קרל הילפרט
 | |
| לידה |
12 בספטמבר 1888 נירנברג, האימפריה הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
1 בפברואר 1947 (בגיל 58) מוסקבה, ברית המועצות  |
| מדינה |
גרמניה  |
| השתייכות |
האימפריה הגרמנית  רפובליקת ויימאר  גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1907–1945 (כ־38 שנים) |
| דרגה |
 גנרל-אוברסט (ורמאכט) |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הקורפוס ה-59 מפקד הקורפוס ה-23 מפקד הקורפוס ה-54 מפקד הקורפוס ה-26 מפקד הקורפוס ה-1 מפקד הארמייה ה-16 מפקד קבוצת ארמיות קורלנד | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
  | |
גנרל-אוברסט קרל הילפרט (בגרמנית: Carl Hilpert; 12 בספטמבר 1888 – 1 בפברואר 1947) היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קריירה מוקדמת
[עריכת קוד מקור | עריכה]הילפרט נולד ב-12 בספטמבר 1888 בנירנברג, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. בשנת 1907 התגייס לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הרגלים הבווארי ה-14 (הרטמן). במלחמת העולם הראשונה לחם בחזית המערבית, וב-18 באוגוסט 1916 הועלה לדרגת האופטמן. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.
לאחר המלחמה הצטרף הילפרט לרייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. ב-1 בפברואר 1935 מונה הילפרט למפקד רגימנט הרגלים ה-35 (הפרוסי), וב-1 בספטמבר באותה שנה הועלה לדרגת אוברסט. בסתיו 1937 מונה לראש מטה הקורפוס ה-9, וב-1 באפריל 1939 הועלה לדרגת גנרל מיור.
מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם פרוץ המלחמה היה הילפרט ראש מטה הקורפוס ה-9, שהיה חלק מהארמייה הראשונה במסגרת קבוצת ארמיות C בחזית המערבית. בסוף ספטמבר 1939, מונה הילפרט לראש מטה פלגת הארמייה A, ולאחר פירוקה של פלגת הארמייה ב-25 באוקטובר 1939 כראש מטה פיקוד הדרום בקרקוב. ב-5 בפברואר 1940 מונה לראש מטה הארמייה הראשונה, והשתתף עימה במהלך המערכה על צרפת. ב-1 באוקטובר 1940 הועלה לדרגת גנרל לוטננט, וב-26 באוקטובר 1940 מונה לראש מטה קבוצת ארמיות D שהפכה בהמשך ל-OB West. ב-26 ביוני 1942 מונה הילפרט כמפקד זמני של הקורפוס ה-59 שהיה בעתודת קבוצת ארמיות מרכז, במקום קורט פון דר שבאלרי. ב-25 ביולי 1942 מונה למפקד הקורפוס ה-23 שהיה חלק מהארמייה התשיעית במסגרת קבוצת ארמיות מרכז, וב-1 בספטמבר 1942 הועלה לדרגת גנרל חיל הרגלים. ב-20 בינואר 1943 מונה הילפרט למפקד הקורפוס ה-54 שהיה חלק מהארמייה ה-18 במסגרת קבוצת ארמיות צפון, והשתתף עמו בקרבות הקשים סביב לנינגרד. ב-19 בפברואר 1943 קיבל על פעולותיו את הצלב הגרמני בזהב, לאחר מכן לחם עם הקורפוס שבפיקודו ובלם כוחות סובייטיים חזקים באזור וולחוב ושליסלבורג. ב-1 באוגוסט 1943 פרש מתפקידו ועבר לעתודת המילואים, וב-22 באוגוסט 1943 קיבל על פעולותיו את צלב האבירים של צלב הברזל. ב-30 בספטמבר 1943 נהרג בנו הבכור בחזית המזרחית. ב-31 באוקטובר 1943 מונה הילפרט למפקד הקורפוס ה-26 שהיה חלק מהארמייה ה-18 במסגרת קבוצת ארמיות צפון, וב-1 בינואר 1944 מונה למפקד הקורפוס ה-1 שהיה חלק מהארמייה ה-16 במסגרת קבוצת ארמיות צפון. ב-20 בינואר פרש מתפקידו, אך חזר אליו ב-1 באפריל 1944. בקיץ 1944 חילץ את הקורפוס שבפיקודו מכיתור בפולוטסק, ועל כך קיבל ב-8 באוגוסט 1944 תוספת עלי אלון לצלב האבירים של צלב הברזל. ב-3 בספטמבר 1944 מונה הילפרט למפקד הארמייה ה-16 שהייתה חלק מקבוצת ארמיות צפון. ב-26 בינואר 1945 מונה לכמה ימים למפקד זמני של קבוצת ארמיות קורלנד. ב-25 במרץ 1945 מונה למפקד קבוצת ארמיות קורלנד, ופיקד עליה עד סוף המלחמה. ב-1 במאי 1945 הועלה הילפרט לדרגת גנרל-אוברסט[1], וב-8 במאי 1945 נלקח בראש חייליו לשבי הרוסי.
לאחר המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הילפרט שהה בבית כלא במוסקבה, וב-1 בפברואר 1947 מת, והוא בן 58 שנים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קרל הילפרט באתר lexikon-der-wehrmacht (בגרמנית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ובכך היה האחרון שהועלה לדרגה זאת