שלושת הגשרים ליד גשר ההיסטורית: 1) גשר רכבת העמק העות'מאני 2) גשר הבטון הבריטי 3) הגשר הממלוכי | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג | גשר |
שימוש |
גשר רכבת גשר כביש |
על שם | מפגש הירדן והירמוך |
מיקום | חצר גשר הישנה |
מדינה | ישראל / ירדן |
נגישות | באישור צה"ל |
מידות | |
אורך | גשר ממלוכי: 70 מטר |
רוחב | גשר ממלוכי: 6 מטר |
גובה | גשר ממלוכי: 10 מטר |
גובה מעל פני הים | -257 מטר |
קואורדינטות | 32°37′28″N 35°33′52″E / 32.624542°N 35.564346°E |
| |
שלושת גשרי הירדן בג'יסר אל-מג'מעייה הם שלושה גשרים שנבנו מעל נהר הירדן באתר ג'יסר אל-מג'מעייה[1] (כיום ליד קיבוץ גשר בעמק בית שאן). שניים מהם שימשו למעבר הולכי רגל ורכב והשלישי למעבר רכבת. הגשרים נבנו בנקודת מעבר אסטרטגית בין עבר הירדן לים התיכון ולכן היוו סלע מחלוקת לאורך ההיסטוריה. ב-1948 חובלו שלושת הגשרים מחשש שישמשו את צבא עיראק לפלישה לארץ ישראל ומאז הפסיק השימוש בהם. הגשרים מהווים חלק מהאטרקציות המוצעות למבקרים בחצר גשר הישנה.
האזור בו נבנו הגשרים נקרא ג'יסר אל-מג'מעייה (באנגלית: Jisr el-Majami, בערבית: جسر المجامع) שפירושו "גשר המפגש" כשההערכה היא שהשם נגזר מהמפגש של נהר הירדן ונהר הירמוך כשלושה ק"מ מצפון לגשר.
לאורך ההיסטוריה חיפשו תושבי עבר הירדן ומסופוטמיה נקודות נוחות למעבר בטוח לגדה המערבית של הירדן כדי להגיע לערים ממערב לירדן, לאתרים הקדושים וכדי לייצא סחורות דרך הנמלים ביפו ובעכו. ניתן היה, אומנם, להשתמש במעברות הירדן אולם אלו לא היו בטוחים ולא עבירים בזמן זרימה חזקה לכן חיפשו השלטונות בארץ ישראל ועבר הירדן נקודות לאורך הירדן בהן קיימים קירות אבן יציבים שאיפשרו לבנות גשרים. אחת מנקודות אלו הייתה ג'יסר אל-מג'מעייה שם הצרו סלעי בזלת את מעבר המים ואיפשרו בניית גשר.
ההערכה היא שהראשונים שבנו גשר בנקודה זו היו הרומאים ששילבו אותו ברשת הדרכים המפותחת שבנו ברחבי העולם העתיק. הגשר, שנהרס ברעידת אדמה, שופץ על ידי הצלבנים בתחילת האלף השני. במאה ה-12 שופץ הגשר שוב על ידי הממלוכים, בהנהגתו של ביברס בתחילת תקופת שלטונם בארץ ישראל. בצידו המערבי של הגשר בנו המממלוכים ח'אן שיועד למנוחת העוברים בגשר. במפה צרפתית מ-1799 (תקופת פלישת צבא נפוליאון לארץ ישראל) מופיע הגשר בשם "פונט דה מגמה" Pont de magma. במהלך קרב מגידו נכבש הגשר על ידי רגימנט הרמחים ה-19 (אנ') במסגרת כיבוש עפולה ובית שאן.
הגשר בנוי מאבני בזלת מסותתות, אורכו כ-70 מטר ורוחבו כ-6 מטר:
עד תחילת שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל ועבר הירדן שימש הגשר הממלוכי למעבר כלי רכב בין עבר הירדן למערב הירדן. לאור הגידול בהיקף התחבורה ועליית משקל המשאיות והאוטובוסים חששו הבריטים מיציבותו של הגשר הממלוכי ובנו ב-1925 גשר בטון בצמוד אליו שאיפשר את הסטת התנועה אליו והקטנת העומס מהגשר הישן.
בשלהי המאה ה-19 רכשה משפחת סורסוק אדמות באזור ג'יסר אל-מג'מעייה בתקווה להנות מעליית ערך הקרקע עם סיום סלילתה של רכבת העמק. עם תחילת הסלילה הפקיע השלטונות העות'מאניים חלק משטחים אלו. גשר הרכבת נבנה ב-1905 עשרות מטרים מדרום לגשר הממלוכי ובעזרתו חצתה רכבת העמק את הירדן לכוון עבר הירדן[3]
ממערב לגשר נקבעה תחנת רכבת שנקראה "באלט אל-מאחטה" שהייתה תחנת הרכבת הנמוכה בעולם (-246 מטר מתחת לפני הים התיכון). התחנה הייתה ממוקמת כ-75 ק"מ מתחנת המוצא בחיפה והייתה השישית במניין התחנות בתקופה העות'מאנית. כמו כן נבנו ממערב לגשר בית מכס וקרנטינה.
הגשר כלל חמש קשתות כשהקשת השנייה ממערב פגועה מאז 1948.
בערבו של 14 במאי 1948 נודע לארגון ההגנה על הכוונה של אנשי תחנת הכוח בנהריים להיכנע ללגיון הירדני והועלה חשש שצבאות ירדן ועיראק ינצלו את הגשרים בג'יסר אל-מג'מעייה כדי לפלוש לארץ ישראל. כדי למנוע זאת הוחלט בהגנה לפוצץ את הגשרים. מנגנון ההפעלה מרחוק של מטענים שהוצמדו לשלושת גשרים גרם לפיצוץ של גשר אחד בלבד (הגשר הממלוכי) ואיש גולני, אמיל בריג, זחל תחת אש לשני הגשרים האחרים, חיבר פתיל השהיה חדש, הצית אותו ידנית וגרם לפיצוצם[4]. מעשה זה עיכב את הפלישה ואילץ את חיל המשלוח העיראקי לנוע כשלושה ק"מ דרומה כדי לעבור את הירדן.
ב-1994, במסגרת שיחות השלום עם ירדן הקים צה"ל גשר ברזל בין חלקי הגשר הממלוכי כדי לאפשר מעבר חיילים בין שתי הגדות. ב-2014 שופצה הקשת הגדולה של הגשר תוך שיתוף פעולה ישראלי-ירדני. גשר הבטון וגשר הרכבת נשארו כמות שהם מאז 1948. מספר קרונות היסטוריים הוצבו בצידו המערבי של הגשר להדגים את האופן בה עברה במקום רכבת העמק.
על הגשרים הוקמו שתי תצפיות על שם שוקה דורפמן ואסתר ארדיטי. הגשרים מהווים חלק מאתרי המורשת של חצר גשר הישנה כשמסיבות ביטחוניות נדרש אישור מיוחד כדי לעבור את גדר הביטחון ולגשת לגשרים. ממזרח לגשרי הרכב (בגדה המזרחית) ניתן לראות בשטח שיני דרקון שפוזרו כדי למנוע מכלי רכב משוריינים לחצות את הירדן.
המבנים של תחנת הרכבת והקרנטינה, שהוקמו כחלק מרכבת העמק, נהרסו ברובם בשנות ה-50 מחשש שישמשו להסתרת פדאין.
רכבת העמק | ||
---|---|---|
מסילות קשורות | מסילת הרכבת החיג'אזית • מסילת הרכבת דרעא–צמח • מסילת העמק • מסילת השומרון • הרכבת הצבאית העות'מאנית | |
אישים | לורנס אוליפנט • עבדול חמיד השני • יהודה לבנוני • יעקב מושלי • היינריך אוגוסט מייסנר • קלוד קונדר • ברוך קטינקא • גוטליב שומאכר | |
ארגונים ומוסדות | הרכבת המנדטורית • משמר הרכבת • משפחת סורסוק | |
תחנות | אל חמה • אלרואי • בית שאן • חיפה מזרח • חיפה מרכז • כפר יהושע • עפולה • צמח | |
גשרים | אל חמה • נהר הירדן • נחל יששכר • נחל קישון • נחל תבור | |
אירועים | ליל הגשרים • ליל הרכבות • קרב סמח' | |
הנצחה | חצר גשר הישנה • מוזיאון רכבת ישראל • רכבת האלונים • רכבת העמק (סרט) |