה
מדליית החופש ע"ש טרומן-רייגן (1999)

פיליפ דימיטרוב דימיטרוב (בבולגרית: Филип Димитров Димитров; ‏נולד ב-31 במרץ 1955, סופיה, הרפובליקה העממית הבולגרית) הוא פוליטיקאי, דיפלומט ועורך דין ממוצא יהודי, אשר בין 1991 ל-1992 כיהן כראש ממשלת בולגריה.

ראשית חייו והקריירה הפוליטית

דימיטרוב נולד בסופיה בירת בולגריה לאם יהודייה ולאב בולגרי.^[1] ב-1977 הוסמך למשפטים באוניברסיטת סופיה. בין 1979 ל-1990 עסק בעריכת דין וב-1989 מונה למזכיר איגוד עורכי הדין והיה פעיל במפלגת איחוד הכוחות הדמוקרטיים שהוקמה כאופוזיציה לשלטונה של המפלגה הקומוניסטית הבולגרית. ב-1990 מונה ליושב ראש המפלגה, תפקיד שמילא עד 1994.

כהונת ראש הממשלה

לאחר התפטרותו של דימיטר פופוב עלה בידי דימיטרוב להקים ממשלה שנסמכה על קואליציית מיעוט בפרלמנט הבולגרי. ממשלו של דימיטרוב פעל בתחום האחדת זכויות האזרח בקרב כל השכבות האתניות באוכלוסייה הבולגרית, תוך יצירת מנגנוני פיקוח על גורמי האכיפה. דימיטרוב גילה זיקה למערב מתוך שאיפה להיות חלק מהאיחוד האירופי וממשלו הכיר בעצמאות מקדוניה.

דימיטרוב יישם רפורמות כלכליות שבהן החל קודמו במטרה לייצב כלכלת שוק במשק הבולגרי. רפורמות אלו, שהיו משמעותיות ויושמו בקצב מהיר, הביאו לפגיעה קשה בענף החקלאות בבולגריה שלא היה ערוך לתנאי תחרות מודרניים וכפועל יוצא מכך תנובת הענף ירדה באופן ניכר ונרשמה הגירה פנימית מאזורים כפריים לערים הגדולות במדינה והגירת עבודה אל מחוץ לבולגריה. בתקופת כהונתו הותר מתן אזרחות בולגרית ליהודים שהיגרו מהמדינה. בשלהי 1992 נפלה ממשלתו של דימיטרוב בהצבעת אי-אמון.

לאחר כהונת ראש הממשלה

ב-1997 מונה לשגריר בולגריה לאו"ם ומאוגוסט 1998 עד ינואר 2002 כיהן כשגריר בולגריה לארצות הברית. בה בעת הועסק דימיטרוב באוניברסיטה האמריקאית בבולגריה, שבה הרצה בתחומי מדע המדינה. בהמשך, כיהן דימיטרוב כחבר הפרלמנט הבולגרי וב-2005 נבחר לסגן היושב-ראש. ב-2007 כיהן כחבר הפרלמנט האירופי. ב-2008 הודיע דימיטרוב על פרישתו מהחיים הפוליטיים ובהמשך קיבל משרת מרצה אורח באוניברסיטת ניופורט ניוז שבווירג'יניה. ב-15 בספטמבר 2010 מונה לשגריר האיחוד האירופי בגאורגיה,^[2] וכיהן עד 2014. בין השנים 2015–2024 כיהן כשופט בבית המשפט החוקתי של בולגריה (אנ').

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פיליפ דימיטרוב בוויקישיתוף

הערות שוליים

1. פיליפ דימיטרוב, באתר jewprom.50webs.com (באנגלית).
2. הודעת מינויו לשגריר האיחוד האירופי לגאורגיה, באתר consilium.europa.eu, אוחזר ב-22 בספטמבר 2011 (באנגלית) .

הקודם: דימיטר פופוב

ראש ממשלת בולגריה 8 בנובמבר 1991 – 30 בדצמבר 1992

הבא: ליובן ברוב