קרולין גליק, 2009 | |
לידה |
דצמבר 1969 (בת 55) יוסטון, ארצות הברית |
---|---|
תאריך עלייה | 1991 |
מדינה | ישראל |
השכלה |
|
מעסיק | ג'רוזלם פוסט |
פרסים והוקרה | |
קישורים חיצוניים | |
פייסבוק | carolineglick |
טוויטר | CarolineGlick |
carolineglick | |
קרולין גליק (באנגלית: Caroline Glick; נולדה בדצמבר 1969) היא עיתונאית ופובליציסטית ישראלית-אמריקאית. עמיתה במרכז למדיניות ביטחון[1] בוושינגטון, עורכת בכירה בעיתון ה"ג'רוזלם פוסט"[2], כותבת טור ב"ברייטברט" וב"מקור ראשון", וממקימות אתר הסאטירה הישראלי "לאטמה" ועורכת ראשית בו. חברה בוועד המייעץ של תנועת הביטחוניסטים[3].
גליק נולדה ביוסטון, טקסס וגדלה בשיקגו, אילינוי שבארצות הברית. בוגרת אוניברסיטת קולומביה במדע המדינה. עלתה לישראל בשנת 1991.
גליק התנדבה לשירות בצה"ל ושירתה כקצינה בפרקליטות הצבאית במהלך האינתיפאדה הראשונה. ב-1993 הייתה שותפה לכתיבת ספר באנגלית בהוצאת צה"ל, בשם "ישראל, האינתיפאדה ושלטון החוק". בין השנים 1996-1994 שירתה בלשכת מתאם פעולות הממשלה בשטחים. גליק כיהנה כמרכזת המשא ומתן עם אש"ף בנושאים אזרחיים ובתוך כך הייתה לחברה קבועה בצוות המשא ומתן הישראלי בשנים אלו.
לאחר שחרורה, הצטרפה ללשכת ראש ממשלת ישראל, שם שימשה כעוזרת היועץ המדיני לראש הממשלה, בנימין נתניהו.
בין השנים 2000-1998 למדה לתואר שני במדיניות ציבורית וביטחון בינלאומי בבית הספר לממשל ע"ש קנדי באוניברסיטת הרוורד. בשנת 2000 חזרה לארץ ושימשה ככתבת בעיתון "מקור ראשון". כמו כן שימשה סגנית עורך ראשי ב"ג'רוזלם פוסט"[4].
בשנת 2003 התלוותה לכוחות המזוינים של ארצות הברית (יחידות חיל רגלים) במהלך הפלישה האמריקנית לעיראק. היא דיווחה על המלחמה מהקו הקדמי עבור הג'רוזלם פוסט, מעריב, שיקגו סאן-טיימס, וערוץ 2. כתבותיה התפרסמו בבוסטון גלוב, בוושינגטון טיימס ובוול סטריט ג'ורנל.
ב-23 במרץ 2003 דיווחה גליק בג'רוזלם פוסט כי כוחות אמריקאים השתלטו על מתקן בנג'ף החשוד כמפעל לייצור נשק כימי[5][6]. הדיווח צוטט בהרחבה בכלי תקשורת ברחבי העולם, משום שהיה הדיווח הראשון מתחילת מלחמת עיראק על חשד להימצאות נשק להשמדה המונית. לאחר זמן קצר פורסמו תוצאות הבדיקה של צבא ארצות הברית, לפיה לא נמצאו עדויות לייצור נשק כימי או החזקתו במתקן[7].
שימשה כחוקרת שותפה במסגרת המרכז לחקר תורת המערכה בצה"ל[8].
בשנת 2008 הקימה את אתר האינטרנט "לאטמה", המבקר באמצעות סאטירה את התקשורת בישראל. האתר הוקם במימון "המרכז למדיניות ביטחון" מיסודו של פרנק גפני[9], המקדם אידאולוגיית ימין רדיקלי אנטי-מוסלמית.
בשנת 2014 יצא לאור ספרה "The Israeli Solution: A One-State Plan for Peace in the Middle East." מהדורה עברית של הספר, תחת השם "סיפוח עכשיו", יצאה לאור בתחילת 2015 בתרגומו של אורי רדלר[10]. בספר זה מעלה גליק טיעונים בעד פתרון המדינה האחת לסכסוך הישראלי-פלסטיני.
בתחילת 2019 הצטרפה למפלגת הימין החדש בראשות נפתלי בנט ואיילת שקד[11] ושובצה במקום השישי ברשימה לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת. הרשימה לא עברה את אחוז החסימה ולכן לא נבחרה לכנסת. בחודש ספטמבר של אותה שנה מערכת עיתון ישראל היום הודיעה שגליק תחל לכתוב טור קבוע ב"ישראל השבוע", מוסף האקטואליה בגיליון יום שישי של העיתון[12]. ביוני 2022 פוטרה מ"ישראל היום"[13].
גליק היא כלת פרס "עט הזהב" לעיתונות לשנת 2003, מטעם ארגון האמריקאים והקנדים בישראל, וכלת הפרס לעיתונות ע"ש בן הכט לשנת 2005, מטעם ארגון ציוני אמריקה. בשנת 2005 זכתה גליק בפרס הישראלי לביקורת התקשורת ע"ש אברמוביץ' של "האגודה לזכות הציבור לדעת" ”בזכות חתירתה להשגת תקשורת מקצועית והוגנת ובזכות ביקורתה הנוקבת את מערכות התקשורת הגדולות במדינה”[4][14]. קיבלה את פרס "שומר ציון" מטעם אוניברסיטת בר-אילן בשנת 2009[15].
בשנת 2016 זכתה בפרס מוסקוביץ' לציונות[16].
נשואה לשמעון ואם לשני בנים. מתגוררת באפרת.