ארתור דייוויס (פוליטיקאי)

ארתור דייוויס
Artur Davis
	דיוקנו הרשמי של דייוויס בקונגרס
	דיוקנו הרשמי של דייוויס בקונגרס
לידה	9 באוקטובר 1967 (בן 57); מונטגומרי, אלבמה, ארצות הברית
שם מלא	ארתור ג'נסטרי דייוויס
מדינה	ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת הרווארד
עיסוק	פוליטיקאי, עורך דין
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית (לפני 2012, 2016-2015, מאז 2017) ; המפלגה הרפובליקנית (2015-2012, 2017-2016)
	3 בינואר 2003 – 3 בינואר 2011; (8 שנים)
	→ ארל היליארד טרי סואל ←

ארתור ג'נסטרי דייוויס (באנגלית: Artur Genestre Davis; נולד ב-9 באוקטובר 1967) הוא פוליטיקאי ומשפטן אמריקאי, שכיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס השביעי של מדינת אלבמה, בשנים 2003–2011. הוא גם התמודד למועמדות המפלגה הדמוקרטית לתפקיד מושל אלבמה בבחירות 2010. לאחר שהפסיד בבחירות המקדימות, עבר דייוויס לווירג'יניה והצטרף אל המפלגה הרפובליקנית. ב-2015 התמודד לראשות עיריית מונטגומרי, אך הפסיד גם בפעם זאת.

ביוגרפיה

דייוויס נולד במונטגומרי שבאלבמה בראשית אוקטובר 1967, וגדל אצל אמו וסבתו. את לימודיו התיכוניים השלים בבית הספר התיכון ע"ש ג'פרסון דייוויס ולאחר מכן את סיים בכבוד רב את לימודיו באוניברסיטת הרווארד בשנת 1990. בטרם שב לאלבמה קיבל תואר שני במשפטים מבית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד. הוא זכה בפרס הנואם הטוב ביותר בהיותו סטודנט למשפטים. לאחר שעבד כעוזר משפטי במרכז דיני העוני הדרומי ולאחר מכן כעורך דין לזכויות אזרח, שימש דייוויס כעוזר לתובע פדרלי.

בשנת 2000 התמודד דייוויס בפריימריז הדמוקרטים לייצוג מחזו הקונגרס השביעי של אלבמה בבית הנבחרים של ארצות הברית, נגד נציג המחוז המכהן ארל היליארד. הוא מתח ביקורת על ביקורו של היליארד בלוב מ-1997 חרף הסנקציות האמריקאיות שהוטלו על משטר הדמים של מועמר קדאפי. דייוויס הפסיד בבחירות מקדימות באלה ביחס של 34%–58%^[1]. דייוויס רץ בשנית אל הקונגרס ב-2002. ההתמודדות בין השניים הסבה תשומת לב לאומית מכיוון ששני המועמדים הפכו את הסכסוך הישראלי-פלסטיני לסוגיה מרכזית במסע הבחירות^[2], ושניהם זכו לתמיכה ולמימון מחוץ לאלבמה – דייוויס מיהדות ארצות הברית ותומכי ישראל, והיליארד מערבים-אמריקאים ותומכי העם הפלסטיני^[3]. במהלך מסע הבחירות הטיל ספק היליארד ספק בהיותו של דייוויס "שחור דָיו" כדי לייצג את המחוז. דייוויס זכה בקושי בפריימריז, שדרש סיבוב שני בחודש יוני. את הסיבוב השני ניצח בקלות, מה שהבטיח לו ניצחון בנובמבר במעוז הדמוקרטי המובהק, ואת כהונתו החל בינואר 2003.

דייוויס היה תומך ראשוני במועמדותו של הסנאטור ברק אובמה לנשיאות ארצות הברית בבחירות 2008, והיה אחד מיושבי הראש הלאומיים של מטה הבחירות הנשיאותי של אובמה בשנת 2008. תוך ניצול כישוריו הרטוריים, נשא דייוויס את אחד הנואמים בשבח מועמדותו של אובמה בכינוס הוועדה הדמוקרטית הלאומית ב-2008. בזמן שהיה חבר בוועדת הדרכים והאמצעים של בית הנבחרים, היה דייוויס המחוקק האפרו-אמריקאי הראשון בקונגרס שתמך בהדחתו של יו"ר הוועדה צ'ארלס רנגל (אנ') מראשות ועדת המיסוי המשפיעה בקונגרס לאור הפרות אתיות של רנגל^[4]. בשנים 2009 ו-2010 דייוויס הצביע נגד חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה, והיה לחבר היחיד בשדולה השחורה בקונגרס שהצביע נגד רפורמת הדגל של ממשל אובמה^[5].

בשנת 2009 הכריז דייוויס על שאיפתו להיות האפרו-אמריקאי הראשון בתפקיד מושל אלבמה. בניסיון לפנות לקהל בוחרים רחב יותר, איבד דייוויס את תמיכתם של המצביעים השחורים בכך שהתנגד לרפורמת הבריאות של אובמה ולא שבה את לבם של קבוצות פוליטיות שחורות מסוימות^[6]. הוא הפסיד בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית לנציב החקלאות של אלבמה רון ספארקס, שהיה ליברלי יותר^[7].

זמן קצר לאחר מכן הודיע דייוויס כי ב-2010 לא יתמודד לתקופת כהונה נוספת בקונגרס, ובמקום זאת ישוב לעיסוקו כעורך דין. כעבור זמן מה עבר אל וירג'יניה והצטרף למפלגה הרפובליקנית. כמי שסיים בשנות ה-90 של המאה ה-20 את לימודי המשפטים שלו בהרווארד בהצטיינות, ב-2012 דייוויס הפך לעמית אורח במכון הרווארד לפוליטיקה. הוא גם החל לשמש כבעל טור בכתב העת השמרני "National Review". בבחירות 2014 שקל להתמודד אל הקונגרס, הפעם כרפובליקני במחוז הקונגרס העשירי של וירג'יניה, אם כי בסופו של דבר בחר להישאר מחוץ לזירה הפוליטית^[8]. במהלך הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2012 הביע תמיכה במועמדותו של מיט רומני. ב-2015 וב-2019 נחל תבוסות במערכות הבחירות לראשות עיריית מונטגומרי.