יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: מחסור בקישורים פנימיים, מקורות.
| ||
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: מחסור בקישורים פנימיים, מקורות. | |
קריסטי ימאגוצ'י, 2009 | ||||||||||||||||||||||||||
לידה |
12 ביולי 1971 (בת 53) הייוורד, ארצות הברית | |||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מידע כללי | ||||||||||||||||||||||||||
שם לידה | Kristine Tsuya Yamaguchi | |||||||||||||||||||||||||
מדינה | ארצות הברית | |||||||||||||||||||||||||
השכלה |
| |||||||||||||||||||||||||
בן או בת זוג | Bret Hedican (8 ביולי 2000–?) | |||||||||||||||||||||||||
ספורט | ||||||||||||||||||||||||||
ענף ספורט | החלקה אמנותית על הקרח | |||||||||||||||||||||||||
תקופת הפעילות | עד ל-1992 | |||||||||||||||||||||||||
מועדון | St Moritz. ISC | |||||||||||||||||||||||||
הישגים | ||||||||||||||||||||||||||
פרסים והוקרה | היכל התהילה של קליפורניה (2015) | |||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||
קריסטינה צויה "קריסטי" ימאגוצ'י-הדיקן (באנגלית: Kristine Tsuya "Kristi" Yamaguchi-Hedican; נולדה ב-12 ביולי 1971) היא מחליקת קרח אמריקאית, אלופה אולימפית (אלברוויל 1992) ופעמיים ברציפות אלופת העולם (מינכן 1991 ואוקלנד 1992) בהחלקה אמנותית על הקרח בתחרות ליחידות.
ימאגוצ'י זכתה באליפות העולם לצעירים ב-1988 ובשתי אליפויות ארצות הברית בזוגות, יחד עם בן זוגה רודי גלינדו (1989 ו-1990).
ימאגוצ'י נולדה בהייוורד, קליפורניה, ארצות הברית, לג'ים, דור שלישי במשפחה יפנית-אמריקאית, ורופא שיניים במקצועו, ואמה קרול דואי, מזכירה רפואית. סביה של קריסטי נשלחו למחנה כליאה ליפנים בארצות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה. היא ואחיה ברט ולורי גדלו בפרימונט, קליפורניה שם למדה בתיכון מיסיון סן חוזה, ואז עברה ללמוד בתיכון ווילו גלן בסן חוזה, קליפורניה.
ימאגו'צי סבלה בילדותה מרגל סוסנית (Club Foot) – מום מולד הפוגע במבנה כף הרגל. בשנותיה הראשונות היא נאלצה לעבור הליכים רפואיים לתיקון המום, בהמשך ילדותה היא החלה להחליק על קרח כחלק מהליך הטיפול[1].
ב-1986 זכתה ימאגוצ'י ביחד עם רודי גלינדו באליפות ארצות הברית בהחלקה על קרח בזוגות לצעירים. שנתיים לאחר מכן, זכתה באליפות העולם לצעירים ביחידות. יחד עם גלינדו זכתה גם בקטגוריית הזוגות. ב-1989 זכו ימאגוצ'י וגלינדו באליפות ארצות הברית בזוגות, וכך גם ב-1990.
כזוג, ימאגוצ'י וגלינדו היו שונים משאר הזוגות בכך ששניהם החליקו גם בקטגוריית היחידים, מה שאפשר להם לבצע אלמנטים קשים כמו קפיצת פליפ משולשת זה לצד זה, שהיא קפיצה קשה יותר ממה שרוב הזוגות כיום מבצעים. הם גם קפצו והסתובבו בכיוונים מנוגדים (החלקת ראי), כשימאגוצ'י מסתובבת וקופצת בכיוון השעון, וגלינדו-נגד כיוון השעון. ב-1990, ימאגוצ'י החליטה להתמקד רק ביחידות.
ב-1991 עברה ימאגוצ'י לגור באדמונטון, אלברטה, קנדה על מנת להישאר עם המאמנת שלה קריסטי נס. באותה שנה היא סיימה שנייה באליפות ארצות הברית, בפעם השלישית ברציפות. חודש לאחר מכן, במינכן, גרמניה, זכתה ימאגוצ'י באליפות העולם לשנת 1991. משלחת הנשים האמריקאית לאליפות העולם באותה שנה, שכללה את ימאגוצ'י, טוניה הארדינג, וננסי קריגן זכתה בכל שלוש המדליות באליפות העולם בפעם הראשונה והיחידה.
ב-1992, ימאגוצ'י זכתה באליפות ארצות הברית, דבר שהקנה לה מקום במשלחת האולימפית לאולימפיאדת אלברוויל. במשלחת היו חברות גם טוניה הארדינג, וננסי קריגן. בעוד שמתחרותיה הראשיות, טוניה הארדינג, והיפנית מידורי איטו, ביצעו בעקביות את קפיצת האקסל המשולשת הקשה בתחרויות, ימאגוצ'י בחרה להתמקד בשיפור האמנותיות והחן של החלקתה. בנוסף, היא בחרה להתמקד מבחינה טכנית בביצוע קומבינציית קפיצות משולשת-משולשת ולנסות להפוך למחליקה טובה יותר גם מבחינה טכנית וגם מבחינה אמנותית. במשחקים עצמם זכתה ימאגוצ'י במדליית זהב למרות טעויות בתוכנית הארוכה שלה שכללו העזרות ביד על הקרח בקפיצת ה-loop המשולשת, וביצוע קפיצת סלקוב כפולה במקום סלקוב משולשת. הארדינג ואיטו נפלו כשביצעו את קפיצת האקסל המשולשת (אף על פי שאיטו ביצעה אותה בהצלחה בהמשך התוכנית שלה).
באותה שנה זכתה ימאגוצ'י באליפות העולם בפעם השנייה ברציפות.
לאחר השנה המוצלחת שלה, הפכה ימאגוצ'י למקצוענית.
ימאגוצ'י השתתפה בגרסה האמריקאית של התוכנית "רוקדים עם כוכבים" וב-20 במאי 2008 ניצחה ימאגוצ'י יחד עם בן זוגה, הרקדן מארק באלאס את ג'ייסון טיילור ובת זוגו הרקדנית, אדיטה סלווינסקה. שופטי התוכנית החמיאו לה שהיא הייתה המתחרה הכי עקבית מכל מתחרי התוכנית אי פעם, ולפי מנחה התוכנית, לימאגוצ'י היה את הניקוד הגבוה ביותר מכל המתחרים בתוכנית אי פעם.
על אף שימאגוצ'י זכתה במדליית הזהב, חברתה למשלחת, ננסי קריגן, האפילה עליה מבחינת הפרסום והחסויות שזכתה בהן. היא מעולם לא הביעה חוסר שביעות רצון מהמצב והפכה לאחת המחליקות המקצועניות המצליחות ביותר מאז סוניה היני, והופיעה במופעים "אלופים על הקרח" ו"כוכבים על הקרח" יותר מעשר שנים. היא קיבלה עסקאות פרסום מרשת וונדיס, ומחברת עדשות המגע DuraSoft. אבל לא עסקאות במיליונים מחברות ענק כמו פפסי ומקדונלד'ס. יש המייחסים זאת למוצא היפני של משפחתה, ולכך שהיא לא מייצגת את התדמית הכל-אמריקאית. בנוסף, היא חתמה על חוזה פרסום עם חברת האופנה Celanese Acetate, הופיעה בפרסומת "יש חלב?", וגם הופיעה על קופסת דגנים.
ימאגוצ'י שימשה כפרשנית של החלקה על קרח עבור תחנת הטלוויזיה האמריקאית KNTV במהלך אולימפיאדת החורף 2006.
ב-2008 הפכה לאישה הראשונה אשר הזניקה את מרוץ המכוניות אינדיאנפוליס 500.
ביולי 2008, סקר של מכון המחקר Harris שנערך עבור האתר MarketWatch מצא כי ימאגוצ'י היא אחת מעשר הספורטאיות האהובות ביותר בארצות הברית, 16 שנה לאחר זכייתה באולימפיאדה.
ימאגוצ'י פרשה מהחלקה תחרותית והפכה למקצוענית לאחר עונת התחרויות 1992. היא השתתפה שנים רבות במופע "כוכבים על הקרח" והשתתפה בתחרויות החלקה למקצוענים בהן התחרתה במחליקות אחרות שזה עתה פרשו.
ב-1996, ייסדה את קרן "Always Dream" (תמיד לחלום) לילדים.
ימאגוצ'י גם כתבה את הספרים
"Always Dream, Pure Gold" ו-"Figure Skating for Dummies".
היא גם הוציאה קלטת התעמלות יחד עם The California Raisins שנקראה:
"Hip to be Fit: The California Raisins and Kristi Yamaguchi".
כשחקנית ימאגוצ'י השתתפה בתוכנית של PBS שנקראה "Freedom: A History of Us", שם גילמה את הארוקו אובטה, אחת מהמורות הראשונות של איקבנה באזור מפרץ סן פרנסיסקו. היא הופיעה ב"כולם אוהבים את ריימונד", "אלופים על הקרח 2", "Frosted Pink" ובסרט של דיסני "לשבור את הקרח". בנוסף, היא הופיעה במספר מופעי החלקה על הקרח לטלוויזיה.
ב-8 ביולי 2000, היא התחתנה עם ברט הדיקן, שחקן הוקי של ה"קרוליינה הוריקנס" אותו פגשה באולימפיאדת החורף 1992. הם מתגוררים בראלי, קרוליינה הצפונית, יחד עם שתי בנותיהם: קיארה קיומי, שנולדה ב-1 באוקטובר 2003, ואמה יושיקו, נולדה ב-17 בנובמבר 2005.