לידה |
12 ביוני 1859 טו ריברס, ויסקונסין, ארצות הברית | ||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
2 במרץ 1933 (בגיל 73) וילסון, קרוליינה הצפונית, ארצות הברית | ||||||||||||||||||||||||
שם לידה | Thomas James Walsh | ||||||||||||||||||||||||
מדינה | ארצות הברית | ||||||||||||||||||||||||
מקום קבורה | Resurrection Cemetery | ||||||||||||||||||||||||
השכלה | בית הספר למשפט של אוניברסיטת ויסקונסין | ||||||||||||||||||||||||
מפלגה | המפלגה הדמוקרטית | ||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
תומאס ג'יימס וולש (באנגלית: Thomas James Walsh; 12 ביוני 1859 – 2 במרץ 1933) היה עורך דין אמריקאי ופוליטיקאי חבר המפלגה הדמוקרטית ממונטנה שכיהן כחבר הסנאט של ארצות הברית בין השנים 1913 ל-1933. הוא נבחר בתחילה על ידי בית המחוקקים של המדינה, ומשנת 1918 והלאה בהצבעה ישירה, בהתאם לדרישות התיקון ה-17 לחוקת ארצות הברית.
לוולש היה מוניטין לאומי של ליברל. הוא מת לפני שהספיק לשרת את הנשיא הנבחר פרנקלין ד. רוזוולט, שבחר בו כתובע הכללי שלו.[1]
וולש נולד ב-12 ביוני 1859 בטו ריברס, ויסקונסין, והיה בנם של מהגרים אירים קתולים, ברידג'ט (קומר) ופליקס וולש; אביו היה דמוקרט פעיל ונבחר כחבר במועצת בית הספר המקומית.
וולש לימד בבית ספר בזמן שלמד בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ויסקונסין. הוא סיים את לימודיו ב-1884 והתקבל ללשכת עורכי הדין, ולאחר מכן עבר לרדפילד, טריטוריית דקוטה כדי לעסוק בעריכת דין. באוגוסט 1889, הוא נישא לאלינור מק'קלמנטס (1859–1917). נולדה להם בת, ז'נבייב.
וולש עבר לבירת המדינה של מונטנה, הלנה, בשנת 1890,[2][3] והקים משרד עריכת דין שהתמחה בתיקים של נזקי גוף ובתיקים הקשורים לזכויות מים וכריית נחושת.
וולש הפך למנהיג בפוליטיקה של המפלגה הדמוקרטית בהלנה והשתתף בכנסים מקומיים, מחוזיים ומדינתיים רבים כציר. הוא הובס בבחירות 1906 לבית הנבחרים של ארצות הברית ובבחירות 1910 לסנאט האמריקני. וולש כיהן כציר לוועידות הלאומיות הדמוקרטיות של 1908, 1912, 1916, 1920, 1924, 1928 ו-1932 והיה היו"ר הקבוע של ועידות 1928 ו-1932.
בשנת 1912, וולש זכה בבחירות בבית המחוקקים של המדינה לסנאט האמריקני. הוא נבחר שוב ושוב, וכיהן מ-1913 ועד מותו ב-1933. הוא הופיע כדובר הנשיא וודרו וילסון בסנאט ותמך במס הכנסה מדורג, הלוואות לחוואים וזכויות בחירה לנשים .
וולש ניהל את מסע הבחירות של וילסון במערב נגד צ'ארלס אוונס יוז במהלך הבחירות לנשיאות ב-1916, וזקף לזכותו שסייע לווילסון לזכות בניצחון דחוק בבחירות. בניגוד לאירים קתולים רבים, שלא רצו שארצות הברית תיצור ברית עם בריטניה, וולש תמך במדיניות החוץ של וילסון והצביע בעד מלחמה נגד גרמניה ב-1917. ב-1919 הוא תמך בתוכניות השלום של ווילסון ובחבר הלאומים.
וולש התמודד לבחירה מחדש ב-1918. בבחירות משולשות שכללו אותו, חבר בית הנבחרים של המדינה לשעבר אוסקר מ. לנסטרום כמועמד הרפובליקני, וחברת בית הנבחרים של ארצות הברית ג'נט רנקין כמועמדת המפלגה הלאומית, וולש זכה בקושי בקדנציה שנייה.
בבחירתו מחדש ב-1924, הוא ניצח את פרנק בירד לינדרמן הרפובליקני בפער איתן. בשנת 1930, וולש התמודד שוב לבחירה מחדש והביס את אלברט ג. גאלן בסחף הדמוקרטי בבחירות לסנאט. במהלך כהונתו בסנאט, זכה וולש לתהילה בזכות יכולתו המשפטית בוועדת המשפט ויכולת הנאום במליאה.
בשנות ה-20, וולש עמד בראש חקירת הסנאט על שערוריית טיפוט דום, שכללה בכירים בממשל הנשיא וורן הרדינג. הוא היה יושב ראש הוועידה הלאומית הדמוקרטית בניו יורק ב-1924 ובשיקגו ב-1932. וולש התנגד לעבודת ילדים ותמך בזכות בחירה לנשים, ובניגוד לרוב הקתולים האחרים, תמך בחוק היובש. ב-18 בדצמבר 1927 הציג הסנאטור וולש תוכנית לחקור את תעשיית החשמל במדינה. [4] החקירה שנערכה על ידי ועדת הסחר הפדרלית נמשכה עד 1935 ובסופו של דבר הביאה לארבעה מהחוקים החשובים ביותר המסדירים את תעשיית החשמל במאה ה-20, כולל פירוק רוב חברות האחזקות הגדולות שהוקמו במהלך שנות ה-20. [5]
בשנת 1933, וולש היה מועמד לתפקיד התובע הכללי של הנשיא הנכנס פרנקלין רוזוולט. בסוף פברואר, הוא התחתן בסתר עם האלמנה הקובנית העשירה מינה ניבס פרז שאומונט דה טריפין בהוואנה, קובה. פחות משבוע לאחר מכן, הוא מת בזמן שהיה ברכבת לוושינגטון בדרכו לטקס השבעתו של רוזוולט, ונטען כי הורעל על ידי אשתו החדשה. [6]
טקס האשכבה נערך במליאת הסנאט של ארצות הברית, והוא נקבר בבית הקברות לתחייה בהלנה.
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)