שלמה אראל

שלמה אראל

אראל כמפקד חיל הים בשנת 1967
אראל כמפקד חיל הים בשנת 1967
לידה	26 בנובמבר 1920 ט"ו בכסלו ה'תרפ"א פולין לודז', פולין
פטירה	20 בנובמבר 2018 (בגיל 97) י"א בכסלו ה'תשע"ט[1] ישראל תל אביב-יפו, ישראל
תאריך עלייה	1926
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת קולומביה בית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת קולומביה
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1948–1968 (כ־20 שנה)
דרגה	אלוף
תפקידים בשירות
מפקד שייטת נספח צבאי באיטליה נספח חיל הים במערב אירופה מפקד שייטת המשחתות ראש מחלקת ים מפקד חיל הים
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות   מבצע קדש   מלחמת ששת הימים   מלחמת ההתשה
עיטורים
אות הצטיינות ממלך יוון יוון
תפקידים אזרחיים
מנהל קווי ספנות, מנהל "איגוד חברות הספנות הישראליות", מבקר מערכת הביטחון

שלמה אראל (26 בנובמבר 1920 – 19 בנובמבר 2018) היה אלוף בצה"ל, מפקד חיל הים הישראלי ומבקר מערכת הביטחון. הוביל את פיתוחן של ספינות הטילים הראשונות של חיל הים - ספינות סער, ופיקד על חיל הים במלחמת ששת הימים ובעת טיבוע המשחתת אילת וטביעת הצוללת דקר.

ילדות ומשפחה

שלמה אראל נולד בלודז' שבפולין בשנת 1920, בן לחיים ופרידה אנגל. בשנת 1926 עלה לארץ ישראל עם הוריו. האב היה סוחר אמיד והשקיע בפרדסים. המשפחה התגוררה תחילה בפתח תקווה. האב נהרג בתאונת דרכים והאם עברה לתל אביב. אראל למד בגימנסיה גאולה^[2] והיה חבר בתנועת הנוער הרוויזיוניסטית בית"ר. בשנת 1936 הקים עם כמה מחבריו את "ברית נוער המרי" שהיה ארגון אנטי-בריטי, אולם הארגון לא התקיים זמן רב ופורק.

שירות המדינה שבדרך

בסוף 1936 יצא אראל מטעם תנועת בית"ר לבית הספר הימי בצ'יוויטווקיה שבאיטליה ולאחר סיומו מצא עבודה על ספינת חילוץ איטלקית כמלח, אחרי חמישה חודשים בים חזר ארצה ונעצר על ידי הבריטים עקב פעילותו ב"ברית נוער המרי", הוא שהה חצי שנה בכלא עכו ושוחרר בתנאי שיעזוב את הארץ. בהיותו בכלא פגש את עבדול מג'יד שטען שהוא זה שרצח את חיים ארלוזורוב ביחד עם עיסא דרוויש (16 ביוני 1933). אראל נסע לפריז ונשלח משם לעבוד כמלח וכשומר בנמל אנטוורפן ובהמשך עבד שנה בממספנה בבלגיה.

מלחמת העולם השנייה

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הצטרף למתנדבי היישוב לצי המסחרי המגויס של הצי הבריטי והפליג בשיירות כחלק מהמערכה באוקיינוס האטלנטי. בינואר 1941 בהיותה בשיירה מהליפקס, הפרובינציה נובה סקוטיה קנדה לבריטניה טובעה אונייתו St. Lindsay בטורפדו מצוללת גרמנית. הורדו שתי סירות הצלה. הניצולים לא נאספו על ידי אניות אחרות מחשש להיפגעות ולטיבוע אניות נוספות על ידי הצוללת הגרמנית. למרות היותו מלח זוטר הפך הלכה למעשה לנווט ולהגאי של הסירה שהייתה מצוידת במפרש. כבר בתקופה זו היה מפרשן מנוסה. הקצינים נשמעו להמלצותיו. הוא ניווט את סירת ההצלה בהפלגה מזרחה לכיוון סקוטלנד במשך 9 ימים עד שהתגלו על ידי מטוס סיור ימי כ 100 מייל מערבית מהאיים ההיברידיים ובהמשך נאספו הניצולים על ידי ספינת דיג חמושה והובאו לחוף מבטחים.^[3] אראל זכה לתקופת החלמה והבראה של שלושה שבועות בעיירה Gourock השוכנת לשפת הפיורד Gare Loch כ 40 ק"מ צפונית מערבית לגלאזגו.^[4][5]

לאחר שהחלים המשיך להפליג באוניות שונות וסיים כרב חובל בספינת חופים בים התיכון.

ים המלח - חברת האשלג

בשנת 1944 התקבל לעבודה כמנהל ההובלה הימית של חברת האשלג בים המלח והתגורר במפעל עם משפחתו. עם פינוי המפעל במלחמת העצמאות, הצטרף לחיל הים הישראלי.

גלריה

• 
  צוערי בית הספר הימי בצ'יוויטווקיה צבי קוחנסקי משמאל ושלמה אנגל מימין על תורן הספינה 'שרה א' בעגינתה בתוניסיה, 2 בינואר 1938.

שירות בחיל הים

מלחמת העצמאות

בחיל הים פיקד אראל על ספינת המשמר אח"י פלמ"ח (מ-19) שביצעה, בין השאר, פשיטות בעורף החזית בצפון סיני, החדרת סוכנים בחוף ביירות. כולל החדרת הלוחם במבצע דוד להטבעת הספינה "איגריס" בנמל ביירות. בעת מבצע ייצוב באפריל 1949 ירד לסדום עם כמה ימאים והוביל בדרך הים את הכוח שכבש את עין גדי וקבע את גבול שביתת הנשק במדבר יהודה. בהמשך פיקד על הקורבטה אח"י הגנה, על שייטת ספינות המשמר והנחיתה, ועל הפריגטה אח"י משגב.

• 
  שלמה אראל בחיל הים 1948.
• 
  שלמה אראל בגשר אח"י פלמ"ח (מ-19).

מבצע קולומבוס

ב-1951 פיקד על מבצע קולומבוס - ביקור האוניות "משגב" ו"הגנה" בארצות הברית^[6][7] לרגל השקת מלווה העצמאות. במסגרת ההכנות ליציאה וכמקובל בצה"ל בתחילת המדינה, ובעקבות אחיו הבלשן אליהו אראל, עיברת את שם משפחתו מאנגל לאראל. הסופר יהושע בר-יוסף, אשר סיקר הפלגה זו מטעם "במחנה", שלח מכתב אישי לראש הממשלה דוד בן-גוריון, ובו ביקר בחריפות את היחס לו זכו המלחים הפשוטים מצד שלמה אראל והצוות הפיקודי. בן-גוריון כתב על כך ביומנו: ”בהיותי בבוסטון התאוננו לפני קשה על המפקד [שלמה אראל] והייתה גם נטייה מצד ויויאן (חיים הרצוג, נספח צה"ל בארצות הברית) להחזירו ארצה ולבקש מפקד אחר. ואין ספק שבהתרשמות של בר-יוסף יש הרבה מהאמת. משמעת חייבים להשליט, אבל לא משטר של קסטה ויוהרא קיצונית.”^[8][9] מבצע קולומבוס זכה להצלחה מרשימה, מפקד חיל הים מרדכי לימון נתן גיבוי מלא לאראל.

• 
  אראל כמפקד משלחת מבצע קולומבוס, ומפקדי האוניות, רס"ן נפתלי רוזן מימין ורס"ן אריה שאנן משמאל, נפגשים עם מושל מדינת מרילנד בעת הביקור בארצות הברית, 25 יוני 1951
• 
  ראש הממשלה דוד בן-גוריון בשיחה עם מפקד הקורבטה אח"י הגנה (ק-20) בקבלת פנים לאוניות החוזרות ממסע הצדעה בארצות הברית, 1953.

השייטת הגדולה

ערך מורחב – סיוע חיל הים לנפגעי הרעש באיי יוון

ב-1952 התמנה למפקד בה"ד חיל הים. בסוף אותה שנה התמנה למפקד השייטת הגדולה שכללה אז פריגטות וקורבטות, בדרגת אלוף-משנה. השייטת בפיקודו ערכה הפלגות אימונים ממושכות וביקורים בארצות שונות ברחבי הים התיכון והאוקיינוס האטלנטי.

באוגוסט שנת 1953 העניקה השייטת, בפיקודו וביוזמתו של אראל, סיוע לנפגעי הרעש באיי יוון.^[10] אראל ומפקד אח"י מזנק (ק-32) יצחק דביר זכו על כך לאות הצטיינות ממלך יוון.^[11] קבוצות סיור מצוותי השייטת חילצו מאות נפגעים מבין ההריסות. אוניות השייטת העבירו פצועים קשה ליבשת וקיימו במשך יומיים את הקשר היחידי בין האיים שנפגעו ליוון. בעת החזרה לחיפה הגיע שר הביטחון דוד בן-גוריון ודיבר על הזכות הגדולה להציל נפשות.

• 
  ראש הממשלה דוד בן-גוריון מברך את השייטת הגדולה בפיקוד אראל בעת חזרתה ממבצע הסיוע לנפגעי הרעש באיי יוון, 1953
• 
  כותרת ביטאון במחנה שייטת שבה ממבצע הצלה 27 באוגוסט 1953

נספח צה"ל ברומא

אראל מונה לנספח צה"ל בשגרירות ישראל באיטליה בשנת 1955, ושימש בו בזמן כנספח חיל הים במערב אירופה. בתפקיד זה סייע בין היתר להטסת מטוסי מיסטר שנרכשו בצרפת והועברו לישראל בטיסה עם נחיתה לתדלוק בברינדיזי.^[12]

• 
  אל"ם שלמה אראל כנספח צבאי של ישראל ברומא
• 
  קבוצת הנספחים הצבאיים באיטליה במהלך ביקור באקדמיה צבאית, אראל שני משמאל.
• 
  שגריר ישראל ברומא אליהו ששון עם הנספח הצבאי שלמה אראל.

קורס פיקוד ומטה

בשנת 1956 נשלח לבית הספר לפיקוד ומטה בבריטניה, וכשחזר ארצה כעבור שנה, הקים קורס דומה לקציני חיל הים. בסיום המחזור הראשון יזם את שילוב הקורס (ובהמשך גם קורס דומה של חיל האוויר) עם המכללה לפיקוד ומטה של צה"ל, והמשיך לפקד על מחזור נוסף. בשנת 1959 מונה שוב למפקד שייטת המשחתות.

• 
  תמונת סיום מחזור בית הספר לפיקוד ומטה בגריניץ' שלמה אראל שלישי מימין בשורה השנייה, 1957.
• 
  שלמה אראל (שלישי משמאל ביושבים) עם קצינים בכירים מחיל הים בהכנה לקורס פיקוד ומטה, אוקטובר 1957.^[א]

חידוש סדר הכוחות בחיל הים

ערך מורחב – ספינות סער

בשנת 1960 מונה אראל לראש מחלקת ים. בתפקידו זה ניהל את תוכנית הפיתוח של ספינות טילים לחיל הים. התוכנית הבשילה אחרי מלחמת ששת הימים וספינות הסער החליפו את פלגות הטרפדות ושייטת המשחתות וחוללו בהמשך מהפכה בלוחמת הים בזירה הימית במלחמת יום הכיפורים. במקביל לפיתוח הסטי"לים ניהל אראל תוכנית שיפוץ ושדרוג של שלוש הצוללות מסדרת T, שנרכשו מהבריטים במספנה בצ'טהאם: אח"י לויתן (צ-75) שהגיעה במהלך מלחמת ששת הימים, אח"י דקר שטבעה בדרכה ארצה ואח"י דולפין, שהיו מיועדות להחליף את הצוללות מסדרת S.

תוכנית נוספת לפיתוח נשק מודרני הייתה ה"אריה" שהיה מיועד לשייטת 13. אראל, בהיותו ראש מחלקת ים התנגד לפיתוח ה"אריה" אולם קיבל את מרותו של יוחאי בן-נון. משהתמנה אראל למפקד חיל הים בשנת 1966, עצר את תוכנית ה"אריה".^[13] והמשיך את תוכנית טילי הגבריאל.

• 
  אל"ם שלמה אראל בתפקידו כראש מחלקת ים המפיק הראשי של תוכנית ספינות סער, 1965.
• 
  מימין לשמאל אברהם זכאי שלמה אראל וצבי קינן.
• 
  אל"ם שלמה אראל מימין וסא"ל חיים שחל משמאל בפגישה עם האדמירל הצרפתי ויטראנד מפקד האזור הימי בשרבורג.

מפקד חיל הים

ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת ששת הימים

אראל מונה למפקד חיל הים ב-2 בינואר 1966, קיבל את הפיקוד מאלוף יוחאי בן נון בטקס שנערך על המשחתת אח"י יפו (ק-42)^[14] ובאוקטובר 1966 הועלה לדרגת אלוף.^[15] הוא היה מפקד החיל בזמן מלחמת ששת הימים. לחיל הים לא היה מענה לספינות הטילים והמשחתות מתוצרת ברית המועצות שבידי מצרים וסוריה.

בגלל יחסי הכוחות לרעת צה"ל החליט אראל על יזמה התקפית על בסיסי האויב על ידי לוחמי שייטת 13 והצוללת אח"י תנין. התקיפות בנמלי מצרים הניבו תוצאות מעטות והצוללים בפעולת אלכסנדריה לא חברו לצוללת ונפלו בשבי. התקיפות בלילה הראשון בנמלי סוריה לא הגיעו לשלב הכניסה לנמלים בשל אמצעי התובלה האיטיים. הכוחות לא התגלו ונערכו לביצוע בהמשך אך לאור הצלחות חיל האוויר הוערך שחיל הים הסורי לא יצא למתקפה. המטה הכללי העריך שאין נחיצות בתקיפת כלי שיט בנמלים. כישלון נוסף במלחמה זו, שחיל הים היה שותף לו, היה תקרית ליברטי, בה נהרגו 34 מלחים אמריקאים ו-171 נפצעו.

אף כי המשימות הייעודיות של אבטחת החוף וקיום שיט חופשי צלחו, הרי שבהשוואה להצלחות חיל האוויר נקבע בתודעת הציבור שחיל הים כשל. הדחת מפקדים על ידי אראל במהלך המלחמה תרמה לתחושה זו.^{[דרוש מקור]}

• 
  החלפת פיקוד בחיל הים מאלוף יוחאי בן-נון לאל"ם שלמה אראל 2 בינואר 1966.
• 
  הרמטכ"ל יצחק רבין לוחץ את ידו של אל"ם שלמה אראל בקבלת פנים לאחר העברת הפיקוד מיוחאי בן-נון 2 בינואר 1966.
• 
  מפקדי חיל הים שמיר, שמואל טנקוס יוחאי בן-נון ושלמה אראל לאחר העברת הפיקוד 2 בינואר 1966.
• 
  מפקד חיל הים שלמה אראל מארח את רמטכ"ל צבא אתיופיה, משמאל סא"ל יצחק שושן קצין מלווה לרמטכ"ל אתיופיה.
• 
  ראש הממשלה לוי אשכול והרמטכ"ל יצחק רבין מבקרים בחיל הים, 1966.
• 
  פיקוד חיל הים בראשות שלמה אראל מארחים את פליקס אמיו במהלך בניית ספינות סער, 1966.
• 
  אלוף שלמה אראל ואל"ם בנימין תלם מצדיעים בטקס השקת אח"י מבטח בשרבורג 11 באפריל 1967.
• 
  הרמטכ"ל יצחק רבין ומפקד חיל הים שלמה אראל בטקס בבה"ד חיל הים.
• 
  הרמטכ"ל יצחק רבין סוקר את החובלים המסיימים 1967.
• 
  מפקד חיל הים שלמה אראל עם מפקד חטיבת שריון אל"ם שמואל גורודיש בביקור בתעלת סואץ יולי 1967.
• 
  שר הביטחון משה דיין והרמטכ"ל חיים בר-לב מבקרים בחיל הים, בשיחה עם יעקב שפי ושלמה אראל 1968.

במלחמת ההתשה

ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת ההתשה

הישג קרבי - קרב רומני (קרב ימי) - כחודש לאחר סיום המלחמה כשהסתבר שהצי המצרי עם תחושת ביטחון עורך סיורי מודיעין בלילות בחופי סיני בים התיכון. בתחקיר היתקלות הקודמת שהיה גם תדרוך מקדים נתן אראל הוראות ברורות וטובות: שינה את זמני הסיורים מהיום ללילה. קבע עדיפות לטרפדות המונעות בדיזל (בסיכון נמוך להתלקחות,) החמושות בתותח 40 מ"מ. הגדיל את כמות כלי שיט בגזרה ונוצרה עדיפות אופרטיבית. מצב הפסקת האש היה בתוקף והוראות לפתיחה באש חייבו מענה באש לפתיחה של המצרים. כך נערך כח המשחתות והטרפדות בצורה שיצרה עדיפות אופרטיבית. וב-11 ביולי 1967 אירע המפגש. שתי טרפדות מצריות התגלו, פתחו באש והושמדו על ידי אח"י אילת (ק-40) וזוג טרפדות. ההישג שניתן היה להתברך בו גרם לאשלית כוח והערכת חסר של היכולת המצרית בזירה.

אסונות - בתקופת כהונתו של אראל פקדו את החיל שני אסונות שנזקפו לחובתו: טיבוע המשחתת אילת ב-21 באוקטובר 1967,^[16] וטביעת הצוללת דקר ב-25 בינואר 1968.

בספטמבר 1968 מסר אראל את הפיקוד על חיל הים לאברהם בוצר ופרש מתפקידו ומצה"ל.

גלריה

• 
  מפקד חיל הים אלוף שלמה אראל במשרדו, 1966.
• 
  קבוצת דיון מפקד חיל הים 28 במאי 1967.^[ב]
• 
  על סיפון טרפדת בנמל חיפה בתקופת הכוננות למלחמה.^[ג]
• 
  מפקד חיל הים שלמה אראל מברך את מפקד אח"י לויתן (צ-75), זאב אלמוג (אברוצקי) בהגעת הצוללת לנמל חיפה.
• 
  מפקד חיל הים אלוף שלמה אראל עם מפקד שייטת 13 סא"ל דב שפיר בתצפית על תעלת סואץ.
• 
  מפקד חיל הים שלמה אראל במפגש עם פליקס אמיו, בונה ספינות הטילים והבעלים של קונסטרוקסיון מקאניק דה נורמאנדי,^[17] מלון דן כרמל 1967.
• 
  חבר הכנסת שמעון פרס ומפקד חיל הים, אלוף שלמה אראל, במהלך ארוחת בוקר חגיגית, אוגוסט 1967.
• 
  מפקד חיל הים אלוף שלמה אראל מארח קצין צרפתי בכיר בטרפדות פלגה 912, באילת, 1967.
• 
  אלוף שלמה אראל בהענקת ציונים לשבח לניצולי טיבוע המשחתת אילת.

תפקידים אזרחיים

בשנת 1969 יצא אראל ללימודי תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת קולומביה בארצות הברית.

פעילות פוליטית - בשנת 1973 היה אראל חבר בחוג לאיחוד הליכוד יחד עם מיכאל איתן, יגאל כהן-אורגד ואחרים. היה בין מקימי התנועה לחידוש פני הליכוד שפעלה להחלפת מנחם בגין, לאור טענתם שכל עוד בגין עומד בראש הליכוד היא לא תצליח להגיע לשלטון.^[18] התנועה גם דרשה איחוד מלא של מרכיבי הליכוד והקמת ממשלת צללים.^[19] בבחירות לרשויות המקומיות ב-1978 הוצב במקום ה-11 של רשימת הליכוד למועצת עיריית חיפה,^[20] לאחר שסירב להתמודד על ראשות העיר.^[21]

ספנות - משנת 1972 ניהל קווי ספנות בינלאומיים בחיפה. בשנת 1976 הקים את "איגוד חברות הספנות הישראליות" ועמד בראשו. בתקופת כהונתו ניהל מאבק נגד שביתות פראיות ויזם רפורמה מקיפה ביחסי העבודה בצי הסוחר.^[22] כמו כן ייצג את ענף הספנות במשרדי הממשלה ובוועדות הכנסת.
במהלך מלחמת יום הכיפורים גויס כיועץ למפקד חיל הים בנימין תלם. אראל אף הצטרף לספינות הטילים בעת הלחימה והתרשם מתוצאות בניין כוח ספינות סער שאותו הוביל.

מבקר מערכת הביטחון - בשנים 1984–1989 שימש מבקר מערכת הביטחון, בעת כהונתם של משה ארנס ויצחק רבין כשרי הביטחון.

חזרה לספנות - בשנת 1989 שב לכהן כמנכ"ל "איגוד חברות הספנות הישראליות" ובשנת 1999, פרש לגמלאות.

• 
  אלוף שלמה אראל (בלבוש אזרחי) מגיע לאח"י רשף לקראת יציאה להפגזת החוף הסורי.^[ד] 10 אוקטובר 1973.
• 
  שלמה אראל מברך באוניה מטעם איגוד בעלי האוניות, 1998.
• 
  שרה ושלמה אראל שני ושלישי משמאל בטקס השקת אוניית קירור של החברה הימית להובלת פרי, 1972.
• 
  משמאל לימין שר הביטחון יצחק רבין מנהל משרד הביטחון דוד עברי ומבקר מערכת הביטחון שלמה אראל, 1983.
• 
  שר הביטחון יצחק רבין במרכז, משמאל אלוף שלמה אראל, מימין אלוף חיים ארז ראש אגף אפסנאות.

תחביבים

העיסוק החביב על ארל במיוחד היה הפלגה במפרשיות. רכש יאכטה קטנה והפליג איתה בין נמלי הארץ ובמזרח הים התיכון. באוקטובר 1975 השתתף בתחרות גלשני רוח וזכה לפרס ראשון

• 
  שלמה אראל זוכה בפרס הראשון מידי יוסף אלמוגי ראש העיר חיפה, בתחרות גלשני רוח, אוקטובר 1975.

משפחה ושאירים

אלוף (מיל') שלמה אראל, אל"ם (מיל') אהוד אראל עם הנכד והבן סג"ם יאיר אראל בסיימו את קורס חובלים 1998

אראל היה נשוי לשרה, ממשפחת אשרוב, לזוג נולדו בן אהוד ובת גיליה. שרה אראל נפטרה ב-12 בפברואר 2013 ונקברה בהרצליה. שלמה אראל נפטר ב-19 בנובמבר 2018 ונקבר בטקס צבאי מלא בבית העלמין קריית שאול.
בתו, גיליה אראל, שירתה בחיל הים והייתה כתבת "מערכות ים". במלחמת ששת הימים הצטרפה לאנשי יחידה 707 לתיעוד חיפוש המוקשים במצרי טיראן. גיליה נישאה לאלי גור וילדה שני בנים ובת. היא נפרדה מבעלה ובמרץ 2000 נרצחה גיליה על ידי בן זוג שניסתה להיפרד ממנו.
בנו אהוד אראל, למד בבית הספר לקציני ים עכו במחזור י"א והמשיך בקורס חובלים. במהלך מלחמת ששת הימים הצטרף לפלגת הטרפדות 914. הוא המשיך בתפקידי פיקוד בחיל הים עד שפרש בדרגת אל"ם. ניהל את החברה לפיתוח חוף אילת ואחר כך את החברה העירונית לפיתוח תיירות בהרצליה, בעלת מרינה הרצליה.

ספרים ומאמרים

• הזרוע הימית בעדן הגרעין, 'מערכות ים' 68, אוגוסט 1964, עמ' 2.
• דבר - המפקד הנכנס, 'מערכות ים' 74–75, ינואר 1966, עמ' 3.
• אנטומיה של חיל, ימים עלי ימים - מערכות חיל הים, מפקדת חיל הים, ספטמבר 1974, עמ' 33.
• שלמה אראל, ים סוף - שסתום בטחון, מעריב, 26 באפריל 1974
• ספר אוטוביוגרפי: לפניך הים - סיפורו של ימאי, מפקד ולוחם, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1998
• רומן אסטרטגי בדיוני - דיפלומטיה במעמקי הים, הוצאת הד ארצי, 2000
• שלמה אראל, ‏פתרונות לזירה הימית, מערכות 421-420, ספטמבר 2008
• פיתוח וייצור כלי שיט בחיל הים באתר משמר המורשת הימית, 15 בפברואר 2015
• מרד הגנרלים שלא היה באתר משמר המורשת הימית 24 במאי 2015
• הטרפדות בים האדום באתר משמר המורשת הימית 28 במאי 2016

ראו גם

• ספינות סער
• מתנדבי היישוב לצי המסחרי המגויס
• מתנדבי היישוב לצי המלכותי הבריטי

לקריאה נוספת

• כתב מיוחד, שייטת שבה ממבצע הצלה במחנה, 27 באוגוסט 1953.
• חיים הרצוג, דו"ח על ביקור אניות חיל הים הישראלי בארצות הברית, אוגדן מכתבי מבצע קולומבוס, בספרית מוזיאון ההעפלה וחיל הים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שלמה אראל בוויקישיתוף

• מפקדי חיל הים, באתר חיל הים הישראלי
• לוי יצחק הירושלמי, דרך הים כדרך חיים, מעריב, 19 באפריל 1974; המשך; המשך
• סדרת ראיונות של שלמה אראל למודי שניר בערוץ היוטיוב של עמותת "תולדות ישראל" לתיעוד דור תש"ח
• עזריאל טל, אל"ם שלמה אראל- ציוני דרך, 'מערכות ים' 74–75, ינואר 1966, עמ' 7.
• מפקד חיל הים מספר על יכולתם הגבוהה של החיילים שעושים עבודה טובה עם כלי שיט ישנים.
• ריאיון עם שלמה אראל מפקד חיל הים
• שלמה אראל, פקודת יום מטעם מח"י, 'מערכות ים' 79, יולי 1966, עמ' 4.
• סיכומי חיל הים אחרי מלחמת ששת הימים - חלק א. סרטון ביוטיוב.
• סיכומי חיל הים אחרי מלחמת ששת הימים - חלק ב, סרטון באתר יוטיוב
• סיגל בוכריס, אלוף שלמה אראל, 'בין גלים' 179 נובמבר 1989 עמ' 38.
• דניאלה רן, ראיון עם שלמה אראל - פעולות ההצלה באיים היוניים, אוגוסט 1953. מוסד הרצל לחקר הציונות, 1994.
• אילנית פנר, שלשה נכדים סיימו קורס חובלים, יאיר אראל, אסף שולמן וטימור דביר, 'שובל' מידעון עמותת חיל הים, אוגוסט 1998 עמ' 2.

• אלי רהב ברכות לשלמה אראל בן תשעים ותשובת אלוף שלמה אראל, באתר משמר המורשת הימית נובמבר 2010.
• תמונות מאוסף שלמה אראל מתוך האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
• עופר אדרת, שלמה אראל, מפקד חיל הים במלחמת ששת הימים, מת בגיל 98, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2018
• יוסי לנגוצקי ואהוד אראל, פרידה מאלוף שלמה אראל אתר משמר המורשת הימית, נובמבר 2018.
• יוסי אחימאיר, ‏בא מן הים: החזון הביטחוני של מפקד חיל הים לשעבר שלמה אראל לא התגשם, באתר מעריב אונליין, 26 בנובמבר 2018
• אלוף אליהו שרביט, הספד לאלוף שלמה אראל ז"ל 20 בנובמבר 2018.
• סרט של אריה ארזי, ספינות הסער מרעיון למימוש "מבט כרמל" נובמבר 2019.

ביאורים

1. מימין לשמאל, עומדים: מנשה ליפשיץ, יהודה בן-צור, מנחם כהן, יחיאל שפירא, אליעזר דגן, יוסף רום. יושבים: יקותיאל נץ, אברהם תבור, אברהם בוצר, שלמה אראל, אברהם מייזל, בנימין נתיב.
2. ליד השולחן מימין אלוף שלמה אראל בפרופיל משמאל, כשחציו מוסתר לידו רמ"ח ים אל"ם יצחק רהב. מפקד הנחתות סא"ל ברושי. במרכז סרן אלי רהב מפקד בפלגות הטרפדות. בפינה השמאלית מפקד אח"י יפו סא"ל יצחק קט. ממושקף ראש מחלקת ציוד אל"מ יעקב שפי. עם הגב ראש מחלקת כח אדם אל"מ יואב יסעור.
3. מימין לשמאל: סא"ל משה אורן - מפקד פלגה 914, מפקד חיל הים שלמה אראל, ראש העיר חיפה אבא חושי וראש מחלקת ים - אל"מ יואב יסעור.
4. למעלה בימין התמונה סרן אלכס טל, קצין הגשר הבכיר באח"י רשף בעת המלחמה, לימים מפקד חיל הים.

הערות שוליים

1. מפקד חיל הים לשעבר, שלמה אראל, הלך לעולמו בגיל 97, באתר ynet, 20 בנובמבר 2018
2. תל אביב הקטנה - במסכת היובל של ביה"ס תיכון גאולה, מעריב, 20 בנובמבר 1968
3. אלוף שלמה אראל, בים האכזר, לפניך הים סיפורו של ימאי, מפקד ולוחם, תל-אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תשנ"ח-1998, עמ' 85-98
4. אראל, לפניך הים, עמ' 98
5. תולדות ישראל שלמה אראל ראיון מספר 1 - 2009 זמנים 1:13:36 עד 1:21:13
6. מיצעד מלחים ישראליים ואמריקניים, מעריב, 31 במאי 1951
7. משגב והגנה חזרו ממסען לארה"ב, מעריב, 5 ביולי 1951
8. רפי מן, בין שר האמנות לשר הצבא: התמזגות מנגנוני הצנזורה לפסילת המחזה "סערה בים", קתדרה 158, טבת תשע"ו
9. עופר אדרת, כבר ב–1951 פסלה הצנזורה מחזה מטעמי ביטחון, באתר הארץ, 29 בינואר 2016
10. הרעש באיי יוון, דבר, 28 באוגוסט 1953
11. הממשלה מתירה לרמטכ"ל דיין לקבל אות לגיון הכבוד של צרפת, מעריב, 8 באוגוסט 1954
12. שלמה אראל, לפניך הים עמ' 195-190.
13. אבנר שור, אבירם הלוי, טל בשן, האש והדממה, סיפורו של יוחאי בן-נון, מייסד שייטת 13, כתר ספרים, 2017, עמ' 246-238
14. לקול משרוקיות, חצוצרות ותותחים קיבל אל"מ אראל את ההגה, דבר, 3 בינואר 1966
15. העלאות בצה"ל, מעריב, 24 באוקטובר 1966
16. בחיל הים מקווים: שינוי מפקד - שינוי מזל, מעריב, 5 בספטמבר 1968
17. מימין לשמאל: מנהל מספנות ישראל ישראל ליברטובסקי, שלמה אראל, פליקס אמיו וצבי תירוש
18. ראובן בן צבי, הוקמה תנועה לחידוש פני הליכוד, מעריב, 2 באפריל 1974
19. משלחת התנועה לשינוי הליכוד, מעריב, 7 במאי 1974
20. נשלמות הרשימות לבחירות המקומיות, דבר, 5 באוקטובר 1978
21. אברהם תירוש, הכיסא הותיק, מעריב, 10 בנובמבר 1978
22. אראל מאשים הימאים, דבר, 21 באוגוסט 1981