שרלוטה פרדריקה, דוכסית מקלנבורג-שוורין
 | |||||||||
| שרלוטה פרדריקה, דוכסית מקלנבורג-שוורין | |||||||||
| לידה |
4 בדצמבר 1784 שוורין, דוכסות מקלנבורג-שוורין  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
13 ביולי 1840 (בגיל 55) רומא, מדינת האפיפיור  | ||||||||
| מדינה | גרמניה, דנמרק, מדינת האפיפיור | ||||||||
| מקום קבורה |
מיקום לא ידוע  | ||||||||
| בן זוג | כריסטיאן השמיני, מלך דנמרק | ||||||||
| שושלת בית מקלנבורג-שוורין (ענף של בית מקלנבורג) | |||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
שרלוטה פרדריקה, דוכסית מקלנבורג-שוורין (בגרמנית: Charlotte Frederica, Prinzessin von Mecklenburg-Schwerin; 4 בדצמבר 1784 - 13 ביולי 1840), הייתה רעייתו של כריסטיאן השמיני, מלך דנמרק קודם שהוכתר למלך דנמרק.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שרלוטה פרדריקה נולדה ב-4 בדצמבר 1784 בשוורין שהשתייכה לדוכסות מקלנבורג-שוורין, להוריה פרידריך פרנץ הראשון, הדוכס הגדול של מקלנבורג-שוורין ולואיזה, נסיכת סקסוניה-גותה-אלטנבורג.
בשנת 1804 הגיע בן דודה כריסטיאן פרדריק, נסיך הכתר של דנמרק לביקור בשוורין והתאהב בשרלוטה פרדריקה, וכעבור שנתיים ב-21 ביוני 1806 התחתנו השניים בלודוויגסלוסט. בשנת 1807 ילדה שרלוטה פרדריקה את בנה הבכור כריסטיאן פרדריק שמת בלידתו, ובשנת 1808 ילדה את בנה פרדריק. בשנת 1810 נשלחה שרלוטה פרדריקה לגלות בהורסנס, בעקבות קשריה עם אדואר דו פוי השווייצרי, שהיה המורה שלה למוזיקה, ונאסר עליה לראות את בנה.
בשנים הבאות חיה שרלוטה פרדריקה בהורסנס, שם ניהלה מספר רומנים עם קצינים בצבא הדני, ובשנת 1829 עברה להתגורר בקרלסבאד תחת השם "גברת פון גוטן". בשנת 1830 נסעה לאיטליה, ובסוף השתקעה ברומא, שם אף המירה את דתה לקתולית.
ב-13 ביולי 1840 מתה שרלוטה פרדריקה ברומא, מה שהיווה הקלה גדולה לבית המלוכה הדני, משום שחששו ששרלוטה פרדריקה תחזור לדנמרק כשבנה יעלה לשלטון.
אילן יוחסין
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שרלוטה פרדריקה, דוכסית מקלנבורג-שוורין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)