תומאס רוגר | |||||
לידה |
2 באפריל 1833 לימה, מדינת ניו יורק, ארצות הברית | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
3 ביוני 1907 (בגיל 74) סטמפורד, קונטיקט, ארצות הברית | ||||
מקום קבורה | בית הקברות וסט פוינט, מדינת ניו יורק, ארצות הברית | ||||
מדינה | ארצות הברית | ||||
השכלה | האקדמיה הצבאית של ארצות הברית | ||||
השתייכות |
צבא ארצות הברית צבא האיחוד | ||||
תקופת הפעילות | 1854–1897 (כ־43 שנים) | ||||
דרגה | מייג'ור גנרל | ||||
תפקידים בשירות | |||||
| |||||
פעולות ומבצעים | |||||
| |||||
תפקידים אזרחיים | |||||
| |||||
הנצחה | |||||
פורט רוגר | |||||
תומאס הווארד רוגר (באנגלית: Thomas Howard Ruger; 2 באפריל 1833 – 3 ביוני 1907) היה איש צבא ועורך דין אמריקאי ששירת בצבא האיחוד במלחמת האזרחים האמריקאית. לאחר המלחמה הוא שימש בין השאר כמפקד האקדמיה הצבאית של ארצות הברית.
תומאס רוגר נולד בכפר לימה שבמדינת ניו יורק. ב-1846 עברה המשפחה לג'יינסוויל שבוויסקונסין. ב-1854 הוא סיים את הכשרתו באקדמיה הצבאית של ארצות הברית, שלישי בכיתה של 46 צוערים, והוצב כלוטננט משנה בחיל ההנדסה של צבא ארצות הברית. ב-1855 הוא התפטר כדי להיות עורך דין בוויסקונסין.
ביוני 1861, עם פרוץ מלחמת האזרחים האמריקאית, מונה רוגר כלוטננט קולונל ברגימנט הרגלים המתנדבים השלישי של ויסקונסין, וב-20 באוגוסט אותה שנה קודם לדרגת קולונל. רוגר פיקד על הרגימנט במערכת מרילנד (אנ') ובמערכה בעמק שננדואה. הוא השתתף בקרב אנטיאטם, בו הוא נפצע כאשר שימש כמפקד בפועל של בריגדה של הדיוויזיה הראשונה של הגיס ה-12. בנובמבר 1862 הוא מונה כבריגדיר גנרל בצבא המתנדבים והוביל את הבריגדה שלו שהשתייכה לגיס ה-12 של ארמיית הפוטומק בקרב צ'נסלורסוויל (אנ'), ופיקד על הדיוויזיה של בריגדיר גנרל אלפאוס ויליאמס באופן זמני במהלך קרב גטיסברג. בקיץ 1863 היה רוגר בעיר ניו יורק, שם הוא סייע בדיכוי מהומות הגיוס.
רוגר פיקד על בריגדה של הגיס ה-20 במהלך מערכת אטלנטה (אנ') בפיקודו של מייג'ור גנרל ויליאם שרמן עד נובמבר 1864, ויחד עם דיוויזיה של הגיס ה-23 הוא השתתף במערכת פרנקלין-נאשוויל (אנ') נגד הארמייה של הגנרל ג'ון הוד (אנ') בטנסי. באותו חודש הוא קיבל דרגת ייצוג של מייג'ור גנרל בצבא המתנדבים על שירותו בקרב פרנקלין (אנ'). רוגר ארגן דיוויזיה בנאשוויל ופיקד עליה בקרוליינה הצפונית ביוני 1865, ואז קיבל את האחריות על המחלקה הצבאית של מדינה זו עד יוני 1866. הוא פרש ממינויו בצבא המתנדבים, וב-28 ביולי 1866 קיבל מינוי בצבא הסדיר בדרגת קולונל, וב-2 במרץ 1867 קיבל דרגת ייצוג של בריגדיר גנרל בצבא הסדיר.
רוגר השתתף בפעילות תקופת השיקום כמושל הצבאי של ג'ורג'יה ובמסגרת המשרד לעבדים משוחררים (אנ') ב-1868. מושל ג'ורג'יה, צ'ארלס ג'נקינס, סירב לאפשר את מימון המדינה לוועידה חוקתית מדינתית שתהיה משולבת מבחינה גזעית ומפוקחת על ידי שלטונות הכיבוש הצבאי של ארצות הברית.[1] בתגובה, מינה הגנרל ג'ורג' מיד, מפקד המחוז הצבאי השלישי של ארצות הברית את רוגר כמושל צבאי. ג'נקינס נמלט מהמדינה ולקח עמו את החותם של המדינה כדי לסכל תשלומים על ידי המדינה שאושרו על ידי הממשל הצבאי. מאוחר יותר הוא שב לג'ורג'יה.
בשנים 1871–1876 היה רוגר מפקד האקדמיה הצבאית של ארצות הברית. תפקידי פיקוד אחרים בהם הוא שימש היו מפקד מחלקת הדרום (אנ') (1878-1876), מפקד בית הספר ליישומי רגלים ופרשים (1886-1885), מפקד מחלקת דקוטה (אנ') (1891-1886), מפקד הדיוויזיה הצבאית של הפסיפיק (אנ') (1891), מפקד מחלקת קליפורניה (אנ') (1894-1891), מפקד הדיוויזיה הצבאית של מיזורי (אנ') (1895-1894), ומפקד מחלקת המזרח (אנ') (1897-1895). ב-1887 פיקד רוגר על חיל המשלוח של הצבא להרי ביג הורן במהלך מלחמת קרואו (אנ'). ב-1897 הוא פרש בדרגת מייג'ור גנרל בצבא הסדיר.
תומאס רוגר נפטר בסטמפורד, קונטיקט ב-3 ביוני 1907. הוא נטמן בבית הקברות וסט פוינט. המבצר פורט רוגר, שבדאימונד הד, שעל האי אואהו, הוואי, קרוי על שמו.