לידה |
24 במרץ 1953 (בן 71) ירושלים, ישראל | ||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מדינה | ישראל | ||||||||||||||
השכלה | אוניברסיטת תל אביב | ||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
פרסים והוקרה | |||||||||||||||
פרס ביטחון ישראל (3) אביר איכות השלטון (2022) | |||||||||||||||
תמיר דין פָּרדוֹ (נולד ב-24 במרץ 1953) הוא איש ביטחון ישראלי, כיהן כראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים בשנים 2011 – 2016, אחרי מאיר דגן. קודם לכן שירת במוסד מאז 1980, עם שירות לסירוגין גם בצה"ל עד דרגת תת-אלוף. קיבל את פרס ביטחון ישראל שלוש פעמים.
תמיר פרדו נולד בירושלים. אביו עלה לארץ מטורקיה ואמו היא ניצולת השואה. הוא שירת בצה"ל כקצין קשר בסיירת מטכ"ל ושימש במהלך מבצע יונתן כקשר האישי של סא"ל יוני נתניהו.[1] בהמשך שירת כקצין קשר של יחידת שלדג.
בשנת 1980 הצטרף לשורות "המוסד". הוא עבר קורס צוערים וקציני איסוף ושירת באגף "צומת". בעקבות פניית שבתאי שביט עבר לשרת באגף קיסריה, התקדם באגף ושימש מפקד יחידה מבצעית מ-1989 עד 1993. לאחר מכן עבר לאגף ה-IT של המוסד ומילא תפקידים טכנולוגיים, תחת פיקודו של עוזי ארד.[2] בהמשך קוּדַם, ושימש בתפקידים מבצעיים שונים. השתתף בהצלחה בשליחות מבצעית.[3] במהלך שירותו במוסד זכה בשלושה פרסי ביטחון ישראל אישיים.[4] בשנת 1998 עמד בראש ועדת הבדיקה לאחר ההתנקשות הכושלת בפעיל חמאס ח'אלד משעל. הוא שירת תקופה מסוימת באגף "תבל" ולאחר מכן מונה לסגן ראש אגף "צומת" ומפקד קורס בכיר. לאחר תפיסת סוכני המוסד במהלך פעילות מבצעית בשווייץ ופרישתו של ראש האגף האחראי למבצע, מונה פרדו לראש אגף "נביעות" (המוכר גם בכינוי "קשת"), הממונה על איסוף מודיעין אלקטרוני, גם באמצעות הטמנת מכשירי ציתות בארצות שאינן מדינות יעד. ב-2002, עם מינויו של מאיר דגן לראש "המוסד", מונה פרדו לאחד משני סגניו (במקביל לחגי הדס), ופיקד על המנהלה המבצעית של הארגון, שתחתיה פועלים האגפים והיחידות המבצעיות שלו.[5]
ב-2006 הושאל לצה"ל בדרגת תת-אלוף,[2] תחילה כמדריך במכללה לביטחון לאומי, ובהמשך כיועץ למטה הכללי בתחום המבצעים, בעיקר באזור פיקוד הצפון. במלחמת לבנון השנייה היה חלק מצוות בראשותו של תא"ל טל רוסו,[6] שיזם, תכנן ופיקד על מבצעים מיוחדים נגד חזבאללה בעומק לבנון, ובהם מבצע חד וחלק.
בסוף 2007 חזר לשמש כסגנו של ראש המוסד מאיר דגן וכראש מנהלת המבצעים של הארגון. שירת בתפקיד זה עד להתפטרותו ביוני 2009, לאחר שכהונתו של דגן הוארכה בשנה נוספת.[7] לאחר פרישתו עבד בחברה שבשליטת נעם לניר, העוסקת במתן שירותי תיירות מרפא, והוא מחזיק בכ-2% ממניותיה.[8]
ב-6 בינואר 2011 החל לכהן כראש המוסד, וסיים את כהונתו ב-6 בינואר 2016. נושא מרכזי שבו עסק "המוסד" בתקופתו, כמו בתקופת קודמו, היה תוכנית הגרעין האיראנית, ובכלל זה היערכות לתקיפת מתקני הגרעין באיראן.[9] בפרידה ממנו, ציין ראש הממשלה בנימין נתניהו את "שירותו המסור במשך כארבעה עשורים לביצור כוחה של מדינת ישראל".
לאחר פרישתו נמנה עם מייסדי חברת XM Cyber, העוסקת בהגנת סייבר, והוא נשיאה.[10] החברה נרכשה על ידי התאגיד הגרמני Schwarz Group בנובמבר 2021.[11] בהמשך ייסד יחד עם אסף שלגי את חברת ההשקעות OSEG, והוא מכהן כיושב ראש הדירקטוריון של קרן CLP-OSEG העוסקת בהשקעה במיזמי אנרגיה ירוקה שנוסדה על ידי חברה זו יחד עם חברה מקבוצת CLP Group מהונג קונג.[12]
במאי 2022 מונה לחבר הדירקטוריון המייעץ של חברת הסייבר ננולוק סקיוריטי.[13] באותו חודש הצטרף למכון למדיניות העם היהודי כעמית בכיר וראש משותף של התחום הגאו-פוליטי במכון.[14]
במאי 2022 זכה בתואר אביר איכות השלטון לשנת 2021.[15] בשנת 2024 הצטרף לוועד המנהל של תנועת דרכנו. פרדו הוא בוגר אוניברסיטת תל אביב במדעי המדינה ובהיסטוריה.
נשוי לעמרית, קלינאית תקשורת, ולזוג בת ובן. מתגורר בנירית.
בתחילת 2020 בעקבות מכתב שנשלח לנשיא המדינה ראובן ריבלין, בדרישה שלא להטיל על נתניהו את הרכבת הממשלה, עליו חתומים פרדו ויוצאי סיירת מטכ"ל ושייטת 13 עקב הגשת כתבי האישום כנגד בנימין נתניהו, התבטא תמיר פרדו ואמר ש"כל ראש ממשלה ולא משנה מי, שנאשם באשמה כזו חמורה, צריך לפנות את כסאו". לדבריו אם נתניהו יצא זכאי הוא יהיה רשאי לחזור לתפקידו: "בכל מערכת שאני מכיר, אם היו רק חשדות כאלה על מישהו, שלא לדבר על כתב אישום, הוא היה מושעה מתפקידו באותו היום".[16]
בדצמבר 2023, הציע לשחרר את כל אסירי חמאס, תוך הפסקת המלחמה, בתנאי שכל החטופים, ובהם החיילים, ישובו הביתה בטיעון שמה שלא ייעשה עכשיו, ספק אם ניתן יהיה לבצע בעתיד.[17] בינואר 2024 אמר ש"מדינת ישראל לא יכולה לצאת מהמלחמה ללא הבאת כל החטופים הביתה. זו העדיפות הראשונה וזה במידה רבה בידיה של ממשלת ישראל...אם נסיים את המלחמה עם 136 'רון ארד' או ארונות, מדינת ישראל תפסיד בפעם הראשונה מאז הקמתה את המלחמה"[18]
בפברואר 2024 הצטרף יחד עם מאות בכירי מערכות הביטחון לשעבר לעתירת התנועה לאיכות השלטון בבג"ץ כנגד כוונת הממשלה להמשיך את הפטור לחרדים מגיוס גם תוך כדי מלחמת חרבות ברזל באומרו כי "ללא שוויון בנטל, האיתנות הביטחונית של מדינת ישראל בסכנה. המלחמה הממושכת בעזה מלמדת אותנו על הצורך הקריטי בהרחבת מעגלי הגיוס לכל חלקי החברה הישראלית. שוויון בנטל זו לא סיסמה, זה צורך ביטחוני אסטרטגי והדרישה הזו לשוויון אמיתי בהתגייסות אמורה להישמע מפי כל מי שהמדינה הזו יקרה לליבו".[19]
בכנס לזכרו של ראש המוסד לשעבר מאיר דגן בסוף מאי 2024, התייחס תמיר פרדו בנאומו למלחמת חרבות ברזל, לסוגיית החטופים ולמתקפת הטילים האיראנית על ישראל. באומרו כי "ממשלות ישראל תחת נתניהו הונו את אזרחי המדינה והובילו אותם כחלילן מהמלין על פי התהום". עוד הוסיף כי "אנחנו נמצאים בסיכון ממשי. ישראל מתנהגת כבת יענה וטומנת את ראשה בחול. אותם משיחיסטים שתפסו את השלטון מוליכים אותנו לאבדון." וביחס לסוגיית החטופים אמר "ממשלת ישראל הפקירה את חייליה ואזרחיה והחלה במבצע הונאה למחרת היום ... במקום להגדיר כי מטרתה הראשונה היא להחזיר את החטופים, היא בחרה ביעדים סותרים לחלוטין את היעד הזה, ומכרה לציבור ולמשפחות החטופים מקסם שווא שהביא בפועל להפקרת החטופים פעם נוספת, תוך מכירת אשליות לבני משפחותיהם ולציבור כולו".[20]
ראשי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים | ||
---|---|---|
|