מוטו לאומי |
"Jamais arrière" "לעולם לא מאחור" |
---|---|
ממשל | |
ראש המדינה | מחזיק תוארי ראש השבט[1] |
מחזיק תוארי ראש השבט[1] | אלכסנדר דאגלס-המילטון, דוכס המילטון ה-16 ודוכס ברנדון ה-13 |
שבט דאגלס (באנגלית: Clan Douglas, בסקוטית גאלית: Dùbhghlas) הוא שבט סקוטי מהשפלה הסקוטית, הממלכה המאוחדת.
שבט דאגלס התעצב סביב המאה ה-12 באזור דאגלס, לנרקשייר ובמהלך ימי הביניים התרחב משמעותית לכדי כוח צבאי ופוליטי חשוב בסקוטלנד. השבט היה מקורב מאוד למלוכה הסקוטית במהלך המאה ה-13 וה-14 ולקח חלק במערכות כנגד אנגליה, כוחו הפוליטי וההשפעה הרבה של השבט הביאו אותו להתרחב לשטחים רבים ברחבי סקוטלנד בהם באנגוס, לאורך הגבול האנגלו-סקוטי, לות'יאן (אזור אדינבורו), מוריי, ואף מחוץ לסקוטלנד בצרפת ושוודיה. במהלך שלהי ימי הביניים הדאגלסים נחשבו אלו שאחזו בכוח האמיתי בסקוטלנד על פני המלכים הסטיוארטים.
שבט דאגלס ובית דאגלס שבראשו, הייתה אחת המשפחות החזקות ביותר בסקוטלנד. השם "דאגלס" נובע מאזור דאגלס בו נוסד השבט, הכרוי על שם נחל דאגלס (מגאלית סקוטית: "מים שחורים"). בשנת 1147 קיבל תאובלדוס פלמטיוס (תיאובלד הפלמי) אדמות באזור דאגלס בלנקשייר בתמורה לסיוע שהעניק לאב מנזר קלסו. השם דאגלס מופיע לראשונה בשנת 1174 במזכר בין ויליאם דאגלס והבישוף ג'וסלין מגלזגו, חמש שנים לאחר מכן ויליאם תועד בתור "הלורד מדאגלס". ההנחה היא שהוא היה בנו של תיאובלד הפלמי והראשון שלקח את שם המשפחה דאגלס.
אחד מראשי השבט המוכרים והחשובים היה סר ג'יימס דאגלס (1286-1330), שהיה ידוע כסר ג'יימס "הטוב" וגם הוכר בכינוי דאגלס השחור, אביו של סר ג'יימס נלחם עם ויליאם וולאס ומת כאסיר במצודת לונדון ב-1298. דאגלס נלחם עם רוברט ברוס זמן קצר לאחר שברוס הרג את בדאמפריס ב-1306, כשרוברט מת בשנת 1329, הוא ביקש מסר ג'יימס לשאת את ליבו המסע לארץ הקודש. לבו של ברוס נחתך מגופו והונח בארון כסף מצופה אמייל ובשנת 1330 סר ג'יימס יצא מבריק על הטוויד עם שבעה אבירים נוספים לכיוון ארץ הקודש. במהלך המסע דאגלס לקח חלק במערכה כנגד המורים בגרנדה בסיוע לספרדים, ובמהלך הקרב, על פי אגדה פופולרית, דגלאס זרק את הארון עם לבו של ברוס לתוך כוחות האויב, באומרו, "תמשיך הלאה, לב אמיץ. דאגלס יעקוב אחריך או ימות!". דאגלס עם רוב אנשיו נפלו בקרב וגופתו נמצאה יחד עם ארון ליבו של ברוס, עצמותיו הוחזרו לסקוטלנד וכיום נמצאות בקפלת סנט ברייד, דאגלס.
"בית דאגלס השחור" ושושלתו של ג'יימס הטוב הגיעה לקיצה לאחר שנים רבות של נאמנות לכתר הסקוטי עם נפילתו של רוזן דאגלס התשיעי במרד כנגד כוחותיו של הנרי השישי, מלך אנגליה. מי שהוביל את הכוחות האנגלים בקרב היה בן שבט דאגלס אחר משושלת שנודעה בתור דאגלס האדום, ג'ורג' דאגלס, רוזן אנגוס השישי, מה שהוביל לעלייתו לראש שבט דאגלס. המעבר משושלת דאגלס השחור לדגלאס האדום גם סימן שינוי במאזן הכוחות ומעבר לתמיכה השבט בכתר האנגלי החל מסוף המאה ה-15, הידוק הקשר והנאמנות לכתר האנגלי הובילו לפריחה והתחזקות משמעותית לשבט. בשנת 1572, נבחר ג'יימס דאגלס רוזן מורטון הרביעי, כנסיך עוצר למלך הצעיר הסקוטי ג'יימס השישי, הוא החזיק בכוח רב בממלכה. הוא נעצר בשנת 1580 לאחר שהואשם במעורבות ברצח הלורד דארנלי, אביו של המלך ג'יימס השישי, הוא נשפט והוצא להורג ביוני 1581.
הענף השוודי של משפחת דאגלס מדלקיית' מתחיל עם ג'יימס דאגלס (1353–1420) שצאצאו, סר ויליאם דאגלס מוויטינגהאם, הפך לשגריר אנגליה בדנמרק ב-1603. נכדו, רוברט דאגלס (1611–1662) עבר לשוודיה ב-1627 כדי לשרת במלחמת שלושים השנים, וקודם לפילדמרשל ב-1657. הוא זכה בתואר רוזן ב-1654, עם אדמות בסקונינאה. רוברט בנה את טירת סטיארנאורפ כאחוזת משפחתו המרכזית, יחד עם טירות אקנסהולם ורידבוהום. סמל רוזנות סקונינאה מבוסס על ענפי דאגלס הסקוטיים.
ענף משפחת דאגלס השוודי בלט מאז אמצע המאה ה-17, עם דמויות בולטות בהם שר החוץ לודוויג דאגלס והיזם הרוזן גוסטף דאגלס, שאחיותיו הן רוזיטה דאגלס-סטיירנורפ, דוכסית מרלבורו, והנסיכה אליזבת, דוכסית בבוואריה. וולבורגה הבסבורג, בתו של נסיך הכתר האחרון של אוסטריה-הונגריה, נישאה לרוזן ארצ'יבלד דאגלס. בשנת 1848 נישא הרוזן קרל ישראל וילהלם דאגלס לרוזנת לואיז פון לנגנשטיין וגונדלהיים, וירש את טירת לנגנשטיין בבאדן. צאצאיהם מילאו תפקידים חשובים בשוודיה ובגרמניה. הרוזן וילהלם דאגלס שירת ברייכסטאג הגרמני, הרוזן לודוויג דאגלס היה שר החוץ השוודי, והרוזן ארצ'יבלד דאגלס היה ראש המטה של הצבא השוודי. בשנת 1906, קרל רוברט הפך את טירת לנגנשטיין למגוריו העיקריים, שם חיים צאצאיו עד היום.
בשנת 1689 ייסד ג'יימס דאגלס, רוזן אנגוס, את הרגימט הקמרוני, שנוסד תחילה בשם "המשמר הקמרוני" וב-1751 הפך ל-"רגימנט הרגלים ה-26 (הקמרוני)" וב-1881 התאחד עם רגימנט נוסף ליצירת "הרגימנט הקמרוני (הרובאים הסקוטים)" שפורק לבסוף ב-1968 בטקס מיוחד בטירת דאגלס. הרגימנט גייס את רוב חייליו משבט דאגלס והיה מזוהה איתו לאורך כמעט שלוש מאות שנות קיומו, הוא נלחם במרידות היעקוביטים וברחבי העולם במערכות שונות, בהן קיבל את במלחמת הבורים, ובמלחמת העולם הראשונה בה הוא גדל לכדי 27 גדודים.