כריכת הרומן | |
אָנַזַה | |
---|---|
סוגה | אימה, מסתורין |
יוצר | יוקיטו איאטסוג'י |
רומן | |
יוצר | יוקיטו איאטסוג'י |
מאייר | הירו קיוהארה |
הוצאה |
Kadokawa Shoten (יפן) Yen Press (אמריקה הצפונית) |
תקופת הפרסום המקורית | 29 באוקטובר 2009 |
מספר הכרכים שהתפרסמו | 1 |
מאנגה | |
יוצר | יוקיטו איאטסוג'י |
הוצאה |
Kadokawa Shoten (יפן) Yen Press (אמריקה הצפונית) |
התפרסם לראשונה במגזין | Young Ace |
קהל יעד | סיינן |
תקופת הפרסום המקורית | מאי 2010 – ינואר 2012 |
מספר הכרכים שהתפרסמו | 5 |
אנימה | |
אורך פרק | 25 דקות |
במאי | טסוטומו מיזושימה |
תסריטאי | ריו היגאקי |
אולפני אנימציה | P.A. Works |
רשת שידור |
KNB, KBS, Tokyo MX, CTC (יפן) Anime Network (ארצות הברית) |
תקופת שידור מקורית | 10 בינואר 2012 – 27 במרץ 2012 |
מספר העונות | 1 |
מספר הפרקים | 12 |
OVA: האחר -קארמה- | |
במאי | טסוטומו מיזושימה |
סטודיו | P.A. Works |
מספר הפרקים ששודרו | 1 |
תקופת שידור מקורית | 26 במאי 2012 |
סרט | |
במאי | טקשי פורוסאווה |
סטודיו | - |
הופעת בכורה | 4 באוגוסט 2012 |
משך הקרנה | 109 דקות |
רומן: אחר: פרק S | |
יוצר | יוקיטו איאטסוג'י |
מאייר | הירו קיוהארה |
הוצאה |
Kadokawa Shoten (יפן) Yen Press (אמריקה הצפונית) |
תקופת הפרסום המקורית | 31 ביולי 2013 |
מספר הכרכים שהתפרסמו | 1 |
אחר (ביפנית: アナザ; בתעתיק לעברית: אָנַזַה, Anazâ) הוא רומן אימה יפני מאת יוקיטו איאטסוג'י(אנ') אשר יצא לאור ב-29 באוקטובר 2009 על ידי Kadokawa Shoten. עלילת הרומן מספרת על נער בשם קיוצ'י סאקאקיבארה, אשר עבר לחטיבת הביניים יומיאמה הצפוני, נפגש עם מיי מיסאקי ומוצא את עצמו במרכזה של תעלומה שגורמת למוות אלים ולא הגיוני של תלמידים ואנשים הקשורים לכיתתו.
עיבוד מאנגה בהמשכים מסוג סיינן שנכתב ואויר על ידי הירו קיוהארה יצא לאור בין מאי 2010 עד ינואר 2012 ופורסם במגזין Young Ace. הרומן והמאנגה תורגמו לאנגלית על ידי חברת Yen Press(אנ') שייבאה אותם לאמריקה הצפונית (קנדה וארצות הברית). כמו כן, עובדה אנימה בת 12 פרקים שהופקה על ידי P.A. Works(אנ') ושודרה בין 10 בינואר 2012 ל-27 במרץ 2012 ביפן, עם פרק OVA שיצא ב-26 במאי 2012 וסרט ביפנית שיצא לאקרנים ב-4 באוגוסט 2012.
בשנת 1972, מיסאקי, תלמיד חטיבת הביניים בבית הספר יומיאמה הצפוני בכיתה 3-3 (מקביל לט'-3) מת בפתאומיות במהלך שנת הלימודים. הרוסים בעקבות האובדן הבלתי צפוי, התלמידים והמורים התנהגו כאילו מיסאקי עדיין חי, דבר אשר מוביל להופעת ישות מוזרה בתמונת המחזור. באביב 1998, קיוצ'י סאקאקיבארה בן ה-15 עובר לכיתה 3-3 בבית הספר, לאחר שעבר מטוקיו ליומיאמה. שם, הוא פוגש את מיי מיסאקי, תלמידה מוזרה שנראה שהמורים והחברים לכיתה מתעלמים ממנה. במהרה מתרחשת בכיתה תופעה מוזרה, אשר גורמת לתלמידים ולקרוביהם למות בדרכים מסתוריות. קיוצ'י מבין כי מקרי המוות המוזרים קשורים איכשהו למיסאקי מ-1972. זה תלוי בקיוצ'י ומיי לגלות את הסיבה מאחורי מקרי המוות הללו ולמצוא דרך לעצור אותם לפני שהתופעה תהרוג אותם גם.
הערה: דיבוב הדמויות מתייחס לסדרת האנימה ולסרט בלבד.
שם הדמות | מדבב בגרסה היפנית | מדבב בגרסה האנגלית | תיאור |
---|---|---|---|
קיוצ'י סאבאריבארה (榊原 恒) |
אטושי אב (בסדרה), קנטו יאמזאקי (בסרט) | גרג אירס | נער בן 15 אשר עבר לכיתה 3-3 בבית הספר יומיאמה הצפוני מטוקיו ב-1998, אבל אושפז בעקבות חזה אוויר לפני תחילת הלימודים. קיוצ'י גר עם סבו, סבתו ודודתו רייקו, בזמן שאביו נמצא במשלחת בהודו. הוא מתיידד עם מיי מיסאקי, למרות האזהרות לא לעשות זאת, ועובד עם חבריו לכיתה כדי למצוא את האמת מאחורי קללת כיתה 3-3. נרמז כי יש לו רגשות כלפי מיי. |
מיי מיסאקי (見崎 鳴) |
נאטסומי טאקאמורי (בסדרה), אי האשימוטו (בסרט) | מוניקה ריאל | ילדה מוזרה שנמצאת בכיתתו של קיוצ'י. היא לובשת רטייה לבנה על עינה השמאלית, בכך מסתירה את העין המלאכותית שאמה המאמצת הכינה. היא טוענת שהעין מאפשר לה לראות את "צבע המוות" - צבע אשר מזהה אם אדם מת או (במקרה של כיתה 3-3) אמור למות. בתחילה, כל חברי הכיתה והמורים מתעלמים ממנה והיא יושבת בפינה השמאלית והרחוקה ביותר מהלוח, על שולחן שרוט ומיושן. קיוצ'י פוגש אותה לראשונה במעלית בית החולים של יומיאמה, כשהיא נושאת בובה אל בת דודתה המתה מיסאקי ואט אט מתקרבים זה לזו. נרמז כי יש לה רגשות כלפי קיוצ'י. |
שם הדמות | מדבב בגרסה היפנית | מדבב בגרסה האנגלית | תיאור |
---|---|---|---|
יוסוק סאבאקיבארה (榊原 陽介) |
טאקורו קיטגווה (בסדרה) | כריסטופר אירס | אביו של קיוצ'י. פרופסור באוניברסיטה שבזמן העלילה עוסק במחקר בהודו. הוא מתקשר לעיתים קרובות לבנו וכל הזמן מתלונן על החום.[1] |
ריטסוקו סאבאקיבארה (榊原 理津子) מיקאמי (三神)[2] |
אמו של קיוצ'י, שנפטרה מיד לאחר לידתו, 15 שנים לפני. היא הייתה תלמידה בכיתה 3-3 בבית הספר יומיאמה בשנת 1972 והייתה אחת מהחברות לכיתה של מיסאקי. היא נפטרה בשנת 1983, באותה שנה שבה אחותה רייקו מיקאמי למדה בכיתה 3-3 ולכן הייתה הקורבן של הקללה. | ||
רייקו מיקאמי (三神 怜子) |
נאקו סאבאקיברה (בסדרה), אי קטו (בסרט) | סוניה מדואו/מולי סרסי | דודתו של קיוצ'י מהצד של ריטסוקו וסגנית מחנכת כיתה 3-3.[3] היא נותנת עצות לאחיינה לבית הספר יומיאמה באמצעות סדרה של "כללים". אחד מהם הוא להפריד את חייהם הפרטיים מחייהם בבית הספר, לכן, קיוצ'י מתייחס אליה כרייקו בביתו וכגב' מיקאמי בבית הספר. נחשף כי היא הייתה "המת" של המחזור של 1998; היא במקור טבעה למוות ב-1996 בתור המחנכת של כיתה 3-3.[4] |
שם הדמות | מדבב בגרסה היפנית | מדבב בגרסה האנגלית | תיאור |
---|---|---|---|
יוקיו מיסאקי (見崎 ユキヨ) | היטומי האראדה (בסדרה) | טיפאטני גראנט | אמה המאמצת של מיי מיסאקי. היא גם בעלת מוזיאון/חנות בובות בשם "העיניים הכחולות-חלולות של יומי בדמדומים". היא מזדהה בשם העט שלה קיריקה (霧果). היא ביצעה הפלה לפני 12 שנים, דבר אשר גרם לה להיות אובססיבית לבובות. תחביב זה גרם לה ולמיי להתנהג זו לזו כזרות, דבר שמפתיע את קיוצ'י. |
מיסאקי פוג'יוקה (藤岡 未咲) | הירומי איגראשי (בסדרה) | תחילה הוצגה בתור החצי השני של מיי ואחר כך כבת דודתה. היא הייתה האדם אליה מיי העבירה מתנה בחדר המתים של בית החולים יומיגאוקה. במציאות, היא הייתה אחותה התאומה של מיי וגודלה בנפרד לאחר לידתן, א, על פי שהן היו נפגשות מדי פעם. אישיותה יותר שמחה משל מיי. שמה של האם הביולוגית של מיסאקי ומיי הוא מיטסויו. מיסאקי נפטרה בבית החולים בעקבות לוקימיה באפריל, דבר ההופך אותה ל-"קורבן של אפריל".[5] | |
אמן (天根) | סייורי סאדאוקה (בסדרה) | ויקי בארוש | פקידת קבלה בחנות הבובות ואמה של דודתה של מיי. |
שם הדמות | מדבב בגרסה היפנית | מדבב בגרסה האנגלית | תיאור |
---|---|---|---|
איזומי אקווזה (赤沢 泉美) |
מאדוקה יונוואזה (בסדרה), מיקה אקיזוקי (בסרט) | ג'סיקה בון | איזומי אחראית על אמצעי הנגד כנגד התופעה, היא מאשימה את מיי בהתעלמות מהחוקים ומרגישה שפעולותיה של מיי גורמות לשבירת אמצעי הנגד, מה שגורם לתופעה להמשיך ולא לעצור. היא מתה במהלך הטיול השנתי של הכיתה בקיץ לאחר שהיא נופלת מהמרפסת ושוברת את צווארה בעוד היא נרדפת על ידי קאיקו נומאטה. היא אחת מין שבעת "המתים של אוגוסט". |
נאויה טשיגווארה (敕使河原直哉) |
טומאקי מאנו (בסדרה), קיוטאקה אוג'י (בסרט) | כריס פאטון | חברו של קיוצ'י, מכנה אותו "סאקאקי". חובב ספורט ובעל אישיות שיטחית. הוא היה צריך להסביר לקיוצ'י את המצב של כיתה 3-3 ועל התופעה, אבל לא הצליח להסביר כיוון שכל פעם משהו או מישהו מנע ממנו. |
יואיה מוצ'יזוקי (望月 優矢) |
קאזוטומי יאמאמוטו (בסדרה), קאי אינווואקי (בסרט) | קליט ביקאהם | חבר במועדון האומנות. הוא, ביחד עם טשיגווארה, עוזרים לקיוצ'י לחשוף את תעלומת כיתה 3-3. נרמז כי הוא מאוהב בגב. מיקאמי, כשבדרך כלל הוא דואג לגבי בריאותה ולגבי מקומה. |
טומוהיקו קאזמי (風見 智彦) |
מיטסשיהירו יצ'יקי (בסדרה), טאקשי וואקה (בסרט) | ג'וש גרל | אחד מנציגי הכיתה ותלמיד מצטיין. חבר ילדות של טשיגווארה. |
יוקארי סאקוראגי (桜木 ゆかり) |
אי נונאקה (בסדרה), מאיה אוקאנו (בסרט) | בריטני קרבווסקי | אחת מנציגי הכיתה וחברתה של אקווזה. היא נהרגה לאחר שהיא החליקה במדרגות והשפיץ של המטרייה שהיא החזיקה בידה נתקע לה בתוך הגרון. כמה שנויות לפני כן היא שמעה על תאונה של אימה, מאיקו, שנהרגה בתאונת דרכים. היא ואמה הן "המתים של מאי". |
איקו טקטאביישי (高林郁夫) |
שואו טאקנו (בסדרה) | בלאק שפארד | לאיקו היה לב חלש שמנע ממנו ללמוד בבית הספר באופן קבוע, כשבדרך ככלל הוא נראה יושב על ספסל בשיעורי חינוך גופני. בסופו של דבר איקו מת מהתקף לב, דבר ההופך אחד לאחד מין "המתים של יוני". |
טאקאקו שוגיאורה (杉浦多佳子) |
מיסאטו פוקואן (בסדרה) | אמילי נווס | היא הייתה נמצאת בחבורה של איזומי. היא נהרגת במהלך הטיול השנתי, דבר ההופך אותה לאחת מין שבעת "המתים של אוגוסט". |
יומי אוגורה (小椋 由美) |
לורי נומיזו (בסדרה) | טיפאני גאנט | אחותו של ההיקיקומורי אצטושי אוגורה, שמת לאחר שמשאית שנושאת מחפר מתרסקת לתוך ביתו. אצטושי הוא אחד "מהמתים של יולי". |
ג'ונטה נאקאו (中尾 順太) |
קאנגו קאסקי (בסדרה) | הואודסו הייס | היה מאוהב באיזומי, דבר הגרם לו להחליט להשתתף בטיול השנתי. הוא נהרג במהלך הטיול השנתי, דבר ההופך אותו לאחד מין שבעת "המתים של אוגוסט". |
מנאבו מאיג'ימה (前島 学) |
קייסוק קואמוטו (בסדרה) | היה חבר במועדון קנדו. הוא נהרג במהלך הטיול השנתי בקיץ על ידי סבתו של טאקביאשי שדוקרת אותו בגבו, דבר ההופך אותו לאחד מין שבעת "המתים של אוגוסט". | |
שיקאגי יונמוארה (米村 茂樹) |
תלמיד מצטיין בכיתה 3-3. הוא נהרג במהלך הטיול השנתי בקיץ, דבר ההופך אותו לאחד מין שבעת "המתים של אוגוסט". |
שם הדמות | מדבב בגרסה היפנית | מדבב בגרסה האנגלית | תיאור |
---|---|---|---|
מר. קובודרה (久保寺) |
קוזו מיטו (בסדרה) | דייוויד מטרנגה | מחנך כיתה 3-3. אחרי שהבין כי אמצעי הנגד של קללת כיתה 3-3 לא עובד, הוא הורג את אמו אשר שקועה בתרדמת ולאחר מכן דוקר את עצמו בצווארו מול הכיתה. הוא ואמו שניהם "המתים של יולי". |
טאטסוג'י צ'יביקי (千曳 辰治) |
הירואקי היראטה (בסדרה), יושיהיקו האקמקה (בסרט) | דייוויד וואלד | הספרן של הספרייה המשנית של בית הספר. היה המורה של כיתה 3-3 בשנת 1972, השנה שבה מיסאקי יומיאמה מת. מספר שנים לאחר מכן, הוא התפטר מתפקידו כמורה אך נשאר כספרן בטענה כי הוא "בורח [מהקללה]". מאז, הוא ניהל רישום של התופעות, מקרי המוות והקשר ביניהם וכן שיתף את הרישומים עם קיוצ'י ומיי. |
שם הדמות | מדבב בגרסה היפנית | מדבב בגרסה האנגלית | תיאור |
---|---|---|---|
מיסאקי יומיאמה (夜見山 岬) |
מיסאקי היה אותו התלמיד בכיתה 3-3 בבית הספר יומיאמה הצפוני שמת בפתאומיות ב-1972. הוא היה תלמיד מאוד פופולרי, חבריו לכיתה והמורים העריצו אותו. הוא מת במהלך שרפה שהתרחשה בביתו, שגם הרגה את אחיו ואת הוריו. חבריו לכיתה היו שבורי לב ממותו הפתאומי ולא יכלו לקבל זאת, והם החליטו להתנהג כאילו מיסאקי עדיין חי, דבר אשר הוביל לתמונת המחזור המסתורית שבה מופיע מיסאקי שלכאורה מת ולתחילת התופעה של כיתה 3-3. | ||
סאנאה מיזונו (水野 沙苗) |
סייקו יושידה (בסדרה), הירוקו סאטו (בסרט) | קארלי מוייסר | אחות בבית החולים יומיגאוקה ואחותו הגדולה של טאקרו, תלמיד בכיתה 3-3. היא מנסה לעזור לקיוצ'י לחשוף את התעלומה של יומיאמה הצפוני על ידי כך שהיא נותנת לו מידע מדיונים עם עמיתיה לעבודה ואחיה. היא נהרגה לאחר שמהעלית שבה ירדה החלה ליפול ארצה, דבר הגורם לתקרת המעלית למחוץ אותה למוות והופך אותה "למת של יוני". |
קאטסומי מאטסונאגה (松永 克己) |
שינייה טקהאשי (בסדרה) | אילץ גוארדיאולה | היה תלמיד בכיתה 3-3 בשנת 1983 ואחד מין חבריה לכיתה של רייקו. במהלך שנת הלימודים, הוא מצליח לעצור את התופעה של כיתה 3-3 והופך את עצמו לבן אדם היחיד שהצליח לעצור את התופעה אחרי שהחלה חצי שנה לפני. הוא מקליט את עצמו בקלטת שמע מהפחד שהוא ישכח את אשר מצא. בקלטת, הוא מקליט את התאוריות שלו, כדי שהתלמידים של כיתה 3-3 בעתיד ימצאו אותה כדי שגם הם יוכלו לדעת איך עצור את התופעה. לאחר סיום הלימודים, הוא עובר לטוקיו כדי להמשיך את לימודיו. הוא הפך לבנקאי, אבל פרש לאחר מספר שנים וחזר ליומיאמה כדי לעזור עם עסק משפחתי. הוא קליינט קבוע בבית הקפה "אינויה", היכן שטומוקאה אינוז עובדת. |
טומוקאה אינוז (猪瀬 知香) |
מהירו אינואה (בסדרה) | מאגי פלאנקנו | אחותה-למחצה הבוגרת של יואיה מוצ'יזוקי. מלצרית בקפה אינויה. היא למדה בבית הספר יומיאמה הצפונית בשנת 1983, אבל לא הייתה בכיתה 3-3. אף על פי שהיא הייתה מודעת לשמועות של כיתה 3-3, היא לא האמינה בהם עד שיואיה, מתוך פחד לחייו, הסביר לה את המצב. קאטסומי מאטסונאגה הוא לקוח קבוע בבית הקפה בו היא עובדת. |
קאיקו נומאטה (沼田 恵子) |
רי טאקטהאשי (בסדרה) | ויקי בארוש | סבתו של איקו טקטאביישי. חמה לב עדינה, אף על פי שהיא הראתה שהיא רוצחת חסרת רחמים לאחר מותו של איקו. היא אחראית לרצחם של מנאבו מאיג'ימה, איזומי אקווזה, טאקאקו שוגיאורה, ג'ונטה נאקאו, שיקאגי יונמוארה ואת בעלה קנסאקו במהלך הטיול השנתי בקיץ. היא לאחר מכן מתאבדת באמצעות חתיכת לשונה, דבר ההפוך אותה ביחד עם בעלה לאחד מין "המתים של אוגוסט". |
אחר הוא רומן בן 677 עמודים (496 עמודים בתרגום האנגלי) מאת יוקיטו איאטסוג'י.
עיבוד מאנגה שאויר על ידי הירו קיוהארה יצא לאור בין מאי 2010 עד ינואר 2012 במגזין Young Ace. ארבעה כרכים יצאו לאור בין 4 באוקטובר 2010 עד 29 בדצמבר 2011. הכרך החמישי שנקרא "0" יצא לאור ב-26 במאי 2012.
עובדה אנימה בת 12 פרקים שמבוססת על המנגה והנובל שהופקה על ידי P.A. Works ושודרה בין 10 בינואר 2012 ל-27 במרץ 2012 ביפן. ריו היגאקי היה התסריטאי, מנהל האנימציה היה יוריקו אישיי שביסס את עיצוב הדמויות שהשתמשו באנימה על הקונספט-ארט המקורי של נואיזי איטו. המוזיקה הופקה על ידי Kow Otani ובמאי הקול היה יושיקאזו איוואנמי. לאנימה יש שני שירי נושא: הראשון הוא שיר הפתיחה "קיומו דנסן" (ביפנית: 凶夢伝染; תרגום חופשי: סיוט מדבק) של הלהקה Ali Project, והשני הוא שיר הסיום "אנמנסיס" (Anamnesis) של הזמרת אנבל. כמו כן שוחררה OVA ב-26 במאי 2012 ביחד עם הכרך "0" (החמישי של המנגה אשר מתאר אירועים שקרו לפני העלילה של המנגה והאנימה. MVM Films הוציאו לאור את סדרת האנימה ואת ה-OVA בבריטניה בסוף שנת 2013.
הסרט מסוג לייב-אקשן בוים על ידי טקשי פורוסאווה, הופק על ידי Kadokawa Pictures ויצא לאקרנים ב-4 באוגוסט 2012. שיר הנושא שנבחר היה "ראקואן" (ביפנית: 楽園; תרגום חופשי: גן עדן).
הרומן זכה במקום השלישי בפרס Kono Mystery ga Sugoi! 2010 וכן בפרס 2010 Honkaku Mystery Best 10 - שני מגזיני ביקורת יפניים לספרי מסתורין בדיוניים.