אינטרקוסמוס (רוסית: Интеркосмoс, גרמנית: Interkosmos) הייתה תוכנית חלל סובייטית לשליחת טייסי חלל ממדינות שהוגדרו כבעלות ברית של ברית המועצות, רובן היו קומוניסטיות. טייסי חלל אלו טסו למשימות משותפות עם הקוסמונאוטים הסובייטים. אינטרקוסמוס כללה את מדינות מזרח אירופה בעלות הברית של ברית ורשה (המכונה רשמית "חוזה הידידות, שיתוף פעולה וסיוע הדדי. זו הייתה אמנת הגנה קולקטיבית שנחתמה בוורשה, פולין בין ברית המועצות לשבע מדינות לוויין הגוש המזרחי של מרכז ו מזרח אירופה במאי 1955, במהלך המלחמה הקרה), קומקון (או המועצה לסיוע כלכלי הדדי, ארגון כלכלי משנת 1949 עד 1991 בהנהגת ברית המועצות שהרכיב את מדינות הגוש המזרחי יחד עם מספר מדינות קומוניסטיות במקומות אחרים בעולם) ומדינות סוציאליסטיות אחרות כמו אפגניסטן, קובה, מונגוליה ווייטנאם. בנוסף, מדינות פרו-סובייטיות שאינן בעלות ברית ישירות כמו הודו וסוריה השתתפו, ואפילו צרפת ואוסטריה, על אף שהן מדינות קפיטליסטיות.[1]
עיקר התוכנית היה טיסות מאוישות אך נשלחו גם מספר כלי חלל לא מאוישים (לוויינים). התוכנית החלה ב-1967 עם שיגור לוויינים, והטיסה המאוישת הראשונה הייתה בפברואר 1978. בין השנים 1978–1988 נשלחו 14 קוסמונאוטים שאינם מרוסיה במסגרת התוכנית. במסגרת התוכנית שוגר האזרח הראשון לחלל שאינו מברית המועצות או מארצות הברית, וגם האדם ההיספני והשחור הראשון בחלל, וגם הנציג הראשון מיבשת אסיה בחלל.
במקביל לתוכנית זו שוגרו לוויינים מסדרה ביון, כאשר ברוב השיגורים בוצעו ניסויים שהוכנו במדינות שונות.
השיגורים בוצעו מקוסמודרום בייקונור, קוסמודרום פלסצק וקוסמודרום בייקונור בעזרת משגר לוויינים וחלליות בהתאם לגודל הלוויין.
במסגרת תוכנית זו נשלחו טייסי החלל הבאים: