שרה מקברייד

שרה מקברייד
Sarah McBride
לידה 9 באוגוסט 1990 (בת 34)
וילמינגטון, דלאוור, ארצות הברית
שם מלא שרה אליזבת' מקברייד
שם לידה טים מקברייד
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה אמריקן יוניברסיטי
עיסוק פוליטיקאית
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
בן או בת זוג Andrew Cray (24 באוגוסט 201428 באוגוסט 2014) עריכת הנתון בוויקינתונים
mcbride.house.gov
חברת בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס הכללי של דלאוור
3 בינואר 2025 – מכהנת
(69 ימים)
חברת הסנאט של דלאוור מטעם מחוז הבחירה הראשון
4 בנובמבר 20202 בינואר 2025
(4 שנים)
→ האריס מקדוול השלישי
פרסים והוקרה
Out100 (2022) עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שרה אליזבת מקברייד (נולדה ב-9 באוגוסט 1990) היא פוליטיקאית ואקטיביסטית אמריקאית המכהנת כחברת בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס הכללי של מדינת דלאוור. שרה מקברייד, חברת המפלגה הדמוקרטית, היא חברת הקונגרס הטרנסג'נדרית הראשונה באמריקה[1] והייתה לאישה הטרנסג'נדרית הראשונה להיבחר לסנאט באחת ממדינות ארצות הברית (בשנת 2020)[2].

מקברייד כיהנה כחברת הסנאט של דלאוור מטעם המפלגה הדמוקרטית מאז ינואר 2021. היא הייתה בעבר דוברת לאומית של הקמפיין לזכויות אדם.[3] היא התמודדה בנובמבר 2020 בבחירות לסנאט במדינת דלאוור וניצחה. כחברת הקונגרס הטרנסג'נדרית הראשונה, מקברייד היא כיום הטרנסג'נדרית הבכירה ביותר בתולדות ארצות הברית.[4][5]

לפני בחירתה, מקברייד הפעילה לחצים להעברת חקיקה מוצלחת בדלאוור לאיסור אפליה על בסיס זהות מגדרית בתחומים כמו תעסוקה, דיור, ביטוח ומקומות ציבוריים.[6] בשנת 2016 היא השתתפה כדוברת בכינוס המפלגה הדמוקרטית ובכך הפכה לטרנסג'נדרית הראשונה שנשאה דברים בכנס מפלגתי גדול בהיסטוריה האמריקאית.[7][8][9][10] בשנת 2018, פרסמה מקברייד את הספר האוטוביוגרפי שלה מחר יהיה אחרת, עם הקדמה מאת ג'ו ביידן. בספר היא תיארה את החרדה שליוותה את תהליך היציאה שלה מהארון כטרנסית בשנת הלימודים האחרונה שלה באוניברסיטה[11]. מקברייד קיבלה את הקרדיט על השפעה בתחום עיצוב הדעות האישיות של הנשיא ביידן וההתפתחויות הפוליטיות בנושאים הקשורים והמשפיעים על טרנסג'נדרים. מקברייד רשמה היסטוריה בבחירות 2024. היא ניצחה בבחירות במחוז דלאוור לנציגות בקונגרס הכללי, ונבחרה להחליף את הנציגה המכהנת ליסה בלאנט רוצ'סטר. היא חברת הקונגרס הטרנסג'נדרית הראשונה בארצות הברית[12].

שרה מקברייד נולדה בוילמינגטון, לדייוויד וסאלי מקברייד ב-9 באוגוסט 1990. אביה היה עורך דין ואמה הייתה יועצת והמייסדת של בית הספר לאמנויות קאב קאלוווי.[13]

מקברייד סיימה לימודי תואר ראשון באמריקן יוניברסיטי בוושינגטון בשנת 2013.[14] היא נבחרה כראשת אגודת הסטודנטים באמריקן יוניברסיטי ב-2011. עוד במהלך לימודיה היא כבר החלה לעסוק בהסברה מדינית[15][16][17] בין היתר כמייסדת שותפה של תנועת הדמוקרטים הצעירים של דלאוור והייתה מעורבת במערכות בחירות מקומיות למפלגה הדמוקרטית עם בו ביידן, מתיו דן וג'ק מרקל.[18]

אקטיביזם חברתי ופוליטי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקברייד ציינה שהיא מתעניינת בפוליטיקה מאז שהייתה ילדה.[19] היא עבדה במספר קמפיינים בדלאוור בין היתר של המושל ג'ק מרקל ב-2008 ושל התובע הכללי של דלאוור בו ביידן ב-2010. בשנת 2011 היא נבחרה כנשיאת אגודת הסטודנטים באמריקן יוניברסיטי. היא זכתה לתשומת לב בינלאומית כשיצאה מהארון כאישה טרנסג'נדרית בעיתון הסטודנטים של האוניברסיטה.[20]

היציאה של מקברייד מהארון פורסמה במגוון ערוצי תקשורת: ברשת הרדיו הציבורית של ארצות הברית NPR, בהפינגטון פוסט ובקרן Born This Way של ליידי גאגא.[21][22][23] לאחר היציאה מהארון בו ביידן, התובע הכללי של דלאוור התקשר אליה ואמרה לה "שרה, רק רציתי שתדעי, אני כל כך גאה בך. אני אוהב אותך, ואת עדיין חלק ממשפחת ביידן."[24] ג'ו ביידן שהיה אז סגן הנשיא הביע רגשות דומים, ושיתף שהוא גאה בה ושמח בשבילה. בשנת 2012, מקברייד עשתה התמחות בבית הלבן והפכה לאישה הטרנסג'נדרית מחוץ לארון הראשונה שעבדה שם. מקברייד עבדה במשרד למעורבות ציבורית ולעניינים בין-ממשלתיים בנושאי להט"ב.[25][24] בנאום שנשאה בשנת 2015 ג'יל ביידן סיפרה את סיפורה של מקברייד והוסיפה: "אנחנו מאמינים שצריך להעריך אנשים צעירים בגלל מי שהם, לא משנה איך הם נראים, מאיפה הם, המגדר איתו הם מזדהים או את מי הם אוהבים".[26]

מקברייד ב 2018

בינואר 2013, מקברייד הצטרפה למועצת המנהלים של זכויות להט"ב בדלאוור והפכה לנציגה המובילה מטעם המדינה בנושאי חקיקה עבור טרנסג'נדרים בדלאוור. מקברייד ומשפחתה הובילו את מאמצי החקיקה המגנה על תושבי דלאוור מפני אפליה על בסיס זהות מגדרית בתעסוקה, דיור, ביטוח ומקומות ציבוריים.[27][28] בנוסף לכך שכיהנה כדוברת הראשית של החקיקה, מקברייד בנתה על מערכת היחסים הקרובה שלה עם המושל ג'ק מרקל והתובע הכללי בו ביידן כדי לזכות בתמיכה קולית של שניהם בנושאי הצעות החוק. החקיקה עברה. הצעת חוק מתוקנת התקבלה מחדש על ידי הסנאט ונחתמה על ידי מרקל ביוני 2013.[29] באפריל 2016, מקברייד נאמה במסגרת ועידת TED בהרצאה שכותרתה "מגדר שהוקצה לנו בלידה לא צריך להכתיב מי אנחנו".[30] היא גם הייתה חברה בוועדת ההיגוי של Trans United for Hillary במאמץ לגייס טרנסג'נדרים ותומכיהם לתמיכה בהילרי קלינטון.[31]

ב-28 ביולי 2016, מקברייד הפכה לטרנסג'נדרית הראשונה שנשאה דברים בוועידת מפלגה לאומית במסגרת הוועידה הלאומית הדמוקרטית. היא ספדה לבעלה המנוח אנדרו קריי ודיברה על מחויבותו לזכויות להט"ב.[32]

ב-3 בנובמבר 2020 הפכה מקברייד לטרנסית הראשונה שנבחרה אי פעם לכהן בסנאט בארצות הברית. היא גברה על המועמד הרפובליקני סטיב וושינגטון. לאחר בחירתה אמרה אניס פארקר, שהייתה ראשת העיר הלסבית הראשונה של יוסטון ונשיאת הקרן לניצחון הלהט"ב: "לכל אורך הבחירות פוליטיקאים רבים ניסו להשתמש בקהילה הטרנסג'נדרית כנשק פוליטי, מתוך אמונה שהם יכולים לזכות בפופולריות על ידי העלאת פחד ושנאה. עבור שרה, לנפץ תקרת זכוכית בשנה מקטבת היא תזכורת עוצמתית לכך שהאזרחים כמהים למועמדים העומדים למען הגינות ושוויון (...)".[33]

לאחר זכייתה בפריימריז המפלגה הדמוקרטית בספטמבר 2023, הפכה מקברייד לבחירה המועדפת במדינה הדמוקרטית ברובה. "הלילה הוא הוכחה לתושבי דלאוור שבמדינה ההוגנת הזו, מועמדים נבחרים לפי הדעות שלהם ולא לפי זהותם", אמרה. לדבריה ניצחונה במרוץ הוא עדות לכך שהצליחה לזכות בתמיכת הבוחרים, בזכות המאמץ שהובילה לשיפור מצבם הכלכלי היומיומי, עם קידום צעדים כמו ימי חופשה לצרכים משפחתיים וימי מחלה בתשלום, והגדלת המימון לתוכנית הביטוח הציבורית Medicaid בדלאוור. היא הוסיפה שהיא מקווה להיות מוכרת בקונגרס לא רק בשל זהותה כטרנסית אלא בזכות יכולתה לקדם נושאים דומים גם בקנה מידה לאומי.[11].

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-24 באוגוסט 2014, מקברייד התחתנה עם אנדרו קריי, נכדו של חלוץ מחשבי-העל סימור קריי, בטקס קטן על גג דירתם בוושינגטון הבירה.[34][35] טקס החתונה נוהל על ידי הבישוף ג'ין רובינסון מהדיוקסיה האפיסקופלית של ניו המפשייר.[34] ארבעה ימים לאחר חתונתם, קריי נפטר מסרטן.[34]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שרה מקברייד בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ דניאל אדלסון, עשתה היסטוריה: טרנסג'נדרית נבחרה לקונגרס בארה"ב, באתר ynet, 6 בנובמבר 2024
  2. ^ היסטוריה בארה"ב: לראשונה מחוקקת טרנסג'נדרית, באתר ‏מאקו‏, 6 בנובמבר 2024
  3. ^ Acosta, Lucas (16 בספטמבר 2020). "Human Rights Campaign on Sarah McBride's History-Making Campaign". Human Rights Campaign. ארכיון מ-26 ביולי 2021. נבדק ב-26 ביוני 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Epstein, Reid J. (15 בספטמבר 2020). "Sarah McBride Is Set to Be the Nation's Highest-Ranking Transgender Official". The New York Times. ארכיון מ-9 במרץ 2021. נבדק ב-16 בספטמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Johnson, Chris (3 בנובמבר 2020). "Sarah McBride Is Set to Be the Nation's Highest-Ranking Transgender Official". Washington Blade. ארכיון מ-7 בנובמבר 2020. נבדק ב-7 בנובמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Karlan, Sarah (20 ביוני 2013). "Delaware Passes Trans Protections, With Help From A Young Advocate". BuzzFeed. ארכיון מ-11 בפברואר 2021. נבדק ב-7 באפריל 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Lorenz, Brandon (24 ביולי 2016). "HRC's Sarah McBride, Chad Griffin to Speak at DNC". Human Rights Campaign. אורכב מ-המקור ב-27 ביולי 2016. נבדק ב-27 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Badash, David (24 ביולי 2016). "At This Week's DNC Sarah McBride Will Become First Openly-Transgender Speaker to Address Major Party". New Civil Rights Movement. ארכיון מ-1 בדצמבר 2017. נבדק ב-27 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Savransky, Rebecca (24 ביולי 2016). "Dems add first transgender speaker to convention lineup". The Hill. ארכיון מ-26 ביולי 2016. נבדק ב-27 ביולי 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ "HRC's Sarah McBride to become first openly trans person to speak at a major party convention". Gay Times. אורכב מ-המקור ב-12 באוגוסט 2018. נבדק ב-27 ביולי 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד היסטוריה בצל ניצחון טראמפ: טרנסית נבחרה לראשונה לקונגרס, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2024
  12. ^ Ward, Myah (4 ביולי 2023). "The Delaware senator who transformed Joe Biden's view of transgender rights". Politico. ארכיון מ-15 במאי 2024. נבדק ב-15 במאי 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ Senator Sarah McBride (D) - Delaware General Assembly, legis.delaware.gov
  14. ^ "Senator Sarah McBride (D)". Delaware General Assembly. Dover DE. ארכיון מ-3 באוגוסט 2024. נבדק ב-28 באפריל 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Blakely, Rhys (17 במרץ 2018). "Sarah McBride: is she the transgender woman to change American politics?". The Times. London, UK. ארכיון מ-13 ביוני 2018. נבדק ב-13 ביוני 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ Cohen, Celia (13 ביוני 2013). "Only in Delaware (Excerpt)". Delaware Grapevine. ארכיון מ-2 באוקטובר 2016. נבדק ב-24 ביוני 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Lucy Zawadi, Sarah McBride biography: parents, transition, marriage, platform, Legit.ng - Nigeria news., ‏2020-11-11 (באנגלית)
  18. ^ Cohen, Zach C. (28 במרץ 2011). "Meet McBride: AU's next Student Government prez". The Eagle. נבדק ב-6 בנובמבר 2024. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ Saksa, Jim (15 באוגוסט 2024). "On track to be first trans member, Sarah McBride has hope for Congress". Roll Call. נבדק ב-15 באוגוסט 2024. {{cite news}}: (עזרה)
  20. ^ McBride, Sarah (1 במאי 2012). "Op-Ed: The Real Me". The Eagle. ארכיון מ-4 בנובמבר 2020. נבדק ב-4 בנובמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ Landau, Lauren (8 ביוני 2012). "From Tim To Sarah: AU Student Body President Unveils Big News". WAMU 88.5. ארכיון מ-11 בנובמבר 2016. נבדק ב-7 באפריל 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ McBride, Sarah (9 במאי 2012). "The Real Me". The Huffington Post. ארכיון מ-7 באפריל 2014. נבדק ב-7 באפריל 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "Coming Out Ok". Born This Way Foundation. אורכב מ-המקור ב-3 בינואר 2013. נבדק ב-7 באפריל 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ 1 2 Landau, Lauren (20 בדצמבר 2013). "One Woman's Life After Coming Out As Transgender". WAMU 88.5. ארכיון מ-3 בפברואר 2014. נבדק ב-7 באפריל 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ "Transgender White House intern reflects on Obama's historic LGBT legacy". The Washington Post. 1 בדצמבר 2015. ארכיון מ-22 באוגוסט 2016. נבדק ב-27 ביולי 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ "Jill Biden on LGBT Rights at Human Rights Campaign Dinner". U.S. Embassy. ארכיון מ-14 ביולי 2015. נבדק ב-27 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ "The McBride Family Talks About Gender Identity Protections". YouTube. 11 בפברואר 2013. ארכיון מ-7 בדצמבר 2015. נבדק ב-27 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ Lavers, Michael (25 ביוני 2013). "AU graduate credited with securing passage of Del. transgender rights bill". The Washington Blade. ארכיון מ-12 באוגוסט 2014. נבדק ב-7 באפריל 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  29. ^ Rini, Jen (19 ביוני 2013). "Delaware Senate OKs transgender bill; Markell signs into law". Delaware State News. אורכב מ-המקור ב-7 באפריל 2014. נבדק ב-7 באפריל 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  30. ^ McBride, Sarah (באפריל 2016). "Gender assigned to us at birth should not dictate who we are". YouTube. ארכיון מ-19 במאי 2021. נבדק ב-4 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ "Green Gard in USA: what is it? What kind of Benefits of Green Card you can get?". GreenCardinUSA.com. ארכיון מ-14 בינואר 2022. נבדק ב-2019-07-08. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ "Who is Sarah McBride? A transgender activist who broke barriers at the White House". Washington Post. ארכיון מ-5 בדצמבר 2020. נבדק ב-2017-03-25. {{cite news}}: (עזרה)
  33. ^ היסטוריה: שרה מקברייד היא הטרנסית הראשונה בסנאט, באתר ‏מאקו‏, 4 בנובמבר 2020
  34. ^ 1 2 3 "Forever And Ever: Losing My Husband At 24". The Huffington Post. ארכיון מ-17 בנובמבר 2015. נבדק ב-17 בנובמבר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  35. ^ Columnist, John Andersen (2023-06-20). "Andrew Cray stood up for justice". La Crosse Tribune (באנגלית). נבדק ב-2024-03-29.