ראש ממשלת מלטה
 | |
| איוש נוכחי | רוברט אבלה |
|---|---|
| תאריך כניסה לתפקיד | 13 בינואר 2020 |
| תחום שיפוט |
 מלטה |
| כפוף | נשיא מלטה |
| מעון | וילה פנרסיה |
| משך כהונה קצוב |
5 שנה  |
| ייסוד המשרה |
1921 |
| איוש ראשון | ג'וזף הווארד |
|
opm | |
  | |
ראש ממשלת מלטה (במלטית: Prim Ministru ta' Malta) הוא התפקיד הבכיר ביותר בפוליטיקה של מלטה.
ייסוד המשרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילה קראו לראש ממשלה מלטה "ראש המשרד". לשכת "ראש המשרד" הוקמה ברגע שקיבלה מלטה ממשלה אוטונומית בשנת 1921. חוקת 1921 הושעתה פעמיים לפני שבוטלה. בהזדמנות הראשונה (1930–33) נשמרו ראש המשרד (באותה עת ג'רלד סטריקלנד) והקבינט של מלטה. לאחר ההשעיה השנייה בשנת 1934, הודח הקבינט.
החוקה בוטלה בשנת 1936 והתפקיד לא היה קיים כל עוד מלטה הייתה תחת ממשל קולוניאלי ישיר. המשרד הוקם מחדש עם הענקת ממשל עצמי בשנת 1947, ושמו של התפקיד היה "ראש ממשלת מלטה". התפקיד הודחק שוב כאשר חוקת 1947 הושעתה שוב בין השנים 1958–1962 אך נותרה כמעט ללא שינוי בחוקת העצמאות מ-1964 ובתיקונים הבאים של 1974 שהפכו את צורת השלטון לרפובליקה.
פונקציות חוקתיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]נשיא מלטה, ממנה לראשות הממשלה את חבר הפרלמנט שלדעת הנשיא מסוגל בצורה הטובה ביותר לפקד על רוב חברי בית הנבחרים. ראש הממשלה מייעץ לנשיא במינוי שאר השרים.
ראש הממשלה מחויב באופן חוקתי לעדכן את הנשיא באופן מלא על התנהלותה הכללית של הממשלה. בכל פעם שראש הממשלה נמצא מחוץ למלטה, הנשיא רשאי להסמיך כל חבר אחר בקבינט למלא תפקידים אלה וחבר זה רשאי לבצע תפקידים אלה באופן זמני. בדרך כלל זהו סגן ראש הממשלה שממלא תפקיד זה כראש ממשלה בפועל.
מבחינה חוקתית, ראש הממשלה אחראי גם על מינוי מזכירים קבועים וכן על ייעוץ מכרז לנשיא בנוגע למינוי חברים לרשות השופטת ולגופים החוקתיים.
לשכת ראש הממשלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
כשר בפני עצמו, ראש הממשלה אחראי על מספר מחלקות ממשל. לשכת ראש הממשלה (OPM) שוכנת באוברז' דה קסטיל בוולטה מאז 1972, וממלאת תפקיד מרכזי בקבלת ההחלטות מלבד היותה המטה המינהלי של הממשלה.
המשימה של לשכת ראש הממשלה היא לתמוך בראש הממשלה במתן הנהגה והכוונה לממשלה יציבה ויעילה. מחלקות הליבה של הלשכה כוללות את מזכירות הקבינט, משרד הניהול והכוח ומחלקת המידע.
מעונות רשמיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]וילה פרנסיה היא מעונו הרשמי של ראש הממשלה, ואילו ארמון גירגנטי הוא מעון הקיץ. הם משמשים בעיקר לטקסים ציבוריים, כולל קבלת אנשים בולטים, ונחשבים למבנים סימבוליים.[1][2]
רשימה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| ראש ממשלה | כהונה | מפלגה | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| # | תמונה | שם (נולד-נפטר) |
מספר כהונה |
בחירות | תחילת כהונה | סיום כהונה | |
| 1 | .jpg)
|
ג'וזף הווארד (1862–1925) |
1921 | 26 באוקטובר 1921 | 13 באוקטובר 1923 | איחוד פוליטי | |
| 2 | פרנצ'סקו בוהג'יאר (1876–1934) |
— | 13 באוקטובר 1923 | 22 בספטמבר 1924 | איחוד פוליטי | ||
| 3 | 
|
אוגו פסקואלה מיפסוד (1889–1942) |
ראשונה | 1924 | בספטמבר 1924 | באוגוסט 1927 | המפלגה הלאומית |
| 4 | 
|
ג'רלד סטריקלנד (1861–1940) |
1927 | באוגוסט 1927 | 21 ביוני 1932 | המפלגה החוקתית | |
| (3) |
|
אוגו פסקואלה מיפסוד (1889–1942) |
שנייה | 1932 | 21 ביוני 1932 | 2 בנובמבר 1933 | המפלגה הלאומית |
| המשרה בוטלה (2 בנובמבר 1933 – 4 בנובמבר 1947) | |||||||
| 5 | 
|
פול בופה (1890–1962) |
1947 | 4 בנובמבר 1947 | 15 באוקטובר 1949 | מפלגת העבודה | |
| — | 15 באוקטובר 1949 | 26 בספטמבר 1950 | מפלגת הפועלים | ||||
| 6 | 
|
אנריקו מיצי (1885–1950) |
1950 | 26 בספטמבר 1950 | 20 בדצמבר 1950 | המפלגה הלאומית | |
| 7 | 
|
ג'ורג'ו בורץ' אוליבייה (1911–1980) |
ראשונה | — | 20 בדצמבר 1950 | במאי 1951 | המפלגה הלאומית |
| שנייה | 1951 | במאי 1951 | 1953 | ||||
| שלישית | 1953 | 1953 | 11 במרץ 1955 | ||||
| 8 | .jpg)
|
דום מינטוף (1916–2012) |
ראשונה | 1955 | 11 במרץ 1955 | 26 באפריל 1958 | מפלגת העבודה |
| המשרה בוטלה (26 באפריל 1958 – 5 במרץ 1962) | |||||||
| (7) |
|
ג'ורג'ו בורץ' אוליבייה (1911–1980) |
רביעית | 1962 | 5 במרץ 1962 | במרץ 1966 | המפלגה הלאומית |
| חמישית | 1966 | במרץ 1966 | 21 ביוני 1971 | ||||
| (8) |
|
דום_מינטוף (1916–2012) |
שנייה | 1971 | 21 ביוני 1971 | 18 בספטמבר 1976 | מפלגת העבודה |
| שלישית | 1976 | 18 בספטמבר 1976 | 12 בדצמבר 1981 | ||||
| רביעית | 1981 | 12 בדצמבר 1981 | 22 בדצמבר 1984 | ||||
| 9 | 
|
קארמנו מיפסוד בוניצ'י (1933–2022) |
— | 22 בדצמבר 1984 | 12 במאי 1987 | מפלגת העבודה | |
| 10 | 
|
אדוארד פנק אדאמי (1934–) |
ראשונה | 1987 | 12 במאי 1987 | 22 בפברואר 1992 | המפלגה הלאומית |
| שנייה | 1992 | 22 בפברואר 1992 | 28 באוקטובר 1996 | ||||
| 11 | 
|
אלפרד סנט (1948–) |
1996 | 28 באוקטובר 1996 | 6 בספטמבר 1998 | מפלגת העבודה | |
| (10) |
|
אדוארד פנק אדאמי (1934–) |
שלישית | 1998 | 6 בספטמבר 1998 | 12 באפריל 2003 | המפלגה הלאומית |
| רביעית | 2003 | 12 באפריל 2003 | 23 במרץ 2004 | ||||
| 12 | 
|
לורנס גונצי (1953–) |
ראשונה | — | 23 במרץ 2004 | 10 במרץ 2008 | המפלגה הלאומית |
| שנייה | 2008 | 10 במרץ 2008 | 11 במרץ 2013 | ||||
| 13 | 
|
ג'וזף מוסקט (1974–) |
2013 | 11 במרץ 2013 | 13 בינואר 2020 | מפלגת העבודה | |
| 14 | 
|
רוברט אבלה (1977–) |
בחירות פנימיות | 13 בינואר 2020 | מכהן | מפלגת העבודה | |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ראש ממשלת מלטה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Michelle pitches her tent at Girgenti Palace - Daphne Caruana Galizia's Notebook | Running Commentary". Daphne Caruana Galizia's Notebook | Running Commentary (באנגלית). 2016-07-20. נבדק ב-2016-11-22.
- ^ A walk through Buskett and Girgenti | Air Malta, www.airmalta.com