![]() | |||||||
דיוקן רשמי, 2011 | |||||||
לידה |
2 במרץ 1957 (בן 67) דטרויט, מישיגן, ארצות הברית | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
שם מלא | הנסן האשים קלארק | ||||||
מדינה |
![]() | ||||||
השכלה |
אוניברסיטת קורנל אוניברסיטת ג'ורג'טאון | ||||||
עיסוק | פוליטיקאי | ||||||
מפלגה |
![]() | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
|
הנסן האשים קלארק (באנגלית: Hansen Hashim Clarke; נולד ב-2 במרץ 1957) הוא פוליטיקאי אמריקאי שכיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס ה-13 של מדינת מישיגן בשנים 2011–2013. קלארק, חבר המפלגה הדמוקרטית, כיהן כחבר בית המחוקקים של מישיגן טרם היבחרו לקונגרס, תחילה כחבר בית הנבחרים המדינתי (1991-1992, 1999-2002) ולאחר מכן בסנאט של מישיגן (2003-2011). הוא היה חבר הקונגרס הראשון ממוצא בנגלדשי.
קלארק נבחר לקונגרס ב-2010 לאחר שניצח בפריימריז את קרולין צ'יקס קילפטריק. בעקבות שרטוט מחדש של מחוזות הבחירה ב-2012 התמודד בפריימריז במחוז ה-14 מול גרי פיטרס, אך סיים במקום השני ועזב את הקונגרס בינואר 2013. באפריל 2014 ניסה לשוב לקונגרס והתמודד שוב על מושב במחוז ה-14, שהתפנה לאחר שפיטרס רץ לסנאט, אך לא הצליח להיבחר מחדש.
קלארק נולד בשם מוליק האשים בדטרויט שבמישיגן. אביו היגר לארצות הברית מבניבזר שבמחוז סילהט, אז בהודו הבריטית ובהווה בבנגלדש, ואמו הייתה ממוצא אפרו-אמריקאי. הוא גדל בצד המזרחי התחתון של העיר. אביו של קלארק נפטר כשהיה בן שמונה, ואמו עבדה כפקחית מעבר חצייה כדי לפרנס את משפחתה. הוא בוגר בית הספר התיכון קאס טקניקל, ואת לימודיו התיכוניים השלים בפנימייה "The Governor's Academy" שבמסצ'וסטס.
קלארק למד באוניברסיטת קורנל, שם השלים לימודי תואר ראשון באמנויות היפות. הוא היה חבר באחווה "אלפא פי אלפא". במהלך לימודיו בקורנל התעניין קלארק בשירות ציבורי ובפוליטיקה אלקטורלית. הוא נבחר למושב הסטודנטים במועצת הנאמנים של אוניברסיטת קורנל, לאחר שניצח סטודנטית אחרת, הפרשנית הפוליטית לעתיד אן קולטר. בשנת 1987 השלים בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ג'ורג'טאון לימודי תואר שני במשפטים.
בתום לימודיו הגבוהים עבד בסגל של נציב מחוז ויין אדוארד ה. מקנמרה, ולאחר מכן היה ראש הסגל של חבר הקונגרס ג'ון קוניירס.
קלארק נבחר לבית הנבחרים של מישיגן בשנים 1990, 1998 ו-2000. לאחר שש שנות כהונה בבית הנבחרים המדינתי, נבחר קלארק ב-2002 לייצג את מחוז הבחירה הראשון בסנאט של מישיגן. בשנת 2005 התמודד בפריימריז הדמוקרטי לראשות עיריית דטרויט, אך לא נבחר למועמד המפלגה. ב-2006 נבחר לתקופת כהונה נוספת בסנאט המדינתי. ב-2011 תמה כהונתו בסנאט של מישיגן בעקבות היבחרו לקונגרס האמריקאי.
בבחירות 2010 התמודד קלארק לבית הנבחרים של ארצות הברית במחוז הקונגרס ה-13 של מישיגן[1]. בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית גבר על נציגת המחוז המכהנת קרולין צ'יקס קילפטריק, במה שהייתה התחרות הפוליטית האמיתית במחוז זה, שהינו מעוז דמוקרטי ואפרו-אמריקאי[2]. בבחירות הכלליות ניצח בקלות את מועמד המפלגה הרפובליקנית ג'ון הולר ונהיה לאפרו-אמריקאי השלישי ממוצא דרום-אסייתי שנבחר לקונגרס של ארצות הברית.
ב-3 בינואר 2011 החל את כהונתו בבית הנבחרים האמריקאי. קלארק הוביל יוזמות להגדלת ההשקעות בעיר דטרויט, שהובילו להענקת מיליוני דולרים של סיוע פדרלי לעיר ולפרווריה. הוא פעל להבטחת אישור הקונגרס להגדלת המימון לשיפור התזונה עבור משפחות בעלות הכנסה נמוכה, לספק דיור לחיילים משוחררים חסרי בית, ולחזק את הציוד וכוח האדם של משטרת העיר, כוחות הכיבוי ושירותי רפואת החירום שלה. קלארק הוביל בקונגרס את המאמץ לצמצום חובות הלוואות סטודנטים למיליוני אמריקאים באמצעות ניסוח "חוק מחיקת חובות הסטודנטים לשנת 2012". חוק זה עורר תנועה לאומית, כולל עצומה שתמכה ביוזמתו וזכתה ליותר ממיליון חתימות שקראו לקונגרס לאשר את הצעת החוק "H.R. 4170"[3].
לאחר שמישיגן איבדה מחוז קונגרס עקב שינויי אוכלוסין, רוב המחוז של קלארק סופח למחוז הקונגרס ה-14 הסמוך. המחוז שורטט מחדש כך שיכלול חלקים נרחבים ממחוז אוקלנד השכן. ביתו של קלארק הועבר למחוז ה-13, שיוצג על ידי הדמוקרט ג'ון קוניירס, אך קלארק בחר לעבור עם רוב בוחריו למחוז ה-14. בפריימריז התמודד מול חבר הקונגרס גרי פיטרס וראש עיריית סאות'פילד ברנדה לורנס. מחוז הקונגרס התשיעי של פיטרס בוטל גם הוא במהלך שינוי מפת המחוזות, והוא בחר להתמודד במחוז ה-14 אחרי שייצג חלקים נרחבים ממנו במחוז אוקלנד הן בסנאט המדינתי והן בקונגרס. פיטרס ניצח את קלארק ולורנס בפריימריז וכהונתו של קלארק תמה לאחר שנתיים בלבד[4].
בבחירות 2014 ניסה לשוב לקונגרס כשהתמודד בפריימריז הדמוקרטי במחוז הקונגרס ה-14 של מישיגן, אך הפסיד לברנדה לורנס[5].