קובי אשרת

קובי אשרת
קובי אשרת, 1992
קובי אשרת, 1992
לידה 15 ביולי 1944 (בן 80)
חיפה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה יעקב ונטורה
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1962
עיסוק מוזיקאי, מלחין, מעבד מוזיקלי, מפיק, מנצח, זמר.
כלי נגינה גיטרה, פסנתר
פרסים והוקרה פרס אקו"ם (2009) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.kobioshrat.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קובי אשרת (נולד ב-15 ביולי 1944) הוא מוזיקאי, מלחין, מעבד מוזיקלי, מפיק, מנצח וזמר וישראלי. חתן "פרס אקו"ם" ו"פרס אמ"י".

אשרת נולד בחיפה בשם יעקב ונטורה, להורים שעלו בנפרד שנים לפני השואה מסלוניקי שביוון.[1] מוריס ונטורה, עמיל מכס בנמל, שגם החזיק קיוסק, בערבים לימד ריקודים סלוניים והיה המנדולינן הראשי בתזמורת כלי הפריטה של בית החרושת למלט 'נשר'. ודייזי לבית שאלתיאל, מורה לצרפתית ב'אליאנס' ומנדולינאית. לאשרת שתי אחיות גדולות.[2]

למד מכניקה עדינה בבית הספר בסמ"ת שבחיפה.

בגיל 14 הקים אשרת עם חבר ילדות צמד בשם "רון כרמל", שזכה במקום הראשון בתחרות כישרונות צעירים של "מעריב לנוער".

בהיותו ב"צופים", הקים יחד עם חברו גדי יגיל וחבר נוסף, הרכב שקראו לו "שלישיית הדובדבנים והתפוח".

התקבל ללהקת פיקוד הצפון.

השתתף בתוכניות ידיים למעלה ותן חיוך והיה מהראשונים בלהקות הצבאיות שניגן על גיטרה חשמלית.[3]

לאחר שחרורו, נשא לאישה את אלישבע, חברתו מהלהקה, שעמה עבר לקיבוצה, קיבוץ אפק, שם עבד במפעל לווסתי–לחץ. פעם בשבוע יצא ללימודי מוזיקה בתל אביב אצל אגון קרטן.

בהיותו בקיבוץ שינה את שם משפחתו ל"אשרת", אותו העתיק מהשלט "דואר נע אשרת, ליד אפק".

קריירה מוזיקלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1969 במאי להקת פיקוד דיזינגוף, דני ליטאי הציע לאשרת להלחין ללהקה שיר בנוסח רוסי שכתב יורם טהרלב. השיר, "העולם כולו נגדנו" היה להיטו הגדול הראשון של אשרת כמלחין.[4]

בשנת 1970, לאחר כשש שנים בקיבוץ אפק, עבר עם משפחתו לגוש דן והצטרף כשחקן וזמר למחזמר הרוק "קרחת" (שכתב יהונתן גפן, והלחינו אלונה טוראל ומישה סגל).[5] לצד אשרת שיחקו במחזמר קובי רכט, שולה חן ואברהם מור. המחזמר ירד מהבמות תוך פרק זמן קצר, אך אשרת חבר לקובי רכט, וביחד הקימו את צמד "הקוביות".[6] הצמד הוציא את התקליטון "למה עכשיו" שהפך ללהיט ברדיו. עוד באותה שנה חברו השניים לחנן יובל והקימו את שלישיית "שובבי ציון".[6] אלבומה היחיד של הלהקה יצא בשנת 1971 והניב להיטים כמו "איש גדול" ו"נוגה".

בתחילת 1973 החל לעבוד עם גבי שושן על אלבום הבכורה שלו "נער שחור עיניים", שיצא בהמשך השנה. אושרת עיבד את כל שירי האלבום, כשצידו האחד הכיל שירים בעברית, וצידו השני - שירים ששושן שר באנגלית. האלבום הניב להיטים גדולים כמו "שש עשרה מלאו לנער", ו"בראשית". באותה שנה שיתף פעולה עם התמלילנית והפזמונאית תלמה אליגון-רוז. הוא הלחין למילותיה לרותי נבון את "גשם בעיתו" ולעוזי פוקס את "אין לך מה לדאוג" ו"ילדונת". באותה שנה הלחין לצמד אילן ואילנית את הלהיט "גוליבר" (למילים של אהוד מנור).

בשנת 1974 היה אשרת המנהל המוזיקלי, המלחין והמעבד של תוכנית הטלוויזיה לילדים "ראש כרוב", והלחין את שיר הנושא של הסדרה.

באותה שנה הלחין את שיר הנושא לסדרה "הצריף של תמרי" (ששרה ריקי גל) והלחין לגל גם את הלהיט הגדול "השמש היא האור של העולם" (למילים של יהונתן גפן).

בשנים 19771978 היה אשרת, לצד מתי כספי, המלחין והמעבד של תוכנית הטלוויזיה לילדים "קרוסלה", לתוכנית הלחין שירים של לאה נאור.

בשנת 1978 היה אשרת המנהל המוזיקלי, המלחין והמעבד של הצגת הילדים של כוכבי "קרוסלה", חוה אלברשטיין ואברהם מור, ״מה קרה בארץ מי״ שכתבה לאה נאור.[7]

אשרת הלחין את השיר "הללויה" (למילים של שמרית אור), אשר זכה במקום הראשון בתחרות אירוויזיון 1979. השיר בוצע על ידי גלי עטרי ולהקת חלב ודבש. אשרת גם תזמר את השיר, ואף ניצח על התזמורת שניגנה את השיר באירוויזיון.

ב-1982 כתב את המוזיקה לסרט "אהבה אילמת" בבימויו של יואל זילברג.

ב-1983 כתב את המוזיקה לסרט "קוני למל בקהיר" בבימויו של יואל זילברג.

בשנת 1985 הפיק וניהל מוזיקלית את שיתוף הפעולה ההיסטורי בין צמד הדודאים וצמד הפרברים שהונצח באלבומם המשותף "הדודאים והפרברים", בו גם ניגן אשרת על גיטרה בס וכלי הקשה וכן עיבד חלק מן השירים.

בשנת 1991 היה אשרת המנהל המוזיקלי של התוכנית העשירית והאחרונה של הגשש החיוור, "כוסות רוח".

בשנת 1996 היה אשרת המלחין והמעבד של המחזמר "הגיבן מנוטרדם", שאת שיריו כתב אבי קורן, ושאותו הפיקה מרים עציוני וכתב וביים יואל זילברג.

בשנת 1997 היה אשרת המלחין והמעבד של קלטות הילדים "הטנטנים בארץ הצבעים" ו"הטנטנים בארץ הגדלים", שבהן גם שיחק לצידה של חני נחמיאס.

בשנת 1998 יצא אלבומו של בעז שרעבי "כשאת נוגעת בי" אותו עיבד והפיק אשרת.

בשנת 2007, דנה אינטרנשיונל כללה את הפזמון של ״ידידי טינטן״ שהלחין למילים של מרים ילן שטקליס, בשירה "Love Boy", (שהלחין אלי אברמוב). השיר שהפך ללהיט, נכלל באלבומה "הכל זה לטובה".

בשנת 2008, לפי הזמנת נשיא פולין, הלחין ותזמר אשרת בעזרתו של המוזיקאי אודי ברנר, יצירה סימפונית בת 25 דקות שנקראה "אירנה – קרן אור בחשיכה", לזכרה של אירנה סנדלר, חסידת אומות העולם שהצילה 2,500 ילדים מתוך גטו ורשה, ויצא עם הסינפונט של רעננה לסדרה של חמישה קונצרטים בפולין. ב-2014 הוזמן על ידי שגריר ישראל באוסטרליה, יובל רותם, לנצח על היצירה עם תזמורת הבלט של מלבורן בהשתתפות שגרירות פולין.

בשנת 2010 יצא האוסף המרובע "דרך ארוכה" הכולל את מיטב להיטיו מכל הזמנים כולל שירי ילדים ושירים מיוחדים.

בשנת 2018 הוציא את הדואט "ימי התום" עם קורין אלאל. אושרת הלחין ועיבד את השיר למילים של גילה לפידות.

בשנת 2011 השתתף בפאנל השופטים של התוכנית "היכל התהילה" בערוץ 24.

בשנת 2019 הלחין את "המנון המאה" של תנועת הצופים העבריים בישראל בהתנדבות בתור בוגר התנועה.[8]

בשנת 2021 יצא לאור "שיר גיל" - דואט משותף של אילנית וטל סונדק. את השיר הלחין קובי אשרת למילים של אהוד מנור. השיר יצא לכבוד יום הולדתו ה-80 של מנור.[9]

בשנת 2024, הוקם ערוץ היוטיוב הרשמי של קובי אשרת.

סרטים: כל העיבודים וההפקה המוזיקלית הם של קובי אשרת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחזות זמר: כל העיבודים וההפקה המוזיקלית הם של קובי אשרת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרות טלוויזיה: כל העיבודים וההפקה המוזיקלית הם של קובי אשרת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומים שבהם כל העיבודים וההפקה המוזיקלית הם של קובי אשרת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומים כמבצע: לבד ושיתופי פעולה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירים מתוך פסטיבלי הזמר והפזמון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירים מתוך תחרות קדם האירוויזיון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירים מתוך פסטיבלי הילדים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירים מתוך פסטיגלים לילדים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירים מתוך פסטיבלי שירי משוררים לילדים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירים מתוך פסטיבלי הזמר החסידיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1971 חמדת ימים - שובבי ציון - עיבוד
  • 1972 אודך כי עניתני - אושיק לוי - עיבוד
  • 1973 אור חדש - צמד רעים - עיבוד
  • 1974 ובאו האובדים - שוקולד מנטה מסטיק - עיבוד
  • 1974 לכו נרננה - אסתי כץ - עיבוד
  • 1976 ובנה ירושלים - אופירה גלוסקא - עיבוד
  • 1977 אחינו כל בית ישראל - ריקי גל - עיבוד
  • 1980 תפילת הדרך - רן אלירן - עיבוד
  • 1985 אבינו אב הרחמן - יצחק בן מלך והלהקה - לחן ועיבוד
  • 1985 אבינו מלכנו - אורנה צדוק והלהקה - עיבוד
  • 1985 אשא עיני - אבי וענונו והלהקה - עיבוד
  • 1985 אשרי האיש - יואב שמר והלהקה - עיבוד
  • 1985 ברכת הנרות - יסמין גמליאל ושרית ברוך - עיבוד
  • 1985 וארשתיך לי לעולם - הלהקה - עיבוד
  • 1985 לכה דודי - הלהקה - עיבוד
  • 1985 מי ימלל - הלהקה - עיבוד
  • 1985 שומר ישראל - הלהקה - עיבוד
  • 1985 שיר נצח - הלהקה - עיבוד

אלבומי אוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 31/12/1996 הללויה - משירי קובי אשרת אמן: קובי אשרת / אמנים שונים[10]
  • 01/01/2005 הללויה rock time - ביצועי רוק לשירי קובי אשרת אמן: אמנים שונים / קובי אשרת
  • 01/01/2010 המיוחדים אמן: קובי אשרת / אמנים שונים
  • 16/03/2010 דרך ארוכה - סט מרובע אמן: קובי אשרת
  • 11/09/2011 מחוברים: לקט שירי ילדים - סט כפול אמן: אריק איינשטיין / קובי אשרת

שיתופי פעולה בולטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמרית אור : "אולי עוד קיץ", "אמת או חובה", "אני לא מאמינה", "בשביל אל הכפר", "גלגל ענק", "דון ז'ואן", "הללויה", "יחד", "יערית", "סרנדה", "שמש אדומה", "נסיך החלומות", "אל האור", "כמה צעיר הלילה", "לילה במדבר", "מיס אמריקה", "פעם בשנה",

תלמה אליגון-רוז : "אין לך מה לדאוג", "גשם בעיתו", "דרך ארוכה", "הצריף של תמרי", "ויסעו ויחנו", "ילדונת", "כן כן לא אז לא", "ראש כרוב"

אהוד מנור : "אבל המנגינה", "גוליבר", "גלי", "היא רוקדת", "השיר הבא", "זה רק ספורט", "מבול", "אש אחרת", "אתה ישראלי", "הגבול הוא השמים", "לדבר עם חיות", "מילה ועוד מילה", "מעכשיו אני שרה לבד", "נעים לדעת",

יורם טהרלב : "בללייקה", "העולם כולו נגדנו", "וגמרנו", "מים מתוך הבאר", "אבא'לה אמא'לה", "דונלד דק", "הסבתא שפעם אהבת",

רחל שפירא : "הכרתי פעם איש", "חלק בעולם", "שם ישנה גבעה רמה", "מוקדם מדי להיפרד",

אילנית : "אבל המנגינה", "אני לא מאמינה", "בללייקה", "גוליבר", "הכרתי פעם איש", "חלק בעולם", "שיר מדליק הפנסים"

חלב ודבש : "אולי עוד קיץ", "גלגל ענק", "דון ז'ואן", "הללויה", "יחד", "סרנדה", "שיר לשירים"

גלי עטרי : "אל תשכח", "דרך ארוכה", "לילה אחד איתו", "נסיך החלומות", "שמש אדומה"

עוזי פוקס : "אין לך מה לדאוג", "ילדונת", "כן כן לא אז לא"

ריקי גל : "אמת או חובה", "הצריף של תמרי", "השמש היא האור של העולם"

יזהר כהן : "אל האור", "עולה עולה", "תוגת הפרידה"

תפקידים ציבוריים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשרת היה נשוי לאלישבע. לזוג שתי בנות ובן.

בנו, יוני, הוא די ג'יי ומפיק בעולם המוזיקה האלקטרונית המופיע בשם "Ace Ventura".[12]

נשוי בשנית לעדה, רעייתו הראשונה של נתן תומר, בעלה של ירדנה ארזי.

בספטמבר 2019 חשף אשרת בריאיון לידיעות אחרונות שהתגלה אצלו גידול באחת מכליותיו, וכי הוא מחכה להשתלת כליה וזקוק לתורם. במאי 2020 עבר השתלה בהצלחה.[13]

מתגורר בשכונת רמת אביב שבתל אביב.

פרסים והוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ יעל ולצר, עדה וקובי זוג מנצח, באתר ynet, 25 בנובמבר 2022
  2. ^ יעקב בר-און, ‏"הללויה": קובי אשרת על תמלוגי העתק, הפגישה עם אבבא וסערת עדן בן זקן, באתר מעריב אונליין, 31 במרץ 2018
  3. ^ תוכנית י"ב - תן חיוך, באתר "שרים במדים"
  4. ^ אבק כוכב<ם, היום, 17 באוקטובר 1969
  5. ^ קרחת, דבר, 1 במאי 1970
  6. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד בן שלו, יום הולדת 80 למלטש יהלומי הפופ של המוזיקה הישראלית, באתר הארץ, 15 ביולי 2024
  7. ^ "מה קרה בארץ מי" - מחזמר ילדים, על המשמר, 26 בדצמבר 1978
  8. ^ אתר למנויים בלבד קורין אלבז־אלוש, 100 שנות צופים, באתר "ידיעות אחרונות", 13 בפברואר 2019
  9. ^ טל סונדק ואילנית בשיר חדש: "שיר גיל", באתר Euromix.co.il, ‏8 ביולי 2021
  10. ^ קובי אשרת | אלבומים, באתר דיסק סנטר
  11. ^ אתר למנויים בלבד תמר רותם, כך מבצר ד"ר חיים פרלוק את שליטתו במועצה לתרבות ואמנות, באתר הארץ, 19 בפברואר 2014
  12. ^ יובל אברמוביץ', דרך ארוכה, באתר ישראל היום, 8 באוקטובר 2014
  13. ^ המלאך שתרם כליה למלחין קובי אשרת - mako, נבדק ב-2020-06-06
  14. ^ יואב בירנברג, הללויה: מירי אלוני, יזהר כהן ועוד במופע הצדעה לקובי אשרת, באתר ynet, 29 באפריל 2022