צ'ארלס בת'רסט, ויקונט בלדיסלאו הראשון

צ'ארלס בת'רסט, ויקונט בלדיסלאו הראשון
Charles Bathurst, 1st Viscount Bledisloe
לידה 21 בספטמבר 1867
לונדון, הממלכה המאוחדת
פטירה 3 ביולי 1958 (בגיל 90)
לידני פארק, גלוסטרשייר, הממלכה המאוחדת
מדינה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
השכלה
מפלגה המפלגה השמרנית
בן או בת זוג Bertha Lopes (17 בדצמבר 18986 במאי 1926)
Elaine Bathurst, Lady Bledisloe (16 באפריל 19285 בפברואר 1956) עריכת הנתון בוויקינתונים
המושל הכללי של ניו זילנד ה־4
19 במרץ 193015 במרץ 1935
(5 שנים)
מונרך בתקופה ג'ורג' החמישי
פרסים והוקרה
  • Honorary Fellow of the Royal Society Te Apārangi
  • אביר הצלב הגדול במסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש
  • אביר מפקד במסדר האימפריה הבריטית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צ'ארלס בת'רסט, ויקונט בלדיסלאו הראשוןאנגלית: Charles Bathurst, 1st Viscount Bledisloe;‏ 21 בספטמבר 18673 ביולי 1958) היה פוליטיקאי בריטי מהמפלגה השמרנית שכיהן בשנים 19301935 בתפקיד המושל הכללי של ניו זילנד.

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'ארלס בת'רסט נולד בלונדון כבנו השני של צ'ארלס בת'רסט והתחנך בבית הספר שבעיר שרבורן שבמחוז דורסט ובאיטון קולג' ולמד באוניברסיטת אוקספורד, שם הוא סיים ב-1890 תואר במשפטים. לאחר הוא המשיך בלימודי משפטים באינר טמפל והחל את עבודתו כעורך דין ב-1892. במות אחיו הבכור הוא ירש את האחוזה המשפחתית, לידני פארק שבמחוז גלוסטרשייר.

חבר הפרלמנט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בת'רסט עבד כעורך דין לענייני מקרקעין. בבחירות הכלליות בינואר ובדצמבר 1910 הוא נבחר לבית הנבחרים הבריטי במסגרת המפלגה השמרנית מטעם מחוז הבחירה של וילטון שבמחוז וילטשייר. לאחר ששירת כמזכיר הפרלמנטרי במשרד לענייני מזון הוענק ב-1917 לבת'רסט התואר אביר מפקד במסדר האימפריה הבריטית והתואר ברון בלדיסלאו. הוא המשיך לכהן כחבר הפרלמנט עד 1928, החל מ-1924 הוא שימש כמזכיר הפרלמנטרי למשרד החקלאות והדיג והחל מ-1926 הוא היה חבר במועצה המלכותית.

המושל הכללי של ניו זילנד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום כהונתו בפרלמנט הוענק לבת'רסט התואר אביר מפואר במסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש והוא מונה לתפקיד המושל הכללי של ניו זילנד, תפקיד אותו מילא משנת 1930 ועד 1935 וזכה בו לאהדה רבה ולכבוד. חוש המצפון החברתי שלו הקנה הערכה רבה אליו במהלך תקופת השפל הגדול, בשל העובדה שהוא עמד על כך שמשכורתו תקוצץ כפי שקוצצו משכורותיהם של משרתי הציבור באותה תקופה. הלורד בלדיסלאו גם הטביע את חותמו על יחסי הלבנים והמאורים, כאשר הוא רכש בעצמו את אתר חתימת הסכם ואיטנגי והעניק אותו לאומה כאתר זיכרון. ב-1934 הוקדש אתר זה כשמורה לאומית. טקס חנוכת האתר התקיים בנוכחות אלפי אנשים, הן מאורים והן לבנים. בלדיסלאו המשיך לגלות עניין באתר גם לאחר תום כהונתו ושובו לאנגליה. הוא גם לקח חלק בהכרה בתנועת המלך באמצעות פיתוח קשרי ידידות שקשר עם המלך קורוקי והנסיכה פואה הרנגי.

בלדיסלאו גם קידם את קיומם של כמה מפעלי ספורט, שהמפורסם בהם הוא "גביע בלידסלאו" הקרוי על שמו והמוענק בתחרות השנתית המתקיימת משנת 1931 ועד היום בין נבחרות הרוגבי של אוסטרליה וניו זילנד. ב-1935 הוענקה לו מדליית היובל של המלך ג'ורג' החמישי.

לאחר שובו לאנגליה ב-1935 הוענק לו התואר ויקונט בלדיסלאו. הוא המשיך לכהן בכמה ועדות ומועצות והוענקו לו תוארי דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת בריסטול, אוניברסיטת אדינבורו ואוניברסיטת אוקספורד. ביום הולדתו ה-90 הוענקה לו מדליה מטעם החברה החקלאית המלכותית של אנגליה. הוא היה חבר בבונים החופשיים ובמהלך כהונתו כמושל הכללי הוא היה הנשיא הגדול של הלשכה הגדולה של ניו זילנד.

הלורד בלדיסלאו מת בלינדי ב-3 ביולי 1958 בגיל 90 ואת תוארו ירש בנו הבכור, בנג'מין לודלאו בת'רסט.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]