ג'מוסים בשמורת החולה, שמורת הטבע הראשונה שהוכרזה במדינת ישראל | |
מידע כללי | |
---|---|
מדינה | ישראל |
משרד אחראי | המשרד להגנת הסביבה |
סוכנות בת | המרכז הארצי להצלת צבי ים |
תאריך הקמה | 1998 - איחוד של "רשות שמורות הטבע" ו"רשות הגנים הלאומיים" |
חוק | חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה |
מנכ"ל | רעיה שורקי |
מטה מרכזי | רח' עם ועולמו 3, ירושלים |
עובדים | כ-1800 עובדים מתוכם כ-800 קבועים |
תקציב | 640 מיליון ש"ח (2016)[1] |
אתר רשות הטבע והגנים | |
רשות הטבע והגנים (בראשי תיבות: רט"ג, נקראה תחילה "הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים", ולאחר מכן קוצר השם) היא הרשות הממשלתית האמונה מטעם החוק הישראלי על שמירת ערכי הטבע והמורשת במדינה.
הרשות, הכפופה למשרד להגנת הסביבה, אחראית על ניהול שמורות הטבע והגנים הלאומיים בישראל (גם בחלק משטחי הרשות הפלסטינית), וכן על אכיפת חוקי שמירת הטבע בשטחים הפתוחים. לצד זה היא מפעילה מרכזי חינוך והסברה וחטיבת מדע.
הרשות היא איחוד בין שתי רשויות קודמות - "רשות שמורות הטבע" ו"רשות הגנים הלאומיים", שהוקמו בשנת 1964. שתי הרשויות אוחדו בשנת 1998[2].
ערכי הטבע בארץ ישראל החלו להיפגע בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. יערות נכרתו באופן מסיבי, וציד בלתי מבוקר של בעלי חיים הביא לכך שבעלי חיים גדולים כיענים, איילים, דובים סוריים, פראים, ברדלסים ותנינים, נכחדו.
בעקבות כך חוקקה ממשלת המנדט חוקים לשמירת החי והצומח. ב-1924 פורסם חוק הציד, וב-1926 - פקודת היערות. אתרים רבים, כמו חורש הכרמל והר מירון, הוכרזו כשמורות יער; עצים מסוימים הוכרזו כמוגנים. בתחום הציד היה המצב גרוע יותר, והציד הבלתי חוקי נמשך באין מפריע.
עם קום מדינת ישראל לא השתנה המצב בהרבה. המדינה הצעירה התמקדה בפיתוח כלכלי וקליטת עלייה. עשרות אלפי דונם של ביצות, שהיו אבן שואבת למינים רבים של צמחים ובעלי חיים, יובשו. נחלים זוהמו בעקבות ההתפתחות החקלאית והתעשייתית. שטחי קרקע רבים שהיו פראיים ואכלסו ערכי טבע רבים, נדונו לכליה בעקבות בנייה מואצת והקמת מאות יישובים חדשים.
במצב שנוצר היה הכרח להקים רשות שתהיה אחראית על בקרה, פיקוח ואכיפה של חוקי הגנת הטבע. ב־1955 חוקקה הכנסת את חוק להגנת חיית הבר ועל ביצועו הופקד שר החקלאות. בעקבות החקיקה הוקם ב־1956 "המדור לשמירת הטבע" במשרד החקלאות שתפקידו היה אכיפת חוקי הציד וחוקי שמירת טבע אחרים.
ב-1955 הוקמה במשרד ראש הממשלה "המחלקה לשיפור נוף הארץ" בראשות יעקב ינאי, שעליה הוטלה הקמת תשתית תיירותית ושימור אתרים היסטוריים ולאומיים. המחלקה הקימה מספר גנים לאומיים ידועים, כמו גן השלושה (הסחנה), קיסריה, שבטה ועבדת.
באוגוסט 1963 אושר בכנסת חוק הגנים הלאומיים ושמורות הטבע[3], שעבודת החקיקה עליו החלה עוד ב-1956.
במסגרת החוק, ב-1964, הוקמו שתי רשויות: רשות הגנים הלאומיים, שהתבססה על המחלקה לשיפור נוף הארץ, ורשות שמורות הטבע, שהתבססה על המדור במשרד החקלאות. ההבחנה בין שני הגופים נבעה מההבדל בתפקודם - הגנים הלאומיים הם בעיקר אתרים בעלי ערך היסטורי או לאומי, כמו מצדה, או בעלי ערך תיירותי, כמו גן השלושה; הדגש מושם על שיפור האתר ותפעולו השוטף. בשמורות טבע הערך העליון הוא שמירה על החי והצומח ומניעת פגיעה בערכי טבע מוגנים.
ב-1964, בעקבות ייבוש ביצת החולה ולחץ ציבורי הוקמה שמורת החולה, שהייתה לשמורת הטבע הראשונה שהוכרזה בישראל. כמו כן, בשנה זו הוכרזו גם שתי שמורות הטבע הימיות הראשונות בישראל - שמורת חוף האלמוגים ושמורת איי חוף דור-מעגן מיכאל.
בשנת 1989, נרשם שיא המתקיים עד היום של השטח הגדול ביותר שהוכרז כגן לאומי או כשמורת טבע כששטח של 1,669,755.2 דונם הוכרז כשמורת טבע וכגן לאומי. באותה השנה, הוכרזה שמורת הטבע הגדולה בישראל, שמורת הר הנגב.
בשנת 1998, נחקק בכנסת הארבע עשרה חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, המחליף את החוק הקודם, חוק הגנים הלאומיים ושמורות הטבע, משנת 1963. מתוקף חוק זה, אוחדו רשות שמורות הטבע והגנים ורשות הגנים הלאומיים לגוף אחד - רשות הטבע והגנים, וכן, הוקמה המועצה לגנים לאומיים, שמורות טבע ואתרים לאומיים.
היום רשות הטבע והגנים היא תאגיד הכפוף לשר להגנת הסביבה. כ-30 אחוז מתקציבה ממומן מהכנסותיה העצמיות, בעיקר מדמי כניסה לשמורות הטבע ולגנים הלאומיים ומאגרות שונות. נכון לסוף שנת 2021, הרשות מנהלת 434 גנים לאומיים ושמורות טבע מוכרזים המשתרעים על שטח של כ–5.55 מיליון דונם.
חזון רשות הטבע והגנים הוא לשמור על ערכי הטבע, הנוף והמורשת, ולחבר בין האדם למקום תוך זיקה ושייכות לארץ ישראל ברוח ערכי מגילת העצמאות.
בשנת 2015, רשות הטבע והגנים הקימה בשיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה ובסיוע משרד החקלאות, את "היחידה הארצית לטיפול במינים פולשים".
בשנת 2016, הוקמה היחידה הימית לאכיפת חוקי הציד הימי (דיג) מכוח פקודת הדיג.
ב-4 באפריל 2017 הודיעה עובדי הרשות על שביתה כללית בימי חג הפסח בכל אתריהם, דבר הנובע לטענתם עקב פגיעה מתמשכת בזכויותהם. אך בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קבע כי העובדים לא יוכלו לשבות, מפני שהשביתה עלולה להסב נזק לרשות ולצדדים שלישיים[4].
בשנת 2019, נרשם של שיא של כ-50 שנה במספר ההכרזות השנתי על שמורות טבע וגנים לאומיים חדשים כ-20 שמורות טבע וגנים לאומיים חדשים הוכרזו על פני שטח של כ-241,822 דונם.
בשנת 2020, לא הוכרז אף גן לאומי או שמורת טבע חדשים עקב המשבר הפוליטי בישראל שבעקבותיו לא הייתה אף ממשלה.
רשות הגנים הלאומיים
1964-1978 יאן (יעקב) ינאי
1978-1984 צבי ברז"ל
1984-1994 מוטק'ה (מרדכי) בן פורת
1994-1997 ישראל גלעד
רשות שמורות הטבע
1964-1965 עוזי פז
1965-1973 אברהם יפה
1973-1981 אדיר שפירא
1982-1990 אורי ביידץ
1990-1995 דן פרי
1995-1997 ישעיהו (שייקה) ארז
רשות הטבע והגנים
1997-2002 אהרון ורדי
2002-2011 אלי אמיתי
2011-2021 שאול גולדשטיין
-2022 רעיה שורקי
על פי חוק, רשות הטבע והגנים היא תאגיד הכפוף לשר להגנת הסביבה. כ-30 אחוז מתקציבה ממומן מהכנסותיה העצמיות, בעיקר מדמי כניסה לשמורות הטבע ולגנים הלאומיים ואגרות שונות[1]. הרשות מארחת מדי שנה כ-8 מיליון מבקרים באתרים אלו ועוד מספר דומה בשטחים הפתוחים.
לרשות הטבע והגנים שלושה תחומי פעילות עיקריים:
ברשות פועלים 11 מרכזי חינוך והסברה אזוריים: גולן, גליל עליון, גליל תחתון ועמקים, כרמל, שרון, שפלה וחוף, הרי יהודה וירושלים, מרכז חינוך והסברה הר ובקעה, שומרון, נגב צפוני, רמון ואילת.
ראו גם – שמורות טבע בישראל, שמורות טבע ימיות בישראל, גנים לאומיים בישראל, גנים לאומיים ימיים בישראל |
נכון ל-2016, הרשות מנהלת כ-530 גנים לאומיים ושמורות טבע (מוכרזים, מאושרים ומוצעים), המשתרעים על שטח של כ–6 מיליון דונם שהם כ-25 אחוז משטחה של המדינה, מתוכם 65 אתרים מוסדרים בתשלום.
הכרזות על שמורות טבע וגנים לאומיים לאורך השנים:
שנה | מספר שמורות הטבע והגנים הלאומיים שהוכרזו באותה השנה (כולל הרחבות) | השטח הכולל של שמורות הטבע והגנים הלאומיים שהוכרז באותה השנה (בדונם) | שטח כולל של שמורות טבע וגנים לאומיים שהוכרז עד אותה שנה (בדונם) | הערות |
---|---|---|---|---|
1964 | 3 | 4,146 | 4,146 | שנת ההקמה של רשות שמורות הטבע |
1965 | 9 | 119,633.8 | 123,779.8 | |
1966 | 9 | 13,662 | 137,441.8 | |
1967 | 19 | 12,260.25 | 149,702.05 | |
1968 | 17 | 4,351.16 | 154,053.21 | |
1969 | 20 | 10,337.61 | 164,390.82 | |
1970 | 6 | 47,945 | 212,335.82 | |
1971 | 8 | 117,923.86 | 330,259.68 | |
1972 | 9 | 21,838.75 | 352,098.43 | |
1973 | 4 | 7,390 | 359,488.43 | |
1974 | 5 | 13,292.78 | 372,781.21 | |
1975 | 5 | 4,147 | 376,928.21 | |
1976 | 6 | 4,735.6 | 381,663.81 | |
1977 | 3 | 13,415.4 | 395,079.21 | |
1978 | 1 | 2,121 | 397,200.21 | |
1979 | 9 | 7,842 | 405,042.21 | |
1980 | 4 | 2,588 | 407,630.21 | |
1981 | 1 | 11,450 | 419,080.21 | |
1982 | 3 | 4,310.7 | 423,390.91 | |
1983 | 1 | 1,840 | 425,230.91 | |
1984 | 4 | 1,518.2 | 426,749.11 | |
1985 | 2 | 99.7 | 426,848.81 | |
1986 | 4 | 637,795 | 1,064,643.81 | |
1987 | 1,064,643.81 | אין נתונים | ||
1988 | 3 | 1,003.9 | 1,065,647.71 | |
1989 | 5 | 1,669,755.2 | 2,735,402.91 | בשנה זו נרשם שיא המתקיים עד היום של השטח הגדול ביותר שהוכרז כגן לאומי או כשמורת טבע |
1990 | 1 | 7 | 2,735,409.91 | |
1991 | 2 | 3,940 | 2,739,349.91 | |
1992 | 3 | 322,028 | 3,061,377.91 | |
1993 | 1 | 15,300 | 3,076,677.91 | |
1994 | 11 | 294,494.35 | 3,371,172.26 | |
1995 | 2 | 309 | 3,371,481.26 | |
1996 | 3 | 1,110 | 3,372,591.26 | |
1997 | 1 | 105 | 3,372,696.26 | |
1998 | 3,372,696.26 | שנת האיחוד של "רשות שמורות הטבע" ו"רשות הגנים הלאומיים" לכדי "רשות הטבע והגנים" | ||
1999 | 1 | 214 | 3,372,910.26 | |
2000 | 11 | 2,553.6 | 3,375,463.86 | |
2001 | 5 | 4,909.6 | 3,380,373.46 | |
2002 | 17 | 63,924.83 | 3,444,298.29 | |
2003 | 18 | 607,898.7 | 4,052,196.99 | |
2004 | 7 | 7,629 | 4,059,825.99 | |
2005 | 10 | 38,974 | 4,098,799.99 | |
2006 | 5 | 7,438.97 | 4,106,238.96 | |
2007 | 18 | 113,693.1 | 4,219,932.06 | |
2008 | 16 | 264,478.68 | 4,484,410.74 | |
2009 | 19 | 172,395.33 | 4,656,806.07 | |
2010 | 11 | 193,757.32 | 4,850,563.39 | |
2011 | 13 | 52,031.04 | 4,902,594.43 | |
2012 | 2 | 323.5 | 4,902,917.93 | |
2013 | 12 | 76,318.82 | 4,979,236.75 | |
2014 | 9 | 23,735.54 | 5,002,972.29 | |
2015 | 4 | 343.01 | 5,003,315.3 | |
2016 | 6 | 8,213 | 5,011,528.3 | [5] |
2017 | 14 | 62,740 | 5,074,268.3 | [5] |
2018 | 11 | 75,622 | 5,149,890.3 | [6] |
2019 | 20 | 241,822 | 5,391,712.3 | בשנה זו נרשם של שיא של כ-50 שנה במספר ההכרזות השנתי על שמורות טבע וגנים לאומיים חדשים[7][6] |
2020 | 0 | 0 | 5,391,712.3 | בשנה זו לא הוכרז אף אתר חדש עקב המשבר הפוליטי בישראל שבעקבותיו לא הייתה אף ממשלה[8] |
2021 | 13 | 111,000 | 5,502,712.3 | [9] |
2022 | 34 | 50,000 | 5,552,712.3 | בשנה זו נרשם שיא במספר ההכרזות השנתי על שמורות טבע וגנים לאומיים חדשים מאז ומתמיד |
הכרזת שמורת טבע או גן לאומי היא תהליך ארוך ומורכב, הנמשך לרוב שנים רבות.
התהליך כולל את השלבים העיקריים הבאים:
רשות הטבע אחראית בין היתר על טיפול רפואי בחיות בר בישראל. היא עושה זאת על ידי ניהול בית החולים לחיות בר, שיתוף פעולה עם עמותות שונות כמו עמותת "למען חיות הבר" ופרויקטים שונים כמו "התוכנית לניטור מחלות בחיות בר בישראל".
בית החולים לחיות בר הוא בית חולים וטרינרי המעניק טיפול, במידת הצורך, לחיות הבר של ארץ ישראל. בית החולים שייך לספארי ולרשות הטבע והגנים בשיתוף עם עמותת המרכז הישראלי לשיקום חיות בר.
זהו בית החולים היחיד לחיות בר הפועל בישראל, ומטרתו לתת טיפול וטרינרי הולם עבור חיות בר פגועות ולהשיבן חזרה לטבע במידת האפשר. בנוסף לטיפול בבעלי החיים, בית החולים הוא גם גוף חינוכי ומחקרי ששואף להעמיק את הידע הרפואי והשיקומי בטיפול בבעלי החיים ולהעלות למודעות הציבור נושאים סביבתיים שונים.
ה"חיבולנס" (הלחם מילים של חי ואמבולנס) הוא מערך מתנדבים של רשות הטבע והגנים שנוצר על מנת להעביר חיות בר מוגנות פגועות מכל רחבי הארץ, אל בית החולים לחיות בר.
המרכז הארצי להצלת צבי ים הוא מרכז שהוקם על ידי רשות הטבע והגנים במטרה להציל את אוכלוסיית צבי הים בחופי ישראל.
המרכז מספק מקום מוגן לטיפול בצבי ים פגועים שנפלטו אל החוף, מאפשר רבייה ואימון לקראת שחרור אל הטבע, דואג להשבת הצבים אל הים, עוסק בחינוך ובהסברה ועורך מחקרים בנושא; כל זאת במטרה לייצב את אוכלוסיית צבי ים לאורך חופי הארץ.
ראו גם – השבת בעלי חיים לטבע#השבת בעלי חיים לטבע בישראל |
רשות הטבע והגנים האחראית הראשית בישראל על שימור והשבת בעלי חיים לטבע.
לשם כך, הוקמו על ידי רשות הטבע והגנים, במהלך השנים, שני מרכזי חי בר - חי בר יטבתה וחי בר כרמל. מטרתם של מרכזי החי בר היא ליצור סביבה טבעית מוגנת ומבוקרת, שתאפשר להגדיל את אוכלוסיותיהם של בעלי החיים שנבחרו ולהחזיקם עד להשבתם לטבע. בחי בר יטבתה, נמצאים בעלי חיים מדבריים, והושבו ממנו לטבע בהצלחה ראמים לבנים, פראים, וצבי יבשה מדבריים. בחי בר כרמל, נמצאים בעלי חיים החיים בצפון ישראל, והושבו ממנו בהצלחה לטבע יחמורים פרסיים, עיטם לבן-זנב, אייל הכרמל ועוד.
בין היתר משתפת פעולה רשות הטבע והגנים עם מספר גני חיות ועמותות בישראל בפרוקיטי שימור. למשל, שותפות עם הספארי ברמת גן בפרויקטי שימור של הראם הלבן, הנשר המקראי, הצבוע המפוספס ועוד; שותפות עם גן החיות התנכ"י בפרויקטי שימור של הראם הלבן, היחמור הפרסי ועוד; שותפות עם חוות בולוטין בפרויקט שימור והשבה של צבי הנגב; וכדומה.
נושא הציד בישראל מעוגן באמצעות חוק להגנת חיית הבר, תשט"ו-1955[11], וכן באמצעות תקנות להגנת חיית הבר, תשל"ו-1976[12]. חוק זה מגדיר את התנאים הנדרשים לקבלת רישיון ציד, וכן אוסר על שיטות ציד הנחשבות אכזריות (לדוגמה אסור לצוד באמצעות הרעלה, חומרי נפץ, מלכודות ועוד) עונות הציד המותרות ועוד.
הגוף המפקח על נושא הציד הוא רשות הטבע והגנים אשר מנפיקה גם את רישיונות הציד.
על מנת להעלות את המודעות לתופעת המינים הפולשים והמתפרצים בקרב הציבור, מפעילה רשות הטבע והגנים קמפייני הסברה שונים[13][14].
ב-1 ביולי 2015, רשות הטבע והגנים הקימה בשיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה ובסיוע משרד החקלאות, את "היחידה הארצית לטיפול במינים פולשים". היחידה מתרכזת במין אמברוסיה מכונסת ופועלת לריסון התפשטותו בשטחים טבעיים ופתוחים[15][16].
רשות הטבע והגנים ממלאת גם אחר תפקיד ההסברה והחינוך. הרשות ממנת ומפעילה: סיורים מודרכים, שילוט והכוונה, סדרות וסרטוני רשת, קמפיינים להעלאת המודעות, תחנות הסברה ועוד, הכל בכדי להעלות מודעות לשמירת הטבע, הסביבה והמורשת אצל תושבי ואזרחי ישראל.
בשנת 2020, פרסמה רשות הטבע והגנים את סדרת הרשת "רבע לטבע", אותה יצרו עידן ברקאי ויפתח חוצב, שגם שיחקו בה. הסדרה עוסקת במאמצי השמירה על הטבע ועל המורשת בישראל, מכירה את אנשי הרשות ועוד[17].
רשות הטבע והגנים אחראית בין היתר על שימור ושחזור אתרי מורשת, וכן על טיפול תחזוקתי שוטף בהם.
בשנת 2016 החלו עבודות שיפוץ ושחזור גן לאומי מגדל אפק, והוא נפתח למבקרים בסיום העבודות במרץ 2021, כחלק מפארק גדול שפותח מסביבו על ידי רשות הטבע והגנים[18].
רשות הטבע והגנים משתתפת במספר פרויקטים נוספים בניהם:
הרשות מאורגנת בארבעה מחוזות כשלכל אחד מהם אחריות על שמורות הטבע, הגנים הלאומיים וערכי הטבע באזור. המחוזות הם: מחוז צפון, מחוז מרכז, מחוז דרום ומחוז אילת. מחוז יהודה ושומרון הוא באחריות המנהל האזרחי דרך קצין מטה (קמ"ט) שמורות טבע וגנים[1].
ב-2016, משרד החקלאות העביר בכנסת תקנות דיג חדשות בתחום ולשם ביצוען בפועל נדרשה יחידה מקצועית ייעודית לשמירה ואכיפה. עקב כך, הוקמה היחידה הימית לאכיפת חוקי הציד הימי (דיג) מכוח פקודת הדיג.
בין היתר תפקידיה של היחידה הימית היא פיקוח ואכיפה בשמורות הטבע הימיות ובגנים הלאומיים הימיים בישראל ושמירה על דיג בר-קיימא.
יחידה זו כוללת כ-18 אנשי מערך האכיפה וכ-7 כלי שיט לפיקוח ואכיפה.
היחידה הסביבתית מהווה זרוע לביצוע משימות תוכניות עבודה בשטחים פתוחים עבור המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ורשות המים. פקחי היחידה מבצעים משימות ניטור, פיקוח והסדרה בתחומים שונים כמו: מים עיליים וניטור אגנים, שימוש בחומרי הדברה בחקלאות ועוד. היחידה עוסקת גם בביצוע סקרים הידרולוגיים עבור גופים מוסדיים וממשלתיים. צוות נוסף ביחידה, פועל בביעור מינים פולשים.
יחידת ארצית של פקחים אשר מתמקדים במניעת השלכות ושריפות פסולת בשטחים הפתוחים במדינה. היחידה הוקמה בשנת 2019 בעקבות תופעה נרחבת של שריפות פסולת ברחבי הארץ ובכך גרימת נזק עצום לאיכות האוויר ולטבע במדינת ישראל[19].
סמליל "רשות שמורות הטבע" המקורי, שעוצב על ידי אליעזר ויסהוף, הורכב מיעל[20] ושם הרשות כהמשך הקרן שלו, ולרוב הופיע בצבע שחור. סמל "רשות הגנים הלאומיים" היה עץ אלון מוריק והופיע בצבע ירוק בהיר. עם איחוד שתי הרשויות בשנת 1998 אוחדו גם סמלי שתי הרשויות לסמליל המורכב משני הסמלים, עץ אלון ובתוכו היעל, כדי לא ליצור מאבק בין העובדים על סמל הרשות המאוחדת[21].
בשנת 2014, לרגל יובל ה-50 לרשות, הציגה הרשות סמליל חדש בו הוסר האלון. כתחליף לייצוג הגנים הלאומיים הופך קרן היעל בהמשכו לקו מקווקו המסמל קשת עתיקה. הסמליל החדש מופיע בצבע ירוק כהה בלבד. לדברי הרשות הסמל המחודש מסמל את שלושת העולמות בהן פועלת הרשות: עולם הטבע (אותו מסמל היעל), עולם המורשת (אותו מסמלת קשת, המציגה גם פתח מזמין) והעולם המקצועי (ירוק כהה המסמל את ארגוני הטבע והסביבה ומשדר חיבור וסמכותיות).
החברה להגנת הטבע מתחה לא פעם ביקורת על החלטות של הרשות שלטענתה פגעו בשמורות הטבע בדרכים שונות[22][23][24]. גם ארגון "תנו לחיות לחיות" טען שהרשות פוגעת בבעלי חיים[25], מדען אף טען שהרשות פגעה במחקר בחיית בר נדירה[26].
ב-2007 התנגדו ארגונים ירוקים ומדענים רבים למתן קדנציה נוספת למנכ"ל הרשות אלי אמיתי, בטענות ביחס למדיניות שמירת הטבע של הרשות במהלך כהונתו הראשונה, אך הממשלה אישרה את המינוי למרות הביקורת[27]. ב-2011 ביקש השר להגנת הסביבה גלעד ארדן להדיח את אמיתי, בטענה שתפקודו לקוי ושהוא אינו פועל לטובת האינטרס הציבורי. בעקבות כך הודיע אמיתי על פרישתו שנה לפני המועד המתוכנן[28]. לאחר מינוי ועדת איתור על ידי המשרד להגנת הסביבה, הודיעה הוועדה כי היא ממליצה פה אחד על מינויו של ראש המועצה האזורית גוש עציון, שאול גולדשטיין לעמוד בתפקיד[29]. בדצמבר של אותה שנה, נכנס גולדשטיין לתפקיד.
בסוף העשור הראשון של המאה ה-21 החלו נצפים תנים זהובים באזור חוות תלמי אביב, לאחר שהושמדו בידי משרד החקלאות בשנות ה-60 של המאה ה-20. מספר התנים הוערך במספר עשרות והם חיו בשטחי פארק הירקון, בין נחל איילון במערב לאזור קניון איילון במזרח[30]. התנים ניזונים מאשפה ומבני אדם המאכילים אותם, ועל כן אוכלוסייתם גדלה. פרטים נצפו בכל רחבי הערים רמת גן וגבעתיים, אולם אלה נעלמו בחודשים מאי ויוני 2013, ואוכלוסיית התנים בפארק הירקון התדלדלה אף היא. הסתבר כי רשות הטבע והגנים פעלה ללכידת התנים ולהשמדתם, בין היתר בעקבות פניית החווה אל הרשויות[31]. ב-10 ביולי 2013 איתרו אזרחים תנה פצועה שרגליה נלכדו בשתי מלכודות רגל, האסורות לשימוש במדינות האיחוד האירופי ובמספר מדינות בארצות הברית. התמונות פורסמו ברשת האינטרנט, והביאו לגל של מחאה ספונטנית כנגד החווה ורשות הטבע והגנים.
באוקטובר 2017 עמדה הרשות במרכז דיון ציבורי סוער לאחר שליאור טל ביקר במערת הנטיפים (שורק) והבחין שבכל אמצעי ההדרכה במערה לא מציינים את גילה המוערך וטען בפוסט שפרסם שמדריך במקום אישר באוזניו שהדבר מכוון ונובע מלחץ של אוכלוסייה חרדית. הדיון הסוער ברשת הגיע לכתבה בחדשות 2[32] ולאחר מכן לרוב אמצעי התקשורת בארץ והסתבר שאכן ישנו מידע מדעי שמצונזר באתר מסיבות של לחץ דתי. הפרשה הסתיימה בכך שרשות הטבע והגנים הודיעה שהדבר יתוקן ושמנכ"ל הרשות "הנחה לבחון את כלל אמצעי ההסברה כך שיתאימו לאמת המדעית"[33].
ב-26 במרץ 2021 התפרסם תחקיר שחשף חשש לניגוד עניינים בין האינטרסים של הציבור שעליהן מופקדת רשות הטבע ובין גופים מסחריים אשר החליטו לתרום לרשות מיליוני שקלים. בין הגופים אשר העבירו כספים לרשות הטבע ניתן למצוא חברות אשר, על פי המשרד להגנת הסביבה, הן מהמזהמות הגדולות בישראל, כולל כיל ונובל אנרג'י. לאחר החשיפה עלו תהיות גם לגבי החלטות שהתקבלו לטובת הגופים התורמים בכובעה של רשות הטבע כחברה במועצה הארצית לתכנון ובנייה[34]. רשות הטבע הכחישה כל קשר בין הכסף שהתקבל מגופים מסחריים לבין פעילותה ואופן קבלת ההחלטות.
החי בארץ ישראל | ||
---|---|---|
קבוצות טקסנומיות | יונקים • זוחלים (נחשים ארסיים) • עופות • דו-חיים • חרקים (פרפרים, דבורים, נמלים) • רכיכות לא ימיות • עקרבים | |
קבוצות לא טקסנומיות | החי בים התיכון • החי במפרץ אילת • החי בכנרת • חולייתנים בעלי דם קר של מים מתוקים • בעלי חיים שנכחדו • בעלי חיים אנדמיים • בעלי חיים פולשים • בעלי חיים בתנ"ך | |
אירועים ותופעות | חזירי הבר בחיפה • היעלים במצפה רמון • הכרישים בחדרה • אסון העטלפים בחדרה • רותי (צבועה) • חומיבבה (נמרה) | |
מוסדות ומפגש עם האדם | חקר החי • צפרות • רשות הטבע והגנים • חי-בר • החברה להגנת הטבע • אגודת חובבי הפרפרים בישראל • בית החולים לחיות בר • למען חיות הבר • המרכז הארצי להצלת צבי ים • חוות בולוטין • עמותת ע.ט.ל.ף |