פראגה
 | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר |
ורשה  |
| שטח |
33.8 קמ"ר |
| אוכלוסייה | 243,949 |
| קואורדינטות | 52°15′07″N 21°03′03″E / 52.251980555556°N 21.050830555556°E |
 המיקום של מחוז פראגה בוורשה | |
  | |
פראגה (בפולנית: Praga) הוא אזור היסטורי בעיר ורשה הממוקם במרכז העיר לאורך הגדה המזרחית של נהר ויסלה. בעבר פראגה הייתה עיר בפני עצמה שהייתה פרוור של ורשה. מבין רובעי ורשה המודרניים האזור מורכב בעיקר מהרבעים פראגה-דרום ופראגה-צפון, אבל לעיתים ההגדרה כוללת גם חלקים מהרבעים טרגובק, ביאלולנקה, רמברטוב, ואוור ווסולה.
אטרקציות תיירות בולטות באזור זה כוללות בין היתר את האצטדיון הלאומי, גן החיות של ורשה, פארק סקרישב, מוזיאון הוודקה הפולני, ומוזיאון פראגה.
נכון לשנת 2022 הכיל המחוז 243,949 תושבים. המחוז משתרע על פני 33,8 קמ"ר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פראגה הייתה במקור יישוב קטן אשר היה ממוקם בגדה המזרחית של נהר הוויסלה ישירות מול החלק ההיסטורי של ורשה ומריאנשטאט (אנ') (שניהם מהווים כיום חלק מהעיר ורשה). היישוב מוזכר לראשונה ב-1432. שם היישוב נגזר מהפועל הפולני "prażyć", שפירושו לשרוף, שכן במקור שרפו אזור מיוער על מנת ליצור מקום להקים בו את היישוב. הנהר הרחב שהפריד בין פראגה לורשה גרם לכך שהיישוב התפתח בתחילה באופן עצמאי מהעיר הסמוכה. למרות שלאורך השנים היו ניסיונות רבים לבנות גשר קבוע שיעבור על פני הנהר ויחבר בין ורשה לפראגה, אך אף אחד מהם לא הצליח ופראגה נשארה ישות נפרדת עד למאה ה-18. לבסוף, בשנת 1791, בתקופת שלטונו של סטניסלאב פוניאטובסקי, פראגה הפכה באופן רשמי לרובע של ורשה. בתקופה זו התיישב בפראגה ברק יוסלביץ' יהודי-ליטאי שהיה לגיבור המרד הפולני.
ב-4 בנובמבר 1794 התרחש בתחומי האזור קרב פראגה (אנ') שהיה חלק מהתגובה של האימפריה הרוסית למרד קושצ'יושקו (אנ') ובמהלכו הרוסים ניצחו, כבשו את האזור, וביצעו בו טבח נגד האוכלוסייה האזרחית של פראגה, שהסתיים עם כ-20 אלף הרוגים מתושבי פראגה.
בניגוד לחלקים המערביים של ורשה, במהלך מלחמת העולם השנייה פראגה לא ספג נזקים עצומים, ובשל כך במהלך תקופת השיקום של ורשה היו ממוקמים במחוז משרדים ומתקנים ציבוריים רבים.
הקהילה היהודית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – יהדות פראגה
בפרבר פראגה התקיימה קהילה יהודית חשובה.
בשנת 1760 הייתה בפראגה קהילה משגשגת בת כמה אלפי יהודים, וב-1775 התיר הסיים הפולני באופן רשמי ליהודים להתיישב בפראגה, לבנות בה בתים ולעסוק במסחר. בשנת 1780 השיגה הקהילה רישיון לבניית בית קברות יהודי בכפר הסמוך טרגובה, וב-1784 כבר נמצאו בפראגה בית שחיטה, מקווה, בית מדרש, חברת תהילים, תלמודי תורה ומוסדות נוספים. בקהילה היו גם חסידים רבים, בהנהגת רבי ישעיה מושקט.
ב-4 בנובמבר 1794 נערך על אדמת פראגה קרב פראגה (אנ'), במהלכו הביס הגנרליסימו הרוסי הגדול אלכסנדר סובורוב את מגיני העיר, שעליהם נמנה גדוד יהודי בן 500 לוחמים בפיקוד ברק יוסלביץ'. כמעט כל הלוחמים היהודים נהרגו בקרב, ולאחר הכיבוש ערכו הרוסים טבח ביהודי פראגה.
אישים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבי יוסף מחמלניק[1] - מחכמי פראגה (ככל הנראה לא כיהן בה כרב).
- רבי שלמה זלמן ליפשיץ (ה'תקכ"ה, 1765 - ה'תקצ"ט, 1839) - מחבר "חמדת שלמה", רבה של פראגה בין השנים ה'תקע"ט, 1819 - ה'תקפ"א, 1821. לאחר מכן התמנה לרבה של ורשה כולה.
- רבי ישעיה מושקט[2] - מחבר "עצי בשמים", רבה של פראגה בין השנים ה'תר"א, 1841 - ה'תרכ"ח, 1868.
- ברק יוסלביץ' (1764 – 1809) - לוחם יהודי לחירות פולין במהלך מרידת קושצ'ושקו והמלחמות הנפוליאוניות. על שמו נקרא רחוב בפראגה.
- רבי יעקב גזונדהייט (כסלו ה'תקע"ו 1815– י"ג באלול ה'תרל"ח 1878) - רבה הראשי של ורשה, נולד וגדל בפראגה.
- רבי מנחם זמבה (י"ג באלול תרמ"ג, 15 בספטמבר 1883 – י"ט בניסן תש"ג, 24 באפריל 1943) - מגדולי רבני יהדות פולין ומנהיגיה קודם השואה. יליד פראגה, התגורר בה לאורך כל חייו וביתו היה בית ועד לחכמים. עזב את פראגה רק עם גירוש היהודים לגטו ורשה, בו נורה למוות.
- משה פראגר (1909, ה'תרס"ט - 1984, ה'תשמ"ה) - סופר ופובליציסט חרדי ניצול השואה, שאף כונה על שם העיירה. עסק בחקר השואה וייסד את גנזך קידוש השם.
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
-
פיל בגן החיות של ורשה -
פארק סקרישב -
רחוב זומבקובסקה -
מוזיאון פראגה -
קרב פראגה, 4 בנובמבר 1794 -
שוק בקר בפראגה, 1912 -
בניינים במחוז פראגה לאחר ההפצצה הגרמנית בספטמבר 1939
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גבריאל ווייסמאן (עורך), ספר פראגה / פראַגער יזכור-בוך: (מוקדש לזכר קדושי עירנו...), תל אביב: ארגון יוצאי פראגה בישראל, 1974. (רוב המאמרים ביידיש ומיעוטם בעברית)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עליו ראו: רבי יוסף ב"ר ישראל ליב מחמלניק, ערכו בלקסיקון הרבני 'אישי ישראל'
- ^ עליו ראו: רבי ישעיה מושקט, ערכו בלקסיקון הרבני 'אישי ישראל'