לידה |
16 בספטמבר 1891 וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
---|---|
פטירה |
13 ביוני 1972 (בגיל 80) ז'נבה, שווייץ |
שם לידה | Stéphanie Maria Veronika Juliana Richter |
מדינה | ארצות הברית, הונגריה |
מקום קבורה | ז'נבה |
מפלגה | המפלגה הנאצית |
בן או בת זוג |
|
מספר צאצאים | 1 |
פרסים והוקרה | אות הזהב המפלגתי (אדולף היטלר, 10 ביוני 1938) |
שטפני פון הוֹהֶנְלוֹהה (גרמנית: Stephanie von Hohenlohe; 16 בספטמבר 1891 - 13 ביוני 1972) הייתה אוסטרית, יהודיה למחצה, בת למשפחת אצולה כתוצאה מנישואים, שריגלה עבור גרמניה הנאצית, והייתה בקשרים טובים עם בכירי הממשל הנאצי ובהם אדולף היטלר.
נולדה כשטפני ריכטר בווינה ללודמילה לבית קורנדה שהייתה יהודייה שהתנצרה ולעורך הדין יוהאן סבסטיאן ריכטר שהיה קתולי או למאהבה של האם, מקס ויינר, שהיה יהודי. ריכטר הכיר בשטפני כבתו. בשנת 1906 נרשמה ריכטר לבית הספר לבלט באופרה של וינה, ובמהרה התערתה בעזרת קסמה האישי באריסטוקרטיה ובחברה הגבוהה הווינאית, למרות יהדותה. בשנות העשרים המוקדמות שלה, נכנסה ריכטר לפרשת אהבים עם הנסיך הנשוי פרנץ סלבטור פון טוסקנה, חתנו של קיסר אוסטריה פרנץ יוזף הראשון. מכיוון שהרתה לטוסקנה והשניים לא היו נשואים היא מיהרה להתחתן עם הנסיך הגרמני פרידריך פון הוהנלוהה-ולדנבורג-שילינגספירסט. ב-5 בדצמבר 1914 היא שהתה בווינה, שם נולד בנה מפון טוסקנה.
פון הוהנלוהה ובעלה התגרשו בשנת 1920. את השנים שלאחר מכן בילתה שטפני פון הוהנלוהה בפריז ובחלקים שונים של אירופה, שם פיתחה ידידות ומערכות יחסים אינטימיות עם מספר אנשים בעלי השפעה, ביניהם הדיפלומט הנאצי יואכים פון ריבנטרופ. למרות יהדותה, פיתחה קשרי ידידות וקרבה עם בכירים במשטר הנאצי, ובין השאר עם אדולף היטלר עצמו, שכינה אותה "נסיכה יקרה". היא ניהלה קשרי ידידות קרובים עם הרמן גרינג והיינריך הימלר, ואף קיבלה תואר "ארית לשם כבוד". בשנת 1938 דיווחה סוכנות הביון הבריטית (SIS) כי "היא מזומנת לעיתים קרובות ל"פיהרר" שמעריך את האינטליגנציה שלה ואת עצותיה הטובות. ייתכן שהיא האישה היחידה שמסוגלת להשפיע עליו".
החל משנת 1932, לאחר שגורשה מצרפת כשנחשדה כמרגלת מטעם המפלגה הנאצית שעלתה לשלטון בגרמניה, התגוררה במלון יוקרתי בלונדון, וכבת למשפחת אצולה גרמנית התחברה עם האצולה הבריטית, והפכה במהרה לתועמלנית ומרגלת רבת ערך עבור ממשלתו החדשה של היטלר. בין האישים שאיתם ניהלה קשרי ידידות קרובים ניתן למנות את מרגוט אסקווית (אשתו של ראש ממשלת בריטניה לשעבר הרברט הנרי אסקווית'), אטנל סנודן (אשתו של שר האוצר של בריטניה לשעבר), וצ'ארלס סטיוארט ואשתו. שטפני התיידדה עם הלורד רות'רמיר, הבעלים רב-ההשפעה של העיתונים דיילי מייל ודיילי מירור, שהתרשם עמוקות מאדולף היטלר ותמך בכריתת ברית עם גרמניה. הלורד רות'רמיר העניק לה סיוע כספי נדיב. לבסוף הסתכסכו רות'רמיר ופון הוהנלוהה, תמיכתו הכספית פסקה והיא תבעה אותו למשפט בגין הפרת הבטחות כספיות.
פון הוהנלוהה עסקה בהעברת מסרים סודיים בין בכירים בריטים שאהדו את המשטר הנאצי לשלטונות בגרמניה. בשנת 1937 ארגנה עבור הלורד הליפקס טיול לגרמניה, שבו נפגש עם חברהּ הרמן גרינג. נוסף על כך, הייתה שטפני מעורבת בארגון ביקורו בגרמניה של אדוארד, דוכס וינדזור, לשעבר מלך אנגליה, ואשתו ווליס סימפסון. בשנת 1937 החלה שטפני ברומן עם פריץ ויידנמן, עוזר אישי של אדולף היטלר. כשהתמנה ויידנמן לקונסול כללי בסן פרנסיסקו, הצטרפה אליו בסוף שנת 1937. בשנת 1938 החרימו הנאצים את נכסי היהודים באוסטריה, ובהם את ארמון ליאופולדסקרון בזלצבורג שהיה בבעלות במאי התיאטרון היהודי מקס ריינהרדט. הרמן גרינג העניק את הארמון במתנה לשטפני, כדי שישמש כבית הארחה והתכנסות לידועים שבאמנים הגרמנים, וכדי שישמש כאתר אירוח להיטלר כאשר ישהה בביתו בברגהוף שבאלפים הבווארים. באותה שנה החליט היטלר להעניק לה אות הוקרה של הצלב האדום הגרמני[1].
שנה לאחר מכן, ב-1939, שבה פון הוהנלוהה לבריטניה, אך עם פרוץ מלחמת העולם השנייה עזבה בשנית את המדינה, מתוך חשש שתעצר כמרגלת גרמניה, וחזרה למאהבה פריץ ויידנמן בסן פרנסיסקו. מיד עם הגיעה לארצות הברית הושמה תחת פיקוח של שירותי הביטחון.
במרץ 1941 עצרו אותה רשויות ההגירה האמריקניות למספר ימים, אך היא פיתתה את למואל שקולפילד, ראש שירותי ההגירה, ששיכן אותה במלון בוושינגטון הבירה. השניים עמדו בקשר במשך חודשים ספורים.
בתזכיר שנשלח באוקטובר שנת 1941 לנשיא ארצות הברית פרנקלין רוזוולט היא תוארה כ"אינטליגנטית במיוחד, שסכנתה כמרגלת משתווה לעשרת אלפי גברים".
כשארצות הברית הצטרפה באופן פעיל ללחימה, לאחר ההתקפה על פרל הארבור, היא נעצרה, ונכלאה במחנה מעצר לאזרחי מדינות אויב, ושהתה שם עד לסיום המלחמה. היא נחקרה על ידי רשויות הביטחון האמריקאיות ושיתפה איתן פעולה, בכך שסייעה לבניית פרופיל פסיכולוגי לאדולף היטלר, ולמנהיגים נאצים נוספים.
בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה חזרה לגרמניה, והשתלבה שוב בחברה הגבוהה שם. בין השאר עמדה בקשרים עסקיים עם אקסל שפרינגר. היא נפטרה בז'נבה שבשווייץ בשנת 1972.